דומה שעם ישראל מתקשה לעבור שבוע שלם מבלי לסעור סביב בגד שבחרה אישה כלשהי ללבוש. בשבוע שעבר הייתה זו מיס עולם לשעבר לינור אברג'יל – שכיסוי הראש המנומר שלה, במהלך טקס הדלקת המשואות, עורר סערה ברשת לאחר שהשופט בדימוס עודד אל-יגון פרסם פוסט בפייסבוק בו הוא מתבטא נגד בחירתה של מנחה עם כיסוי ראש, אותו כינה "תרבוש רב קומות" ואף מתח ביקורת על שמלתה שהייתה צמודה מדי לטעמו.
אתמול הייתה זו בר רפאלי, שהעלתה תמונה מאחורי הקלעים של החזרות לחצי הגמר של האירוויזיון, בה היא רוכנת מול המראה בגב קעור, כשהמכפלת של השמלה מטפסת במעלה הישבן שלה וחטפה מהגולשים שלל ביקורות מטיפות וזועמות. "מה את מנסה להראות? את אישה נשואה ואמא", כתבה גולשת אחת, "פשוט זוועה" כתב אחר ושלל כינויים כמו "זולה" מצאו דרכם אל הכתב.
במקרה של אברג'יל ההתגייסות למענה הייתה חסרת תקדים. איילת שקד, מירי רגב ושרן השכל העלו תמונות של עצמן עם כיסוי ראש ועד מהרה גם ידועניות רבות, כמו קורין גדעון, הצטרפו למחאה. הרשת והתקשורת סערו ימים ארוכים, זה היה כמעט מרגש לראות התגייסות כל כך נרחבת, חוצת מגזרים וחילוקי דעות, למען זכותה של אישה ללבוש מה שמתחשק לה מבלי לספוג ביקורת שובניסטית ומשפילה שמצמצמת אותה לכדי גוף ותו לא.
אבל במקרה של רפאלי? אפילו הצרצרים לא נשמעים.
אני מודה, בר רפאלי היא לא כוס התה שלי, אני פחות מתחברת לאנשים שלכאורה מעלימים מיסים, ובאופן כללי הגישה שלה ושל משפחתה לאורך השנים די מצדיקה את הסלידה המסויימת שעם ישראל פיתח כלפיה. אבל אם בזכותה של אישה ללבוש כל שחפצה נפשה ולעשות עם גופה כרצונה עסקינן, הייתי מצפה לראות התגייסות דומה לטובתה של בר ממש כמו שראינו לטובתה של אברג'יל. מה בעצם ההבדל?
איפה חברות הכנסת שיעלו תמונות בכתפיים חשופות או שמלות קצרות ויזעקו שלאף אחד אין זכות לבייש אישה רק כי בחרה לגלות טפח? איפה הידועניות שיעלו למסך עם מחשופים עמוקים ויכתבו פוסטים חוצבי להבות על האוטונומיה הבלעדית של כל אישה על גופה ועל העובדה שאסור לנו לשפוט אישה לפי מה שהיא בוחרת ללבוש - בין אם חשוף או צנוע?
אבל התגובות הללו לא הגיעו. השקט נשמר. בישראל של 2019, שהולכת והופכת דתית ושמרנית יותר, כולם יצאו להגנתה של אישה שבחרה לשים כיסוי ראש - אבל אף אחד לא יצא להגנתה של אישה שהחליטה שבא לה לשים שמלה קצרצרה. על כיסוי ראש אסור להעיר - צניעות היא ערך מקודש. אבל על התחת של בר? הוא הרי רכוש ציבורי. מה, לא?
בסופו של דבר, אם ננקה את רעשי הרקע, המאבק של רפאלי ואברג'יל הוא אותו מאבק. בין אם אישה בוחרת לעטות על עצמה כיסויים רבים ובין אם היא בוחרת להסתובב בשמלה שלא מותירה הרבה מקום לדמיון, לאף אחד אין את הזכות לבייש אותה על הבחירות שלה ולשפוט אותה לפיהן.
אם להשתמש במילים שאמרה קורין גדעון על אברגיל בהקשר של רפאלי: "הדבר היחיד שמעניין זה שבר רפאלי הייתה נפלאה והנחתה את הטקס מצוין. הגיוון מבורך ויש מקום לכולם, מה עם קצת סובלנות כלפי האחר?".