שלמה להט נחשב לאיש שהמציא מחדש את תל אביב. בחירתו לראשות העיר בשנת 1974 הביאה לקומה ה-12 בבית העירייה לא רק בלורית מפוארת אלא גם רוח חדשה: להט סגר את גן החיות המיתולוגי שעמד ליד העירייה, בנה את מרכזי התרבות (מסוזאן דלל ועד המשכן לאמנויות) והתחיל בבניית הטיילת, שהייתה בשעתו אזור של פשע ומרכז תעשיית מין. התנופה שלו הביאה גם את הולדת המקומונים, ששינו לתמיד את התודעה העירונית.

חלק גדול מהפרויקטים שנרשמו על שמו של להט נהגו על ידי קודמו - ראש העיר היעיל והאפרפר יהושע רבינוביץ', שהיה נציג אחרון של שלטון מפא"י - אבל זה נשכח מלב. להט ניצח את רבינוביץ' בבחירות שהתקיימו אחרי מלחמת יום כיפור; הוא היה נציג הליכוד (אז מח"ל), המנצח הבולט הראשון של המהפך שעוד יגיע. עכשיו, מישהו זוכר שצ'יץ' היה בתחילת הדרך ליכודניק? מישהו זוכר את רבינוביץ'? 15 שנים היה להט המלך הבלתי מעורער של תל אביב ואחד האנשים הנערצים בישראל. זה מה שזוכרים.

שוק התקווה (צילום: דוברות הטכניון)
"אם בקבוק מים היה רץ מול חולדאי, היו מצביעים לו". בשוק התקווה | צילום: דוברות הטכניון

כמו שקורה לעיתים לגנרלים מצליחים, גם להט התאהב קצת במעמדו כקיסר. באמצע שנות ה-80, כשתל אביב החלה להתמודד עם בעיית חניה בלתי נסבלת, הוא פתר את זה באמצעות דוחו"ת בכמויות מטורפות. זה נגמר במרד אזרחי, כולל קמפיין-נגד של המקומון "העיר". לקראת הקדנציה החמישית שלו, אחרי 20 שנים מוצלחות, הוא הבין שיש סיכוי גדול שייכשל בבחירות ופרש. עברו לא מעט שנים עד שנשכח הפרק האחרון שלו בעירייה והוא חזר להיות צ'יץ' הנערץ.

את צ'יץ החליף בשעתו רוני מילוא ואותו החליף רון חולדאי, שהיה לראש עיר מעולה ואהוב. במשמרת שלו הפכה תל אביב לאחת הערים האהובות בעולם והשנה הוא מסיים 20 שנות כהונה, כמו להט בשעתו. חולדאי מסיים אותן פופולרי מאוד, וצריך לזכור שבתקופו נולדה "מדינת תל אביב", כך שהוא נתפס בחוגים רבים כמנהיג וכתקווה של השמאל הישראלי כולו. גם לי יש הרבה הערכה וחיבה כלפיו, אבל אני חושב שחלק מגדולתו של מנהיג זה גם לדעת לפנות את הכיסא בזמן. הוא בן 74, גיל יפה. 

האמת היא שיש משהו מאכזב בהתעקשות שלו לרוץ לקדנציה חמישית. כמי שתמך בחולדאי בכל הכוח בבחירות הקודמות ובאלו שלפניהן, האמנתי שהוא ידע מתי לעצור. שלא ימתח את החבל ויפנה את הכיסא לסגנו אסף זמיר, האיש שטיפח במשך עשור. אבל עכשיו זמיר מתחרה מולו במערכת בחירות שנעשתה צמודה.

למה בעצם להחליף את חולדאי?
"בוא נגיד את זה באופן מפורש: רון חולדאי היה ראש עיר טוב, אבל העיר לא שייכת לו. 20 שנה זה זמן יפה. אחר כך מגיע הזמן ללכת. לדעתי גם 15 שנה זה מספיק. אני מכיר היטב את המערכת. האיתות הזה שהוא מאותת כבר שנים, שהכל בסדר - זה מכניס את העירייה לשנת חורף. כל המערכת לגמרי רדומה".

אסף זמיר (צילום: גיא פריבס)
"ברור שאני איש שמאל". במהלך הקמפיין | צילום: גיא פריבס

אבל הרבה אנשים אומרים, הכל באמת בסדר. למה לקלקל?
"אני חושב שיש אחריות על ראש עיר ללכת בזמן. לדאוג שיחליפו אותו אנשים נכונים".

אני מבקש לכבד את קדושת הפרויקט

זמיר (38) מתאר את עיריית תל אביב של חולדאי כמערכת שנרדמה בשמירה. "יש עניינים שטופלו לפני עשור והיו מעולים, אבל התיישנו. אין אנרגיות התחדשות. אנשים בתוך המערכת שמים וי והולכים הלאה".

דוגמה.
"כשיצרו לפני 12 שנה שבילי אופנים מצוירים על המדרכה, עברו שם שני זוגות בשעה. עכשיו נהיה היקף עצום, שאנחנו מעודדים, אבל הוא מייצר תאונות. אז אי אפשר להישאר בתשתית הקיימת כי זה על סף קריסה. המדרכות הפכו לשדה קרב".

ומה הפתרון?
"להוריד את כל כלי הרכב לכביש ולקחת עבורם נתיב מנתיבי התחבורה, בעיקר במרכז העיר. מפחדים שזה יפקוק את לב העיר ולא עושים את זה, אבל אין ברירה. זה העתיד. מהפכה גדולה בתחבורה במרכז העיר והפיכת חלק מהרחובות לכאלה שנעים בהם רק אופניים וקורקינטים. הרי אי אפשר יותר ללכת על המדרכה. זה מביא אגרסיביות שאין בה צורך לעיר שלנו".

אסף זמיר (צילום: תמונה איראל בשור)
"ברור שהכסף הציבורי לא מושך אותי, זה לא ג'וב ולא פרנסה" | צילום: תמונה איראל בשור

חולדאי לא יודע את כל זה?
"רון חולדאי הוא בשלב המנוחה, שלב הנשיאות. אלה שטוענים שזה לא בסדר שאני מתמודד נגדו משתמשים במושגים כמו 'מגיע לו לקטוף פירות בקדנציה אחרונה''".

ולא מגיע לו?
"קדנציית קטיפת פירות לא טובה לעיר או לאזרחים. זה בסגנון 'אני עכשיו בשלב שכל מה שבא לי זה מחיאות כפיים וזרי פרחים'. זה באמת מגיע לו, אבל ראש עיר צריך ללכת והפקידות הבכירה צריכה להתחלף".

גם אתה בא מתוך המערכת.
"עבדתי תחת חולדאי לטוב ולרע. עם חלק מהדברים הסכמתי ועם חלק לא. אני בעיקר חושב שהגיע הזמן לשנות גישה. זה יתרון שאני בא מתוך המערכת, כי אני מכיר אותה מכל צדדיה. ושלא תבין, יש בה אנשים מעולים. הם רק צריכים רוח מפקד אחרת".

האמת היא שאני תומך באסף זמיר. לא כי אני נגד חולדאי; כי אני בעד זמיר. הוא באמת מכיר את המערכת העירונית, את הביורוקרטיה, את הכשלים. הוא רעב, הוא רוצה להשאיר חותם והוא יכול להיות ראש עיר מעולה. חולדאי מתקשה כיום לשכנע שנשארו לו אתגרים גם כשהוא מתאמץ; הוא חושב שתל אביב נהדרת ושצריך רק להמשיך ככה, אבל האמת היא שלא מעט דברים בעיר הזאת צריכים ראש חדש ורענן.

לפני שלוש שנים, כשעמדו להתחיל בחפירת הרכבת הקלה, חברים הסבירו לי שהחיים באזור שאני גר בו עומדים להפוך לסיוט. ערב אחד פגשתי את חולדאי ושאלתי, "תגיד, אני צריך לפחד מהרכבת הקלה? חיי יהפכו לגיהינום?". ראש העיר נפנף בידו: "שטויות, לא יקרה כלום. שבועיים יהיה קצת בלגן והכל יסתדר. סמוך עליי! הכל יהיה בסדר".

כמובן שהכל לא היה בסדר. החיים בשכונה שלי הפכו לאסון תעבורתי. שעות ארוכות ביום יש ברחוב הצר שלנו פקק של מכוניות תקועות בדרכן לצאת מהעיר. אני לא מתחשבן על זה עם חולדאי, אבל אפשר היה לחשוב מראש על תושבי אזור שלם בעיר שייכלאו כמעט בלי יכולת להגיע הביתה מכיוון דרום. אלא שחולדאי וגם ישראל כץ לא התעניינו בפרטים, רק בדבר הגדול. בסרט שיגזרו בעוד חמש שנים. ב"פרויקט!!!". הגישה הזאת הפכה את חולדאי לאיש לא אהוב, בלשון המעטה, בדרום העיר.

חוג בית (צילום: דוברות הטכניון)
חוג בית של "רוב העיר". הרשימה הידידותית ביותר לקהילה הגאה | צילום: דוברות הטכניון

"נראה לי צביעות להעלות פוסט על החתונה של לוסי אהריש"

הלכתי השבוע עם אסף זמיר לשתי אספות. אחת בשיכון דן, אצל המבוססים, ואחת בשכונת הארגזים שהייתה כמובן טעונה הרבה יותר – ומבחינתי גם מפתיעה מאוד.

הפגישה עם תושבי שכונת הארגזים התקיימה בפנטהאוז של אחד מארבעה רבי קומות שהוקמו בדרום מזרח העיר, ליד פארק בגין, דרומה משכונת התקווה. אחד מרבי הקומות מאוכלס בדיירי פינוי-בינוי והשאר הם דיירים חדשים שהגיעו בגלל המחיר; הראל סקעת ועידן רול הם המפורסמים ביותר בקומפלקס, שיכפיל בקרוב את גודלו לאחר שייבנו שם עוד ארבעה רבי קומות. בערך 500 משפחות יגורו שם בשכונה שמתיימרת להיות שכונת יוקרה. בתים עם נוף נהדר, איכות חיים.

הבעיה, כרגיל בדרום העיר, היא בתשתיות. חלק גדול ממה שהובטח לדיירים לא קרה. הכניסה והיציאה מהשכונה כמעט בלתי אפשריות בבוקר, רוב הדיירים מסיעים את ילדיהם לבתי ספר רחוקים ואפילו הגישה לאגם שבפארק אינה נטולת בעיות. אם כל זה לא מספיק, יש הרבה מתח בין הדיירים הוותיקים לחדשים.

עוד לפני שזמיר פתח את הפה, המשתתפים התחילו לריב בינם לבין עצמם. זמיר השתלט על השיחה לאט לאט, לא הבטיח הרבה חוץ מאוזן קשבת. אחת הדיירות, שעומדת בחוד החנית של מאבק התושבים בריחות שמגיעים לשכונה מהמפעל החדש בחיריה, לקחה את רשות הדיבור. היא תיארה בפרוטרוט את מגעיה עם אנשי חיריה והעירייה וסיימה ככה: "אסף הוא האיש היחיד שמקשיב לי בעירייה כל השנים האלה. חולדאי מנפנף אותנו. בחיים לא מתעניין. אצל אסף הדלת תמיד פתוחה".

זמיר היה מותש אחרי האירוע. "תשמע", הוא הסביר, "בדרום פשוט שונאים את חולדאי. גם אם בקבוק מים היה רץ מולו, היו מצביעים לו. אבל אני באמת מקשיב לתושבים. בדור שלי זה לא נדיר כל כך".

כדי להיות ראש עיר בתל אביב צריך להסתדר טוב גם עם הממשלה. למשל בסוגיית הפליטים - לא יבלעו אותך כל הישראל כץ ואריה דרעי?
"אני מבטיח לך שאסתדר איתם יותר טוב. היום יש סתם נתק ומלחמה. מה זה עוזר?".

מהם הדברים הכי רעים שאתה יכול להגיד על רון חולדאי? הוא מושחת? הוא לוקח כסף לכיס?
"לא, לא. אבל אחרי 20 שנה המנגנון שלו הסתאב".

אסף זמיר (צילום: מרק ישראל סלם)
מערכת בחירות שפתאום נעשתה צמודה. זמיר בעיר | צילום: מרק ישראל סלם

מצד שני הוא בנה את עצמו גם ברמה הלאומית. אנשים רואים בו נציג השמאל. הוא האיש שמשמיע את קולו באירוע כמו החתונה של לוסי וצחי.
"כשהוא מתבטא מקשיבים, וכשאהיה ראש עיר יפרסמו גם את דבריי. זאת דווקא לא נראית לי בעיה קשה: הוא מוביל מחנה, כי המחנה נמצא בתל אביב, וכל מי שמוביל את המחנה הזה מתבטא פוליטית. אין לו דרך לשרוד בתור ראש עיר אם הוא לא יתבטא. אז לא כתבתי פוסט על החתונה של לוסי אהריש, כי נראה לי צבוע לעשות את זה בתקופת בחירות. אם זה היה לפני חצי שנה, ברור שהייתי מעלה פוסט".

אתה איש שמאל?
"כן, ברור שאני איש שמאל. ובתור אחראי על תיק החינוך הקמתי בתל אביב בית ספר ממלכתי דו-לשוני, אחת המסגרות הכי יפות שהוקמו בארץ. מלמדים לא רק עברית וערבית אלא גם את שני הנרטיבים. וחולדאי התנגד. הוא אמר לי בתוך החדר, בוויכוח, שהערבים ילכו לבית ספר ערבי או לבית ספר יהודי, אבל בית ספר שמלמד שני נרטיבים זה קץ הציונות. ואני עניתי שלא. אני ציוני, אבל כשיושבים מולי יהודי וערבי ביפו ואומרים שהם מצאו דרך להתגבר על ההפרדה הזרמית ורוצים ללמוד יחד, ונחגוג את יום העצמאות אבל גם נשמע איך הערבים רואים אותו - נראה לי חשוב שזה יקרה בתל אביב, וזה קורה בהצלחה גדולה. זה הפער הדורי בינינו".

פער דורי?
"כן. הוא שמאלני בתקשורת. מדבר על תחבורה ציבורית בשבת, אבל בשביל הנוחות שלו חתום על הסכם קואליציוני עם ש"ס שהוא מתחייב לא להוציא תחבורה ציבורית בשבת. הוא בעד לוסי וצחי, אבל לא רוצה בית ספר דו לשוני. אז יש כאן איזו חארטה, והוא נהנה מזה שהאלקטורט שלו זה גל אוחובסקי ומספיק לו לשמוע מה שחולדאי אומר ולא להתעמק בפרטים".

ובכל זאת יש לו הילה.
"אז אני לא אהנה ממנה בהתחלה. אני לא בן 74. אבל אני האלטרנטיבה הטובה וזאת המנהיגות שצריך לקדם".

"עד שפגשתי את מאיה הסבירו שאני תיכף אצא מהארון"

הדיון סביב חולדאי מסתבך כשמגיעים לקהילה הגאה. ראש העיר המכהן החל את דרכו עם אמירה הומופובית שהתנקמה בו בפריימריז של מפלגת העבודה באמצע שנות ה-90, ומאז עשה תפנית של 180 מעלות. בשנות שלטונו ובעידודו הפכה תל אביב לאחת הערים הגאות בעולם - אלא שחלק גדול מזה, במיוחד בעשור האחרון, נעשה בדחיפה חזקה מאוד של זמיר ואנשיו במפלגת "רוב העיר", ובמיוחד יניב ויצמן, מחזיק התיק הגאה בעירייה בעשור האחרון. כאן יש גילוי נאות: בבחירות מול דב חנין וניצן הורביץ תמכתי בחולדאי, אבל למועצה הצבעתי בעד סיעתו של זמיר. יניב ויצמן הוא חבר קרוב שלי והקמנו ביחד את איגי, ארגון הנוער הגאה.

אסף זמיר (צילום: גיא פריבס)
"אי אפשר להישאר בתשתית הקיימת. המדרכות הפכו לשדה קרב" | צילום: גיא פריבס

ביום שני האחרון קיימו ויצמן וזמיר פגישה עם קהל מהקהילה. היו שם גם הנציגות הגאות חן אריאלי (מקום שלישי ברשימה ומי שהובילה הקיץ את המחאה הגאה נגד חוק הפונדקאות) ובל אגם (אינה ברשימה, אך תתמנה לאחר הבחירות למחזיקת תיק הקהילה הטרנסית בעירייה. זאת תהיה הפעם הראשונה בישראל שיהיה בעירייה תיק כזה). הרשימה שמציג זמיר למועצה היא המגוונת ביותר מבחינת הקהילה; אצל חולדאי יש רק את מוטי רייף, במקום השביעי. גם הוא חבר שלי, איש מעולה ועתיר זכויות, ובכל זאת הוא רק שביעי. מרצ מריצה במקום השני למועצה את איתי פנקס, עוד חבר ואיש מצוין בעל השגים רבים, ואת רעות נגר המהממת מהפנתרות הוורודות שהובילו את מחאת הפונדקאות (מקום חמישי). זה לא רע, אבל מאחר שמרצ אינה מתמודדת על ראשות העיר, הסקרים צופים לה ירידה דרמטית.

כל זה מציב את "רוב העיר" כרשימה הידידותית ביותר לקהילה הגאה, וגם זאת שמציעה ראש עיר חדש עם אג'נדות חדשות. כפי שהסביר ויצמן, "הכפלנו את התקציב לקהילה הגאה. הוא היום עומד על רבע מיליון שקל. הבעיה היא שהקהילה וארגוניה צריכים חמישה מיליון שקל. מתוך תקציב של יותר מ-6 מיליארד, ובהתחשב בגודל של הקהילה בעיר, זה לגמרי מגיע לנו. רק שחולדאי טוען שהכל בסדר. הוא הגדיל קצת, זה נראה לו מספיק. צריך כל הזמן להתחנן ולריב על עוד. הוא מיוזמתו בחיים לא הציע להגדיל את התקציב. זה מגוחך שמצעד הגאווה הוא המקום היחיד שבו אמנים מופיעים חינם. למה בעצם? זה אירוע עירוני שהעירייה מתגאה בו? אז למה התקציב כל כך נמוך?".

זמיר הגיע בהמשך הערב וחזר לדבר על "הפער הדורי": "חולדאי הוא ידידותי וחברי לקהילה. אני, עד שפגשתי את מאיה, כל הזמן הסבירו שאני תיכף אצא מהארון. אז זה כבר לא יקרה, אבל אני דור אחר. לא צריך להסביר לי למה מגיע, אני מתבאס שהעירייה לא מציעה נישואים אזרחיים או פתרון רישום להומואים ומשנה את כל הסטטוס קוו בישראל. אני דאגתי שיהיו בשירות החינוכי פסיכולוגים שיעזרו להטמיע את העובדה שלחלק גדול מהילדים יש אבא ואבא או אימא ואימא. זה טבעי לי, וזה ההבדל".

שוק התקווה (צילום: דוברות הטכניון)
"אני מתבאס שהעירייה לא מציעה נישואים אזרחיים" | צילום: דוברות הטכניון

מאחר שהזכרת אותה, אשתך מאיה ורטהיימר היא נכס או נטל?
"היא אשתי, היא האור של חיי. היא הדבר הכי טוב שקרה לי".

אוקיי, ו...
"מה אני יכול לעשות? אז אומרים שאני עכשיו הון שלטון ושאשתי מעלה סטוריז. בסדר. היא גם מביאה תועלת, היא נהדרת. הרבה אנשים ניגשים אליי ברחוב ואומרים שרק בגללה הם יצביעו לי. הבעיה היא שחלקן זה נערות בנות 16 שגרות בגבעתיים, אבל בכל מקרה, זה ממלא אותי בגאווה כשהן אומרות את זה".

ומה אתה באמת עונה כששואלים אם לא הפכת לנציג ההון שלטון?
"שיש לזה גם צד טוב. ברור שהכסף הציבורי לא מושך אותי, זה לא ג'וב ולא פרנסה. זאת בחירה ממקום של שליחות. יכולתי לעשות דברים לא פחות מעניינים בתנאים הרבה יותר קלים. זאת עובדה. חוץ מזה הייתי שמונה שנים סגן ראש עיר בלעדיה ולא דבק בי רבב. אז מה הפחד?".

תהיה ראש עיר טוב?
"ראש עיר נהדר. אני מבטיח לך. ייקח לי רגע להיכנס לזה, אבל אני מכיר את המערכת, יודע מה אני רוצה לעשות ויודע מה צריך לעשות. אני כבר עשר שנים בעירייה. אני מכין את עצמי לזה"._OBJ

חולדאי אמר ב"ידיעות" שמנסים לחסל אותו.
"כי בא לו לעשות קמפיין גוועלד. כמו ביבי אחרי 20 שנה, הוא חושב שתל אביב זה שלו ואסור לקחת לו את זה. כאילו הוא המלך, הדיקטטור. מה זה 'לא מהמרים על תל אביב'? זה 'אם אני אלך, הכל יתרסק'. איזה ראש עיר אחראי ורציני מסדר ככה שאם הוא ילך הכל יתרסק? שאפילו יורשו, שהוא מטפח כבר עשר שנים, הוא הימור נורא?".

אז תנצח אותו?
"אם אתה וכל החברים שלך תצאו להצביע ויהיה אחוז הצבעה גבוה, אני מאמין שכן. זה לא בלתי אפשרי. ויש מומנטום".