כל שנה. כל פורים אותו סיפור - הריטואל הסקסיסטי מגיע לביקור במדינה שלנו. פעם בשנה, פסטיבל החפצת ודירוג הגוף הנשי מקבל לגיטימציה. שוב הרחובות מתמלאים בעשרות אלפי נערות ונשים שבוחרות (או לומר את האמת – נאלצות) לצעוד על עקבים לא נוחים, בשמלות צמודות וקצרצרות ובאיפור מוגזם ודביק. אז נכון, קצת מחשוף ורגליים לא הרגו אף אחד, אבל הם בהחלט יוצרים מוסכמה חברתית בעייתי ששווה לנו לבחון.

בשנים האחרונות נבנתה כאן צפייה מוסכמת בפורים – את אישה? תתחפשי בלבוש מינימלי. זה לא משנה אם את מלכת אסתר, אסטרונאוטית או כבאית, פשוט תתפשטי. ושימי אודם אדום. אתה גבר? תתחפש למשהו מקורי או מצחיק ותקבל כל אישור לבהות בחזה ובירכיים של נשים ברחוב. פתח שעון, יש לך שלושה ימי free pass לסקסיזם והחפצה, בהצלחה אחי. 

זה נראה לי הזוי שדווקא בשנת 2019, לאחר המאבק הפמיניסטי הענק של תנועת הmetoo#, בחירת תחפושת שלא חושפת את הגוף שלך נהפכה לבחירה "יוצאת דופן". ההומור בתחפושות כמעט ושמור רק לגברים והנשים בישראל נשארות עם תחפושות בנאליות, משעממות וחושפניות. הכל כמעט נועד כדי לפתות ולחשוף את הגוף. כי למי אכפת מהדמות שאליה התחפשת? למי אכפת מהמקוריות או מהיצירתיות שלך? אכפת אך ורק אם את כוסית וכמה לייקים קיבלת על הפוסט באינסטגרם.

שלא תבינו לא נכון, אין לי בעיה עקרונית עם לבוש חושפני. זה לא שאנחנו צריכות ללבוש חצאית ושביס ברחוב והאמת שלפעמים נחמד לצאת למסיבה עם חצאית קצרה או עם מחשוף. הבעיה היא שכשהציפייה האוטומטית מכל אישה ואף ילדה להתלבש בצורה סקסית ומחפיצה ביום חג, משהו כאן כבר לא סבבה. יש הבדל בין לאהוב את איך שאת נראית ולהתגאות בגוף שלך מאשר להיכנע ללחץ חברתי ולחשוף אותו, גם אם זה בכלל לא מייצג את מי שאת או את מי שאת רוצה להיות. 

החלק הכי נורא בהחפצה השנתית הזאת, היא הירידה המתמשכת בגיל התחפושות הסקסיות. כל שנה הורים נחרדים למראה התחפושות החושפניות הנמכרות לילדות שלהן, וזה פשוט לא עוצר. למעשה, זה אופף אותנו לא רק בפורים ולא רק מגיל 12. מאז ומתמיד אנחנו עומדות תחת שטיפת המח הסקסיסטית שמכתיבה לנו כעובדה שהמראה שלנו הוא הטיקט שלנו לעולם. 

שטיפת מח שמוזרקת לנו לוריד מגיל ילדות, וכן, גם באמצעות מגילת אסתר. הרי אסתר המלכה הטובה של פורים היא למעשה ילדה יתומה שנשלחה לתחרות יופי, ובזכות יופייה היא נבחרה לגור כל חייה עם מלך עשיר ושיכור. לעומתה, ושתי שאנחנו למדות עליה כי היא המלכה "הרעה" היא למעשה פמיניסטית שסירבה לחשוף את גופה בפני חבורה של גברים שיכורים ונזרקה מכל המדרגות לאחר שעמדה על דעותיה.

אז במקום ללמוד מהמלכה ושתי ולעמוד על עמדותינו וכוחנו הנשי, אנחנו חוטאות לצוואתה ופורצות לרחוב בתחתונים, וכל שנה ושתי ככל הנראה מתהפכת בקברה. זה פשוט עצוב בעיניי שדווקא החג שהיה אמור לעורר בנו את התחושות הפמיניסטיות הכי חזקות ומעצימות מעורר בנו את התוצאה ההפוכה. דווקא החג הזה הופך את רחובות ישראל למצעד של סקסיזם, החפצה ושטחיות. אז אנחנו לא זונות, וזה לא פורים. זה פשוט לחץ סביבתי שצריך למגר משנת 2019.