ם תגגלו את המילים "סוויצ'רו", "דיוויד בליין" או "סיאטל סוויץ'", תגיעו לתוצאות די מטרידות. לא סתם מטרידות – אלא כאלה מז׳אנר האונס, והנה אזהרת הטריגר שלכם ושלכן, כי עכשיו מגיע התיאור והוא לא קל. שלושת הביטויים האלה (ובוודאי יש עוד אחרים) מתארים אקט מיני מאוד ספציפי. זה הולך ככה - גבר מס׳ 1 ואישה שלא חושדת בכלום עושים סקס בתנוחת דוגי כשהפנים מופנות לעבר חלון. בסוויצ׳רו שנקבע מראש על ידי גבר מס׳ 1 וגבר מס׳ 2, חבר שלו, הם מחליפים ביניהם מבלי שהאישה תשים לב, ואז גבר מס׳ 1 יוצא לעבר צדו השני של החלון ומנופף לה. כלומר, האישה מתחילה את הסיטואציה בסקס בהסכמה ומסיימת אותה ב״הפתעה! זה בכלל אונס!״. עד כה ברור שמדובר באונס. לא אפור ולא כלו - זהו אונס.
אם תשאלו את לינדזי ביר, התסריטאית של הקומדיה הרומנטית החדשה של נטפליקס סיירה בורג׳ס לוזרית (Sierra Burgess is a Loser), סביר שהיא תסכים עם הקביעה הזאת. יחד עם זאת, היא הצליחה לכתוב סצנה דומה באופן מטריד לסוויצ׳רו המחריד. סיירה ברג׳ס (שאנון פרסר מסטריינג׳ר טינגס וריברדייל) היא תלמידת תיכון חכמה מאוד אבל גם שמנמנה, ועל כן - לוזרית בעיני החברה.
ויקטוריה, המעודדת הראשית ונערה שעונה בדיוק על אידיאל היופי, נותנת את מספר הטלפון של סיירה לג׳יימי, שחקן פוטבול מתיכון אחר שמתחיל איתה, ויקטוריה. משם, מתחיל סיפור שהוא אחד לאחד העלילה של על נשים, גברים וחיות אחרות (The Truth About Cats & Dogs), שיצא לפני קצת יותר מעשרים שנה: סיירה וג׳יימי מסתמסים, מדברים בטלפון ומפתחים רגשות אחד כלפי השנייה, כשכל הזמן הוא בטוח שהוא למעשה מדבר עם מישהי אחרת. עד כאן, אפשר להאשים את השקרים בכך שמדובר בנערות בגיל תיכון - סיירה, באופן טבעי, בטוחה שג׳יימי החתיך ממש לא הולך להתעניין בה, ולכן מפחדת לחשוף בפניו את זהותה האמיתית והלא חטובה, ומגייסת את ויקטוריה שתעזור לה במשימה ותדחה את הקץ.
באותה סצנה מטרידה, כשעה אל תוך הסרט, הדברים מקבלים טוויסט קצת יותר שנוי במחלוקת. ויקטוריה וג׳יימי יוצאים לדייט, כשסיירה מרגלת אחריהם מקרוב. היא מתיישבת מאחוריהם באולם קולנוע חשוך ומסתתרת מתחת לרכב במגרש חניה בזמן שהשניים נשענים עליו ומשוחחים. ויקטוריה יודעת כל הזמן הזה שסיירה נמצאת מתחת לרכב. ג׳יימי, כמובן, לא חושד. מכיוון שסיירה מבקשת מוויקטוריה מראש שלא תתנשק עם ג׳יימי, ברגע שהוא מבקש לנשק אותה היא נלחצת, נרתעת לאחור ומבקשת ממנו לעצום את העיניים. היא מסמנת לסיירה שתצא מתחת לרכב ולמעשה נותנת לה להחליף אותה. הם מתנשקים, ברקע מתנגנת מוזיקה של חלומות נעורים, וכשג׳יימי מנסה לפתוח את עיניו, סיירה שמה עליהן את הידיים. נגיד זאת כך - אם זה היה כל דבר מעבר לנשיקה, הסצנה הזאת ככל הנראה לא הייתה מגיעה לשידור.
נטפליקס דווקא זכו לאחרונה ללא מעט תשומת לב חיובית בכל הנוגע לקומדיות רומנטיות. זה התחיל עם הבוס שלי בדייט (Set it Up) הנוסחתית אך הבלתי מזיקה, המשיך עם אלכס סטריינג׳לאב הקווירית ו-דוכן הנשיקות שהולידה רומן מציאותי בין שניים מהכוכבים הראשיים, והסתיים עם לכל הנערים שאהבתי שהתחיל טירוף של ממש סביב הכוכב נואה סנטינאו - המגלם גם את ג'יימי החתיך בסיירה בורג'ס לוזרית, מה שהבטיח לנטפליקס להיט בטוח.
אבל באקט משונה של ניתוק מוחלט מהפרופיל הפוליטי-חברתי של הצופים שלהם, ואחרי שריגשו אותנו עם נאנט של האנה גדסבי, סיירה ברג׳ס לוזרית התקבלה עם המון הרמות גבה מצד הצופים. היא עשויה היטב, יש בה שחקנים נהדרים ולכאורה היא אמורה לעבוד, רק שהבדיחות ההומופוביות והטרנספוביות סצנת הנשיקה שלא בהסכמה וסצנה נוספת של ביריונות דיגיטליות - גרמו לטוויטר לסעור מחוסר רצון. וזה עוד לפני שדיברנו על הסצנה בה סיירה מתחזה לחירשת(!).
כל הרגעים הפוגעניים האלה ראויים לדיון נפרד, אבל סצנת הנשיקה היא אולי המורכבת מכולן, מכיוון שהיא מעלה שאלות חדשות לחלוטין על רצון, הסכמה ומגדר. הסצנה הזאת, כדרכה של תעשיית הטלוויזיה, עברה דרך עיניהם של לא מעט אנשים שהיו יכולים להעיר, לשנות ולתקן אותה. נדמה שזה השילוב בין הגיל והמגדר של הדמויות שגרם לסצנה להראות רומנטית בעיני יוצרת הסרט, הבמאי ואפילו השחקנים הצעירים, שצילמו אותה מבלי לשים לב שלמעשה מדובר בתקיפה מינית - כשלגבי מידת האפרפרות שלה יש בהחלט מקום לדיון.
מעניין לראות כיצד ג׳יימי היה מגיב לשקר הזה במידה והיה מגלה אותו, כי בדיוק שם סיירה ברג׳ס לוזרית נכשל שוב: בסוף הסרט, כשמגיעה הנשיקה האמיתית המיוחלת על פי חוקי הז׳אנר, ג׳יימי שואל את סיירה "עשינו את זה כבר?" והיא, במקום להתוודות, מחייכת ושותקת. וואט דה פאק, סיירה?
סיירה ברג׳ס לוזרית פיספסה את ההזדמנות שלה להיות הקאנון של הנערות ממוצעות המראה שמרגישות בלתי ראויות לאהבה. אולי זה בגלל שהיא מתמקדת כל כך במראה של הדמויות הנשיות שלה, בעידן שבו כבר אפשר - ורצוי - להפסיק ולשכפל את הקלישאות האלה. אבל יש בסיפור הזה גם מוסר השכל חיובי - התגובה הסוערת לסרט והטענות כלפיו ברשתות החברתיות ובעיתונות האמריקאית מראות כמה התקדמנו. אנחנו כבר לא צריכים שמישהו יגיד שהוא "תפס פוסי" כדי להבין מהי אלימות מינית. אנחנו יכולים לזהות אותה גם כשהיא מתחזה לרומנטיקה. כל הכבוד, אנושות.