את ההודעה על פרישתה של חברת הכנסת עידית סילמן מהקואליציה קיבל נפתלי בנט, כמו כל עם ישראל, עם שחר. יומיים קודם לכן אמר במסיבת עיתונאים ש"אם כולנו נרגיע ולא נעשה סיבובים פוליטיים, בלי מכתבים ובלי אולטימטומים, הכל יהיה בסדר". המלצתו, מתברר, לא התקבלה, ובנט קם לבוקר סמלי: האיש שנרדם בשמירה על סילמן התעורר כשהיא כבר זוחלת לזרועות נתניהו.
בנט פנה לשורת שיחות עם אנשיו ועם חברי סיעתו. אחת משיחות הטלפון הראשונות הייתה דווקא עם וושינגטון, שם שהתה באותה עת היועצת המדינית שמרית מאיר בשליחות בנושא הסכם הגרעין האיראני. זר היה עשוי לתהות מדוע ראש הממשלה מתייעץ עם היועצת המדינית על משבר פוליטי, אבל לאנשי הלשכה זה היה מובן מאליו: בנט מתייעץ עם מאיר על כל דבר.
פרישת סילמן זעזעה את הצי הקואליציוני השברירי של בנט ואת השורדים האחרונים על הרפסודה הרעועה של ימינה. לא פחות מכך, היא טלטלה את לשכת ראש הממשלה. האחריות הוטלה על בנט, שהיה כל כך עסוק בשיחות עם פוטין וצילומים עם א-סיסי עד ששכח לטפל ברגישות של סילמן לחמץ ולסמוטריץ'; אבל הביקורת הפנימית, שתועלה החוצה בצינורות התקשורתיים והטוויטריים המקובלים, הוטחה במאיר. היועצת שרצתה להפוך את בנט למדינאי גדול, כך נטען, ניתקה אותו מצינור החמצן של הפוליטיקה הקטנה.
מאז שנכנסה ללשכת ראש הממשלה ביססה מאיר את מעמדה בסמוך לאוזנו של ראש הממשלה באופן שחורג מהגדרות תפקידה, ויש שיטענו שחורג גם מניסיונה ומכישוריה. היא מובילה את המהלכים המדיניים, אבל מייעצת גם בנושאים תקשורתיים ובעניינים בעלי השלכות פוליטיות. "בהגדרה היא היועצת המדינית", אומרים גורמים פוליטיים, "בפועל היא היועצת של בנט לכל תחום".
העובדה שבנט בחר יועצת ששמה יצא לפניה בזכות ציוציה הרימה לא מעט גבות. "הוא לא מנהל טוב ולא פוליטיקאי טוב", אומרים גורמים פוליטיים. "במקום להביא אנשים מוכרים הוא הביא עיתונאית מטוויטר"
אין עוררין על כך שבנט מייחס חשיבות רבה לדבריה של מאיר. "היא משענת ממשית וכישרון נדיר", אמר ראש הממשלה למקורביו, "היא באמת בליגה של הגדולים". כבר בתחילת דרכה, מספרים גורמים פוליטיים, הבהיר בנט לאנשי הלשכה ש"הכל צריך לעבור דרך שמרית" (אחרים אומרים: "בנט מעולם לא אמר את זה"). נוהגים לומר שהיא האישה המשפיעה ביותר על ראש הממשלה; עכשיו יש מי שטוען שהיא האישה שבגללה לא תהיה לו ממשלה.
אין זו הגדה
מאיר נכנסה ללשכת ראש הממשלה יומיים לאחר שעשה זאת בנט. מינויה לתפקיד היועצת המדינית נפל בהפתעה כמעט מוחלטת על המערכת הפוליטית (וגם זו התקשורתית: שמה נפקד מהכתבות שביקשו לנבא את שיבוץ הכוורת של ראש הממשלה). ראשית, היא לא הייתה חלק מסביבתו המוכרת של בנט, אנשים שמלווים אותו במשך שנותיו בפוליטיקה וממלאים תפקידים בלשכותיו המיניסטריאליות כמו ראש הסגל טל גן-צבי, מזכיר הממשלה שלום שלמה והדובר המדיני מתן סידי. שנית, מאיר לא החזיקה ברזומה הטיפוסי לתפקיד – ולא רק משום שהיא האישה הראשונה שמחזיקה בו.
גורם פוליטי: "מתדרכים נגד מאיר, ניסו להפיל את סילמן עליה. היא לא מכירה את סילמן, לדעתי היא לא החליפה איתה מילה. היא לא אמורה לוודא שלסילמן מפריע משהו, יש אנשים פוליטיים שזה תפקידם"
משרת היועץ המדיני בלשכת ראש הממשלה נשמרת באופן מסורתי לאנשים בעלי רקע ביטחוני או דיפלומטי. יצחק שמיר הביא את אריה מקל ממשרד החוץ, יצחק רבין מינה את ז'ק נריה שסיים את שירותו כעוזר לראש אמ"ן. שלום תורג'מן, יועצם המדיני של אהוד אולמרט ואריאל שרון, גדל בשירות החוץ; כך גם דני איילון שקדם לו בתפקיד. צבי שטאובר מונה ליועצו המדיני של אהוד ברק לאחר שהיה ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון בצה"ל. יועצו המדיני האחרון של בנימין נתניהו, ראובן עזר, היה סגן השגריר בוושינגטון וסגן ראש המועצה לביטחון לאומי; יועצו הראשון, עוזי ארד, היה ראש אגף המחקר במוסד.
מאיר איננה בוגרת של השירות הדיפלומטי ולא של הממסד הביטחוני. היא אמנם עבדה כיועצת בנושאים גיאו-אסטרטגיים בתקופה שקדמה להצטרפותה לבנט, אבל רוב חייה עסקה בעיתונות, והפרופיל הציבורי שלה היה מוכר בשנים האחרונות בעיקר בזכות פעילותה בטוויטר, שם הפכה לאחת הפרשניות המעניינות בענייני המזרח התיכון, כזו שזוכה להדהודים ולשיתופים מימין ומשמאל, לרבות מראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. היא עדיין מחזיקה בקרוב ל-80 אלף עוקבים, על אף שכל מה שפורסם בחשבון מאז מינויה לתפקיד הם תשעה ציוצים-מחדש. אבל מה שנחגג כהצלחה במקום אחד זוכה דווקא ללעג במקום אחר; העובדה שבנט בחר למשרה החשובה אישה ששמה יצא לפניה בזכות ציוציה הרימה לא מעט גבות. "בנט הוא לא מנהל טוב ולא פוליטיקאי טוב", אומרים גורמים פוליטיים. "מדינת ישראל מתמודדת עם נושאים מאוד כבדים, ובנט בחר יועצת בלי ניסיון ובלי כוח פוליטי ומדיני. אף גורם מדיני מהעולם לא הכיר אותה וזה גם לה לחוסר ביטחון. במקום להביא אנשים מוכרים עם משקל פוליטי הוא הביא עיתונאית מטוויטר שאף אחד לא רוחש לה כבוד".
אבל בנט הכיר את מאיר מעבר לציוצים. הם מנהלים קשר שוטף מאז מבצע "צוק איתן", אז בלטה כפרשנית באולפנים וכמובילת הסברה ישראלית בשפה הערבית באתר "אל-מסדר" (המקור) שניהלה. בנט היה אז שר הכלכלה, חבר בקבינט המדיני-ביטחוני ואופוזיציונר להוט לקו שהובילו רה"מ נתניהו, שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל בני גנץ. הקשר בין השניים תוחזק גם בתקופת אינתיפאדת הסכינים, בקדנציה של בנט כשר הביטחון ובתקופת הבחירות המתמשכת. "היה לה קשר להרבה פוליטיקאים", מספרת אישה שעבדה איתה בעבר, "היא הייתה נפגשת עם כולם. היה חשוב לה לשמר את היחסים".
"התיווך בין אוקראינה ורוסיה היה רעיון טוב, אבל הדרך גרמה נזק", טוענים במערכת הפוליטית. "שמרית גרמה לשיחות להיות פומביות בגלל צורך להראות שהיא ובנט הם המדינאים הכי גדולים בישראל"
מאיר סיפרה בראיון ל"מקור ראשון" ב-2020 שבבחירות ספטמבר 2019 הצביעה כחול לבן, אבל הזכירה את בנט כ"אחד המוכשרים ביותר". עם זאת, הבהירה, "אין מצב שאני מצביעה למפלגה שלו. היא לא קשורה אליי בשום צורה". את בנט זה לא הרתיע; בכל מה שקשור לגיוס עובדים הוא לא מתייחס לזיהוי פוליטי כתנאי סף (מזכיר הממשלה שלמה היה יועצם של נתניהו ולפיד, הדובר הפוליטי יותם בן יצחק עבד עם שר האוצר ישראל כ"ץ, ומנכ"ל המשרד, יאיר פינס, מונה בעבר למנכ"ל משרד השיכון על ידי יעקב ליצמן). אבל כשזה מגיע למאיר, לא מדובר רק בחוסר זיהוי פוליטי אלא כמעט בניתוק פוליטי. יש מי שיראה בכך מעלה לאשת מקצוע, אחרים יטענו שזה בלתי אפשרי. בישראל גם המדיני הוא הפוליטי.
דוגמה מובהקת לכך – אנקדוטה שהתנפחה לכדי משברון – אירעה לפני שלושה שבועות במהלך מסיבת עיתונאים של בנט ומזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן. אם לא די היה בכך שבנט לא התייחס לדבריו של בלינקן, שסירב להגדיר את משמרות המהפכה האיראניים כארגון טרור וגינה את אלימות המתנחלים, הרי שראש הממשלה גם נקט בביטוי המגונה בימין "הגדה המערבית". הימין האנטי-בנטיסטי – שרק מחפש נקודות אחיזה שמאלניות כדי לשפד את ראש הממשלה – הסתער.
עמיחי שיקלי מהפלג העצמאי של ימינה כתב ש"לא מפתיע שמי שהקים ממשלת שמאל עם מרצ והתנועה האיסלמית מאמץ את הטרמינולוגיה של שלום עכשיו", שמחה רוטמן מהציונות הדתית הכריז ש"ימינה הפכה למפלגת שמאל", ואריה דרעי קונן ללא סיוע אביזרים וירקות שורש: "נמכרנו אני ועמי". אם מישהו הזכיר את עברו של בנט כמנכ"ל מועצת יש"ע, זה היה רק כדי להעצים את המהפך האידאולוגי. העובדה שגם נתניהו השתמש בעבר במונח לא שינתה דבר.
זה עשוי להישמע כזעקות שבר ימניות סביב סוגיה זניחה, אבל שניים מאנשי ימינה הבהירו בשבוע האחרון כי זו הייתה אזעקת אמת שבנט לא שמע. ניר אורבך – החוליה התורנית החלשה – אמר לבנט בישיבת הסיעה: "לא ייתכן שהשתמשת בביטוי 'גדה מערבית'. זה סתם לשלם מחיר בבית האידיאולוגי שלנו. הכנסתם אותי לסיטואציה בלתי אפשרית". סילמן, בראיון ל"זמן ישראל", הסבירה ש"אם אני בעד הגדה המערבית אצטרף ליש עתיד" וכרכה את ההתבטאות ב"כל הכרסום בזהות היהודית". כשהגיעה ההתעקשות לשמור על החוק ולהותיר הכנסת חמץ לבתי החולים, זה כבר היה מרור אחד יותר מדי עבורה.
הטעות הזו ("התבטאות מקרית שאין לייחס לה משמעות מיוחדת", הגיבו בלשכת רה"מ) נרשמה לחובתה של מאיר. כתוצאה מהרקע העיתונאי שלה ומהאמון שרוחש לה ראש הממשלה היא נהפכה לעין הבוחנת את נאומיו ולא פעם גם ליד שמנסחת אותם; בסביבתה טוענים שהיא לא כתבה את הנאום המדובר, אף שלקחה על כך אחריות, ומבהירים שאין לזה קשר לפרישתה של סילמן. סילמן לא פרשה בגלל הגדה המערבית אלא בגלל שלא התייחסו אליה – וזו, הם אומרים, לא העבודה של יועצת מדינית. זה הג'וב של גן-צבי ושלמה, האנשים הפוליטיים.
בדצמבר דווח על מתח בין מאיר ללשכת שר החוץ בעקבות חשדות הדדיים להדלפות פוגעניות. מאיר סברה שאנשי לפיד הדליפו טענה שקרית על מנת להקטין אותה; בלשכת לפיד טענו שהעבירה מידע רגיש
"עושים קמפיין על שמרית מאיר", מסכים גורם פוליטי. "מתדרכים נגדה כל הזמן, ניסו להפיל את סילמן עליה. מה זה קשור, היא יועצת פוליטית? אין יועצת מדינית. היא לא מכירה את סילמן, לדעתי היא לא החליפה איתה מילה אי פעם. היא לא אמורה לוודא שלסילמן מפריע משהו. יש אנשים פוליטיים שזה תפקידם".
ימינה ימינה שמאלה שמאל
מאיר (42), ילידת חולון, תושבת תל אביב ונשואה לאיש ההייטק גדעון גלבוע (בנו של איש התקשורת דוד גלבוע), עשתה את שירותה הצבאי ביחידת המודיעין 8200. לאחר שהשתחררה החלה בלימודים אקדמיים והשתלבה בתקשורת כבת חסותו של אהוד יערי. "שמרית הייתה כוכבת גדולה מאוד ביחידה שלה בצה"ל", סיפר יערי ל"ישראל היום" לפני שנה, "כשעברתי לערוץ 2 התניתי את המעבר שלי בכך שתעבור איתי". על מינויה ליועצת מדינית אמר אז יערי: "אני מקווה שיקשיבו למה שהיא אומרת, כי היא מבינה את האזור לעומק והעצות שלה יהיו שוות הרבה".
ב-2002 הצטרפה מאיר לגלי צה"ל ככתבת וכפרשנית לענייני ערבים, וכעבור שבע שנים פרשה והצטרפה לארגון ההסברה האמריקאי "הפרויקט הישראלי", שם הפעילה עמוד פייסבוק מצליח בשם "ישראל ללא צנזורה" שפנה לעולם הערבי. ב-2013 הקימה את "אל-מסדר", שנסגר לפני שנתיים. היא פתחה חברת ייעוץ גיאו-אסטרטגית, שאת פעילותה הפסיקה עם הצטרפותה ללשכת ראש הממשלה. "היא אסטרטגית מדהימה", מספר אדם שעבד איתה בעבר, "היא קוראת את המפה בצורה יוצאת דופן. מחוננת".
עוד לפני הקמת הממשלה הייתה מאיר אחת משושבינותיה. בניגוד לרוב הסובבים את בנט, היא תמכה ברעיון "ממשלת השינוי" – מתוך חרדה לגורל המדינה תחת נתניהו. בשיחות פרטיות הביעה את חששה מפני הקרע בחברה הישראלית ומפני המשבר הצפוי ביחסים עם ממשל ביידן ואמרה שבנט "הוא התרופה שהדוקטור רשם. הוא מציל בגופו את מדינת ישראל". מאז שפורסם בחדשות 12 כי מאיר היא שייעצה לבנט להקים ממשלה עם לפיד ורע"ם ועד לאפיזודת הגדה המערבית, היא מתויגת בימין כאישה שגוררת את בנט שמאלה. כל הבעיות בלשכה, אומרים גורמים במערכת הפוליטית, נובעות מהמחלוקת האידיאולוגית בינה לבין אנשי הימין גן-צבי ושלמה (האחד דתי בוגר הישיבה בעלי, השני איש ליכוד בעברו שהחל את דרכו כיועץ לנתניהו). כשמתעסקים בפוליטיקה עם אידאולוגיות סותרות אי אפשר להתקדם. "במקום שהלשכה תתנהל כמו כוורת, יש מחנות: בנט ושמרית, גן-צבי, שלמה ומתן סידי, ואיילת שקד", מסבירים גורמים פוליטיים. "אף אחד לא עובד ביחד ומתנהל מאבק מתמיד. אנשי הלשכה כבר מיואשים".
היחסים בין מאיר ללשכת שר הביטחון אינם תקינים עד כדי נתק מוחלט. בסביבתה של מאיר טוענים שהסיבה לכך היא סירובו של בנט, בהמלצת היועצת, לאפשר לבני גנץ לקדם את המשא ומתן עם הפלסטינים
"היא לא לוקחת את בנט שמאלה", אומר גורם פוליטי. "יש בנייה ביהודה ושומרון שלא הייתה, הנושא הפלסטיני לא עולה על סדר היום בפגישות מדיניות בעולם – חלק מזה בהמלצתה. היא נלחמה כדי שהקונסוליה האמריקאית לא תיפתח במזרח ירושלים. אלה צעדים מאוד ימניים והיא הייתה חלק מהם".
"מי שאומר ששמרית מושכת שמאלה לוקה בחוסר הבנה לגבי ראיית המאקרו של התפקיד", מסביר גורם מדיני בכיר. "כשמתעסקים בתמונה הכוללת מוכנים לפעמים לוויתורים טקטיים בשביל הישגים אסטרטגיים. שמרית היא בין הבודדים שיש להם ראייה כוללת, זה יתרונה. בהסתכלות על ההישג האסטרטגי היא אולי הגורם הנצי ביותר. בעבודה מול האמריקאים, בהקשר של איראן, בהקשר של ההתיישבות – היא לא מתפשרת".
גם בחינת ציוצים ומאמרים שכתבה מאיר בעבר מציירים תפיסת עולם שקשה לכנות "שמאלנית": תמיכה בסיפוח בקעת הירדן, ביקורת תקיפה על הסכם הגרעין, התנגדות להפגנות בבלפור בימי הקורונה ותקיפת טוויטר לאחר שזו צנזרה את טראמפ. נדמה שמאיר מתייצבת במרכז המפה, בדיוק כמו שמציע המשפט "רוב הציבור, בניכוי הקצוות הרועשים, מרגיש פחות או יותר כמוני" שצייצה בהקשר להתנגדותה למצעד הדגלים.
מאיר הגיעה למשרד עם תוכנית עבודה סדורה. הטור האחרון שלה ב"ידיעות אחרונות" טרם מינויה, למשל, עסק בצורך לשקם את היחסים עם הבית הלבן – עניין שעליו הטילה את כובד משקלה לאחר כניסתה לתפקיד ורשמה בו הצלחה (לא בלעדית) שהתבטאה, בין השאר, במניעת פתיחת הקונסוליה במזרח ירושלים, בחבילת המימון לכיפת ברזל ובקידום המהלך לביטול הצורך בוויזה – לצד מחלוקות על הסכם הגרעין והיחסים עם הפלסטינים.
שליחותה של מאיר לוושינגטון בשבוע שעבר הסתיימה עם דיווח ב"וושינגטון פוסט" על כך שממשל ביידן הסכים להשאיר את משמרות המהפכה ברשימת ארגוני הטרור. מאיר נחשבת גם למי שלקחה חלק מרכזי בניהול המגעים עם מדינות ערב שהובילו לטיסה היסטורית לבחריין, לפגישה חשאית עם מלך ירדן ולביקור פומבי ראשון במצרים מזה עשור, כולל הנפת דגל ישראל שנמנעה בעבר מנתניהו. "בשורה התחתונה היא מביאה המון הצלחות", אומר גורם מדיני. "ראש הממשלה סומך עליה ומאמין בה, ועובדתית היא מביאה אותו להישגים מדיניים מאוד גדולים".
מאחורי מסע הדילוגים המדיניים עומדת גם אסטרטגיה פוליטית-תדמיתית: למצב את נפתלי בנט כראש ממשלה. מאיר ביקרה את בנט על התזזיתיות שבה התנהל כפוליטיקאי ועל המיקרו-ניהול שהוא נוקט (בעניין הקורונה, למשל. על פי גורמים המצויים בנושא, היא לקחה על עצמה חלק נכבד מניהול הטיפול במגפה). היא התוותה עבורו דרך – בין ארמונות לפרלמנטים – שתהפוך אותו מפוליטיקאי מקומי צעקני עם מיתוג ילדותי וחיקוי נלעג ב"ארץ נהדרת" למנהיג בינלאומי עם הדרת כבוד. "פעם הוא היה מסתער על כל ריב עם חבר כנסת, מדבר על כל אירוע, יותר קופצני", מסבירה בכירה בעולם התקשורת. "היא פשוט לקחה אותו יותר לדמות המנהיג: יותר מתינות, יותר הכלה והבנה, ראייה יותר רחבה. זה איך שמנהיג של מדינה צריך להיראות".
לרגע היה נדמה שזה עשוי להצליח. בנט שב מפגישה עם פוטין במוסקבה והסקרים הציבו אותו במקום השני במידת ההתאמה לראשות הממשלה (בפיגור גדול אחרי נתניהו, כרגיל). אבל אז הוא אמר "הגדה המערבית", אחר כך התעלם מאיתותי המצוקה של סילמן, ובתווך נשטף בגל טרור שהצניח אותו מהפסגות הבינלאומיות אל הבוץ הישראלי, שבו עדיין צועקים לו "נוכל", עם תוצאות סקרים שלא מתרחקות מאחוז החסימה וראש ממשלה בדימוס שלא מפסיק לתכנן את הקאמבק. "שמרית שכנעה את בנט שאם ייצר הצלחות בתחום המדיני-בטחוני אז התחזוק הפוליטי הפנימי הרבה פחות חשוב", אומרים גורמים פוליטיים. "זה חוסר הבנה מוחלט בפוליטיקה".
חפש את האישה
פרשת סילמן העלתה לכותרות את הסכסוך הפנימי בלשכת בנט, אבל החומצה שמפוררת את האקווריום חלחלה גם למשרדים אחרים. עוד בדצמבר דווח בחדשות 12 על מתח בין מאיר ללשכת שר החוץ בעקבות חשדות הדדיים להדלפות פוגעניות: מאיר סברה שאנשי לפיד הדליפו טענה שקרית בנוגע לתיאום פגישה בין בנט וביידן על מנת להקטין אותה; בלשכת לפיד טענו שמאיר תדרכה נגד לפיד בפרשת הקוראן הירדני (הסכמת שר החוץ לבקשה ירדנית להציב קוראן במסגד אל-אקצא בניגוד לדעת בנט) ושהעבירה מידע רגיש על מעורבותו של ראש המוסד בשחרור בני הזוג אוקנין בטורקיה וכמעט פגעה במשא ומתן (מקורביה הכחישו את הדברים וטענו שהיא לא עוסקת ביחסי הציבור של המוסד). "זו הייתה נקודת שבר גדולה בלשכת בנט", מספרים גורמים במערכת הפוליטית, "מאז המל"ל ממדר אותה. ראש המל"ל פשוט לא סומך עליה". אותם גורמים טוענים כי בנט התכוון לבצע בדיקת פוליגרף וחזר בו על מנת שלא לסבך את מאיר: "בנט לא מוכן שידברו על שמרית. אחרי הסיפור של טורקיה הוא אמר לכולם: תעשו מה ששמרית אומרת או שתתפטרו. הוא אמר שאסור להתנגד לה". בסביבת מאיר אומרים שבנט אכן מבקש מאנשי הלשכה להפסיק להילחם בה ופשוט לעבוד ולהביא תוצאות.
"שמרית הייתה כוכבת גדולה ביחידה שלה בצה"ל", סיפר אהוד יערי. על מינויה ליועצת מדינית אמר: "אני מקווה שיקשיבו למה שהיא אומרת, כי היא מבינה את האזור לעומק. העצות שלה יהיו שוות הרבה"
גם היחסים בין מאיר ללשכת שר הביטחון אינם תקינים, עד כדי נתק מוחלט. בסביבתה של מאיר טוענים שהסיבה לכך היא סירובו של בנט – בהמלצת היועצת – לאפשר לבני גנץ לקדם את המשא ומתן עם הפלסטינים. הם מכחישים את הטענה שמאיר הייתה מעורבת בנסיעה המתוכננת של בנט להודו לפני נסיעתו של גנץ וטוענים שהשניים היו מתואמים גם בנושא הפסקת העברת מזוודות הכסף לחמאס. המתיחות, הם אומרים, קיימת דווקא בין ראשי הלשכות.
"שמרית עושה נזקים בין הלשכות של השרים", אומרים גורמים במערכת הפוליטית, "היא מטנפת על שרים עם עיתונאים. הבעיה העיקרית היא לא בעבודה שלה בפועל, אלא זה שהיא מרגישה צורך להגיד שהיא מנהלת את הכל וקובעת את הכל עבור ראש הממשלה. זה גם לא נכון וגם גורם לראש הממשלה נזק אמיתי מול הסובבים אותו. בסופו של דבר הם מנהלים את המדינה". על ההישג המסתמן בנוגע למשמרות המהפכה אומר גורם המצוי בפרטים: "זה קשקוש. לא התקבלה החלטה, וההחלטה שתתקבל לא תהיה קשורה לשמרית בכלל. הרעיון שההחלטה הזו התקבלה בזכות יועצת של ראש הממשלה, ולא בזכות ראש הממשלה עצמו, זה הזיה. זו מגלומניה על הגב של ראש הממשלה".
הפגישה במוסקבה סומנה בלשכת בנט כנקודת מפנה במעמדו הציבורי, אבל יש מי שרואה אותה אחרת. "הרעיון הבסיסי שישראל תתווך בין אוקראינה ורוסיה הוא טוב, אבל הדרך גרמה נזקים ענקיים", טוענים גורמים במערכת הפוליטית. "שמרית גרמה לשיחות להיות פומביות כי היא לא מצליחה להתאפק בצורך להראות שהיא ובנט הם המדינאים הכי גדולים בישראל. היא גרמה לכל הסביבה המדינית-ביטחונית להתחרות על האירוע. צריך להבין שלאירועים מדיניים יש השלכות פנימה. אם בני גנץ מרגיש שהיא דורכת לו על הרגליים, מה הוא יגיד? צריך לרתום את כל הלשכות ולעבוד ביחד, לא ללכת קודם כל לתקשורת. אבל לשמרית חשוב יותר הקרדיט מהעשייה. היא זקוקה לחיזוק אגו מטורף מסיבות לא ברורות".
גורם מדיני בכיר דוחה את הטענה: "איזה קרדיט היא קיבלה? לא ראיתי תמונה שלה, תדרוכים שלה. היא יכולה לעמוד מול מצלמות כל שני וחמישי. קרדיט זה שאומרים 'שמרית מאיר הביאה הישג מול האמריקאים'. מתי נתקלת בדבר כזה? היא גם באופיה אדם של מאחורי הקלעים. היא נמצאת בתפקיד שבו הפער בין מה שאתה עושה ומה שידוע הוא כל כך גדול עד שהמון פעמים תמונת המציאות מעוותת, והיכולת שלך לשקף את זה מאוד מוגבלת. אם יש לה הישג 'ימני' מול האמריקאים, היא האחרונה שתרצה לסמן את זה. שמרית אחראית להביא ניצחונות, לא תמונת ניצחון. יש מעט מאוד אנשים שמוטלת עליהם אחריות היסטורית, ובסוף היא תיבחן במבחן התוצאה".
לא מעט ביקורת נשמעת על יחסי העבודה של מאיר עם הסובבים אותה. "היא לא בן אדם חברותי", טוענים גורמים פוליטיים. "סנובית מתנשאת כזו, קפוצת תחת. יש כאלה במערכת הפוליטית, אבל אצלה זה על כלום, ובגלל זה לאנשים קשה להסתדר איתה. מצד אחד לא תופסים ממנה, מצד שני היא מאוד משפיעה על ראש הממשלה". מנגד אומר אדם שעובד איתה באחד ממשרדי הממשלה: "אני לא מכיר שום ריבים. היא עובדת טוב עם המון גורמים, מסתדרת איתם לא רע בכלל".
"ממש לא קשה לעבוד איתה", מוסיף אדם שעבד בעבר עם מאיר, "היא הכי מקצוענית בעולם. היה לה חשוב לתת מקום לכולם, לשמוע כמה שיותר דעות. היא בן אדם חזק ועם ביטחון, אבל גם מאוד זריזה חדה ויכולה להיות גם קלילה ומצחיקה. יש לי רק דברים טובים להגיד עליה".
"היא באה כדי להיות מאחורי הקלעים", אומרת אישה המקורבת למאיר. "היא לא הייתה צריכה את זה, היו לה חיים נהדרים. גם הג'וב הבא שלה לא יהיה בארץ. היא פשוט מאמינה בבנט והיא לא תנטוש אותו"
כמה מהעדים ליחסים הנפיצים בלשכת ראש הממשלה סבורים כי היחס כלפי מאיר נובע מהיותה אישה שרושמת הצלחות בסביבה כל-גברית, ומצביעים על כך שביקורת דומה על חוסר ניסיון ועל כישלונות מקצועיים לא נשמעת כלפי גן-צבי, על אף שהוא צעיר ממאיר ושהתפעול הפוליטי נמצא תחת אחריותו. "מה זה 'האישה שכישפה את בנט'? זו דמוניזציה קלאסית שעושים לנשים", אומרת אחת הנשים במערכת הפוליטית. "שמרית היא לא האישה היחידה במערכת", מזכירים אחרים, "יש עשרות נשים בכירות שאין עליהן כאלו ביקורות. הרעיון לשים אישה כיועצת מדינית הוא מדהים, אבל תשים את האישה הנכונה, ואם אין אחת כזו – שים גבר".
"אני חושב שזה קשור גם להיותה אישה, ושאם היה שם גבר, זה היה עובר יותר חלק", אומר גורם פוליטי, "אבל זה לא רק שוביניזם. יש שם קבוצה שרצה המון זמן ביחד, ופתאום בא מישהו ומזיז להם את הגבינה. פתאום ראש הממשלה מקבל את עמדתה ולא את עמדתם. דברים קורים אחרת, וזה לא נעים להם". "זו אישה שלא יודעת איך המערכת הפוליטית עובדת", אומרים גורמים אחרים, "בלשכה יש אנשים יותר מנוסים ממנה ויותר מבינים ממנה, אבל בנט מינה אותה לסוג של 'מחסום' בדרך אליו".
השבוע האחרון עבר על מדינת ישראל בשקט יחסי, אבל מקורבת למאיר מספרת שעדיין אפשר לראות עליה את אותות הסערה שהציבה אותה בחזית הציבורית והתקשורתית. "היא באה כדי להיות מאחורי הקלעים", אומרת המקורבת. "היא לא הייתה צריכה את זה, היו לה חיים נהדרים. גם הג'וב הבא שלה לא יהיה בארץ. היא פשוט מאמינה בבנט והיא לא תנטוש אותו כשקשה. היא לא רוצה להשאיר אותו לבד עם האנשים האלה ליד ההגה. אחרת היא הייתה קמה והולכת".
מלשכות ראש הממשלה, שר החוץ ושר הביטחון טרם התקבלה תגובה. שמרית מאיר בחרה שלא להגיב לכתבה