אסירים ותיקים בכלא רימונים בשרון נדהמו לגלות בימים האחרונים פרצוף מוכר מסתובב בחצר. אורן אברהם, שנמצא שם במעצר עד תום ההליכים, התהלך חסר מנוחה בחצר, מצב רוחו קודר ביותר. "חשבתי שאני לא רואה טוב", סיפר אחד האסירים למגזין m, "הוא נראה מוטרד מאוד ולא רצה לדבר יותר מדי, רק אמר שהסתבך על שטויות באילת ונעלם. תבין משהו: בלי לעקוץ אורן הוא אדם מת. לעולם הוא לא ייגמל מזה".
רק לפני שנה וחצי אברהם, שכונה הנוכל מספר אחת, התייצב מול המצלמות כשיצא מהכלא אחרי ניכוי שליש על התנהגות טובה. "אני עם השטויות הפסקתי מזמן", אמר לעיתונאים. "אני רוצה למצוא לעצמי עבודה חדשה ולהוכיח לכולם שהשתניתי. אני לא מתכוון לשלוח שום פיצות לישיבות ממשלה. אולי אעבוד כשליח פיצה".
אבל לאורן אברהם יש כשרון מהסוג שהורס לבעליו את החיים: יכולת שכנוע, לשון חלקלקה ויכולת יוצאת דופן ליצור אמון אצל אנשים אחרים. כשרון שמאפשר להשיג המון כסף בשיחת טלפון אחת. אסירים, סוהרים וחברים שהכירו אותו אומרים כולם את אותו דבר – האיש חייב לעקוץ, הוא מכור, והוא טוב בזה מאוד, אם כי לא מספיק טוב כדי לא להיפסק. איך הוא גלש מהכרזות השיקום והגמילה בחזרה אל הכלא תוך שנה אחת?
כסף בחינם
אבל קודם, קורות חיים: שם – אורן אברהם. גיל – 40. עיסוק מרכזי – 17 שנה בכלא און אנד אוף. תארים – זכה ביושר בכינוי "הנוכל מספר 1" של ישראל ו"הודיני". מצב רפואי – "מת להיגמל", כפי שאמר במעצרו האחרון. פרויקטים בולטים – השיג את מספר כרטיס האשראי של מי שהיה בזמנו ראש לשכתו של נתניהו, פנחס פישלר, והזמין על חשבונו 40 מגשי פיצה לישיבת ממשלה. לשופטי בית המשפט המחוזי בזמנו, אמנון סטרשנוב ועודד מודריק, הזמין זרי פרחים גדולים לאחר שהשיג את מספר כרטיסי האשראי שלהם. הוא השאיר הודעה לשר פואד בן אליעזר להתקשר דחוף למפכ"ל המשטרה, לשרה דליה איציק שתחזור בהקדם לשר בניזרי. הוא אפילו השאיר הודעות במכשירי הביפר של עיתונאים תוך שהוא מתחזה לרובי ריבלין, אז שר התקשורת, וביקש שיחזרו אליו.
הוא הצליח להשיג פרטיים חסויים ואישיים על ראש הממשלה באותה תקופה, בנימין נתניהו ועל שופטים בבית משפט העליון. הוא חדר לחשבון בנק של שופטת וביצע העברות כספים. הוא נהג להתקשר לתחנות משטרה וליחידות רגישות, להזדהות בשמו של קצין משטרה בכיר ולקבל פרטים חסויים על אנשים שרצה לנקום בהם. הוא הצליח להשיג טלפונים של קצינים בכירים בשב"ס, לחדור לתא הקולי שלהם ולשמוע הודעות שהושארו להם. הוא השאיר הודעה למי שהיה ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, שיתקשר בבהילות לשר אביגדור ליברמן או לשר הביטחון. הוא ניסה להשיג דרך בכיר בחברת בזק פרטים אודות שיטת ההפעלה של בזקכארט בטלפונים ציבוריים בכלא, כדי לחסוך לו עלויות של רכישת טלכרדים. "שופטים וקצינים בשב"ס ובמשטרה פחדו מאוד להתעסק עם אורן אברהם כדי שלא יביך אותם בכל מיני הזמנות לבתיהם באמצעות כרטיסי האשראי שלהם", סיפר קצין משטרה. "אנשים בתפקידי מפתח היו בפאניקה בגללו. חששו שהוא ינקום בהם אם ידונו בענייניו המשפטיים. הוא היה מסוגל להגיע לכל מידע מביך וחסוי של כל אחד. הוא רק היה צריך בשביל זה טלפון ציבורי מהכלא".
אברהם נולד וגדל בנס ציונה, והיה תלמיד היפראקטיבי וחסר ריכוז שנדד בין פנימיות ובתי ספר. בנעוריו נחשב לחתול רחוב, אחד שיכול להסתדר בכל סיטואציה, גם הקשות ביותר. כבר אז הנצו ניצני העוקצנות: "אורן היה מסוגל להשיג כל דבר", סיפר אחד מחבריו לשעבר. "פיצות, ארטיקים, גלידות. יש לו לשון חלקלקה ויכולת שכנוע מדהימה. לאף אחד לא היה מושג מאיפה היה מצליח להשיג כל מיני מוצרים. הוא צריך רק גישה לטלפון והוא מתחיל בחגיגות. הוא היה בקלות יכול היה להיות שחקן או מרגל. אנשים האמינו לכל מה שהוא אמר להם".
"הוא היה נוכל ועוקץ שהתחיל בקטן. בהתחלה לא התייחסנו אליו, כי הוא היה אחד מיני רבים", הסביר קצין מודיעין ותיק, "אבל השם שלו היה הפך לשם נרדף להונאות מתוחכמות". כשרמת העוקצים עלתה התחילו החיים הטובים: הוא היה משיג פרטי כרטיסי אשראי של אזרחים תמימים ומזמין על חשבונם סוויטות מפוארות וטיסות. הוא שלח נערות ליווי לבתיהם של עובדים בכירים בשירות הציבורי. בשלהי שנת 2000, כשאברהם התחיל לשגר הודעות ביפר לשרים וחברי כנסת, התחילו במשטרת ישראל להכיר את השם שלו. הוא נשפט ל-16 שנות מאסר בפועל על עבירות מרמה והונאה והורשע בעשרות סעיפים שהסבו נזק של מאות אלפי שקלים לאזרחים ועובדי ציבור.
חייו בכלא היו מעניינים: מהטלפון בבתי הכלא הדרים ואוהלי קידר הוא שיגע שופטים, קציני משטרה בכירים ונבחרי ציבור, ולראשונה במדינת ישראל מנעו ממנו בעונש מנהלי כל גישה לטלפון ציבורי מחשש שיחזור על מעשיו.
ההחלטה לנטרל אותו מהטלפון הציבורי בכלא הכניסה את אברהם לדיכאון. הוא עתר לבג"צ, ונקבע כי יוכל לבצע שיחות טלפון בפיקוח שב"ס כדי למנוע ממנו לבצע מעשי מרמה והונאה. בהעדר טלפון, הגיש בשנת 2003 עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וביקש לבצע בו המתת חסד, בנימוק שאין טעם לחייו. "אין לי יותר כוח לחיות, אני רוצה למות. התייאשתי מהחיים", טען אברהם. השופט דחה את בקשתו.
אהבה בין הסורגים
טעם לחיים נמצא בכל זאת, כשלפני תשע שנים אברהם הועבר לכלא אשמורת, ושם מצא אהבה – הוא התאהב בסוהרת וניהל איתה רומן. הוא התגלה כמאהב משקיען כשהצליח להתקשר מהכלא לחנויות תכשיטים יוקרתיות, התחזה לאיש עסקים והזמין עבורה מכשירי חשמל, תכשיטי זהב ויהלומים בעשרות אלפי שקלים, והעביר כספים לחשבון הבנק שלה בהעברות בנקאיות. "כשאורן מאוהב הוא אובססיבי", סיפר אסיר לשעבר שהכיר אותו. "הוא יודע לפנק ולהרעיף מתנות יקרות מאוד – לא על חשבונו כמובן. כל פעם הוא היה אומר לי שהוא רוצה להשתקם ושזו הפעם האחרונה שהוא עושה שטויות, אבל הוא לא עומד בפיתוי ובטח כשמדובר באישה שהוא אוהב".
בעקבות חשיפת הרומן הסוהרת פוטרה משב"ס, הועמדה לדין ונגזרו עליה שמונה חודשי מאסר על תנאי ושישה חודשי מאסר שהומרו בעבודות שירות. כשהיא הבינה שמערכת היחסים הזאת לא הולכת לשום מקום, גילתה שמכוניתה שחנתה בעיר בת-ים הוצתה. על פי החשד אברהם היה מעורב במעשה, אך הדבר לא הוכח. הוא גם הגיש נגד הסוהרת לשעבר תביעה קטנה לבית המשפט לתביעות קטנות בסכום של 17,800 שקל בגין הפרת הבטחת נישואים; לדבריו, הסוהרת הבטיחה לו להתגרש מבעלה ולהתחתן איתו. הסוהרת לשעבר הכחישה את טענותיו של אורן, וכתב התביעה נדחה על הסף.
לפני כארבע שנים שוב כיכב בכותרות כאשר נעצר בחשד שאיים על עוזרת הבית לשעבר של שרה נתניהו, ליליאן פרץ בעקבות התביעה שהגישה פרץ נגד אשת ראש הממשלה. החשד הוא שאברהם התקשר מכלא הדרים לטלפון הסלולרי של פרץ, ואיים עליה שאם לא תבטל את התביעה נגד נתניהו הוא יגיע לילדיה. פרץ, שחששה לחיי בני משפחתה, התלוננה במשטרת חדרה. אברהם נעצר, נחקר ובסופו של דבר לא הוגש נגדו כתב אישום בגלל חוסר ראיות.
בשנים האחרונות נדמה היה שאברהם הצליח להיגמל. הוא הפך לאסיר חיובי, אושר לו להשתמש בטלפון הציבורי, הוא הוצא מבידוד ואפילו שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן – אותו שופט ששלח לכלא את אולמרט ושולה זקן – טען לפני ארבע שנים שאברהם שינה את דרכיו, ושניתן לאפשר לו לצאת לחופשה. לפני כשנה וחצי התייצב אברהם בפני ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר וביקש לקצר את עונשו בשליש על התנהגות טובה. הוא הציג לחברי הוועדה תכנית שיקום, כולל כוונתו לעבור גמילה ממעשי מרמה, ואלה הסכימו לקצר שלוש שנים ממאסרו ולהורות על שחרורו. "גמרתי עם הבלגן", הבטיח. "אני רוצה לחזור לחיים חדשים, לא רוצה לראות יותר את הכלא". חברי הוועדה השתכנעו, וביולי בשנה שעברה אברהם יצא מהכלא כשחיוך גדול על פניו.
אברהם חזר לזמן קצר להתגורר בבית אמו ברמלה, וכשלא מצא עבודה עבר לאילת. שם, כשאף אחד בעיר לא מכיר אותו, הוא יכול היה לחזור לתחום האהוב עליו: העוקץ.
"אילת משמשת עיר מפלט לעבריינים ידועים ומוכרים שבורחים ממרכז הארץ ופועלים בעיר", מסביר ראש יחידת החקירות במשטרת מרחב אילת, רפ"ק קאסם חלבי. ואכן. "הוא לא ניסה לרגע לעבוד בעיר. הוא התחיל לבלות במועדונים, בברים", סיפר תושב העיר שהכיר אותו, "רצה לנקות את הראש מהמאסר הארוך בכלא, אהב לשתות הרבה אלכוהול, לחפש בחורות צעירות ולבלות עד השעות הקטנות של הלילה. הוא רצה את החיים הטובים, לא לעבוד קשה, אלא לחיות כרגיל על חשבון אחרים".
שירות מוניות
די מהר הוא התאקלם, והחל באופן אקראי להתקשר לתושבי העיר ולהתחזות לעובד בחברת כרטיס אשראי שרוצה לברר את פרטיהם במערכת, כיוון שנמצאו חיובים חריגים בחשבונותיהם. בעיקר הוא התמחה בעקיצת חנויות המתמחות במכירת אלכוהול: הוא השיג כרטיסי אשראי גנובים שבעליהם לא דיווחו עליהם לחברות האשראי, התקשר לחנויות אלכוהול והזמין ויסקי, וודקה, ברנדי ומשקאות אנרגיה יקרי ערך בעשרות אלפי שקלים. לאחר מכן ביקש להכניס את בקבוקי האלכוהול הארוזים לתוך מונית ששלח לחנויות.
א', בעל עסק בעיר, סיפר כיצד אברהם הפיל אותו בפח. "התקשר אליי בחור בשם רון, הציג את עצמו כבעל פיצוציה גדולה בעיר שרוצה לעשות איתי עסקים וביקש להזמין אלכוהול – וויסקי, וודקה, בירות. כל פעם הוא מסר לי כרטיס אשראי אחר. פעם אמר שהוא עושה מסיבה אצלו בבית. הוא ביקש שאעביר את הסחורה לנהגי מוניות שהוא שלח אליי לעסק".
א' לא חשד בכלום בהתחלה, אבל חשדותיו התחזקו כש"רון" ביקש ממנו לשלוח שוב ושוב את הסחורה עם מונית. "זה נראה לי מוזר, זה לא מקובל לשלוח מונית לקחת אלכוהול. או שבאים אליי או שאני שולח עם המכונית שלי", ציין א', שהגיש נגד אברהם תלונה במשטרה, ובכוונתו גם לתבוע אותו בתביעה אזרחית בעשרות אלפי שקלים על הנזק שנגרם לו.
על פי החשד, אברהם הצליח להשיג מספרי כרטיסי אשראי בשיטה מתוחכמת. הוא היה מאתר מודעות שפרסמו תושבים באחד המקומונים בעיר, מתקשר אליהם, מציג את עצמו כעובד של המקומון ומסביר להם שהוא זקוק לכרטיס האשראי שלהם כדי לברר פרטים שנוגעים למודעה שפרסמו. רובם נפלו בפח.
כתב האישום שהוגש נגד אברהם לבית משפט השלום באילת מייחס לו 13 מקרים של הונאה בכרטיס אשראי וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בית המשפט נעתר לבקשת התובעים המשטרתיים והורה על הארכת מעצרו של אברהם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בנימוק שהוא מהווה סכנה לציבור ועלול לחזור על מעשיו במידה וישוחרר.
נהגי המוניות שעבדו בשליחותו לא הכיר אותו בשמו האמיתי. "הוא היה מתקשר ומבקש שאביא לו משלוח של בקבוקי אלכוהול מסופר או חנות שקנה ממנה וזהו", סיפר נהג מונית. "שילם את סכום ההובלה של הבקבוקים ונעלם איתם. הוא עבד עם כמה נהגי מוניות בעיר. הם לא הכירו אותו בשם. הוא התנהג די מוזר, היה קצת לחוץ, כל הזמן הסתכל לצדדים שאף אחד לא ראה אותו ושינה את המקום שלו".
"נהגי המוניות התמימים לא ידעו שמדובר בנוכל רב מעללים והעבירו לו הסחורות", אומר רפ"ק חלבי. "באחת הפעמים הוא ביצע הזמנה של אלכוהול בסכום של 35 אלף שקל". ארבעה בעלי חנויות אלכוהול באילת גילו כעבור כמה ימים שהם נפלו קורבן לעוקץ כאשר התברר להם שמדובר בכרטיסי אשראי גנובים – שווי העוקץ היה כ-60 אלף שקל.
בלש במשטרת מרחב אילת שלא הכיר את אברהם הבחין בו באחת הפעמים ממתין לנהג המונית; כעבור יממה זיהה אותו שוב, כשניגש לקחת ארגז וויסקי ממונית, ועצר אותו כחשוד במעשי מרמה ועוקץ. אברהם טען שביצע את המעשים בגלל עבריינים שכפו עליו עקב חובות כספיים שהיה צריך לכסות. "אני חולה מאוד במחלת ה'עוקץ'", הסביר ביובש לחוקרים, "תעזרו לי לצאת מזה".
"היכולת שלו לשכנע אנשים היא מדהימה", סיפר רפ"ק חלבי. "הוא מסוגל לגרום לכל אדם למסור כל פרט שהוא רוצה, יכולת המשחק והאלתור שלו פשוט מדהימים. אני עובד שנים רבות במשטרה ולא נתקלתי בנוכל מהסוג הזה. הוא רב אומן בתחום".
את השנים הקרובות הוא צפוי לבלות בגמילה: באגף הפרדה בכלא, בלי כלי הפשע שלו – הטלפון.
נגד אברהם הוגש כתב אישום לבית משפט השלום באילת ובימים הקרובים תיגזר עליו שנת מאסר בפועל במסגרת הסדר טיעון שחתם סנגורו עו"ד איציק אמויאל מהסנגוריה הציבורית עם התביעה המשטרתית. במקביל, ועדת השחרורים של שב"ס החליטה להפקיע לו את השליש, והוא ייאלץ לבלות את ארבע השנים הבאות בכלא כשהוא מרוחק מהטלפון ויהיה תחת מעקב ופיקוח של סוהרים שיאזינו לשיחותיו כדי למנוע ממנו לשגע את המדינה.
"הוא מאוד רוצה להיגמל, אבל עוקץ זה לא כמו שימוש בסמים או הימורים. הוא צריך עזרה ורוצה שיעזרו לו, אבל זה לא פשוט", הסביר סנגורו, עו"ד איציק אמויאל מהסנגוריה הציבורית.
מה הלאה? "כשמתחיל לשעמם לו הוא מתחיל להיכנס לאקסטזה. הוא בחיים לא ייגמל מזה, אני מציע לשב"ס להיכנס לכוננות ספיגה", סיכם אסיר לשעבר.