אחרי 14 שנים אורלי לוי-אבקסיס מתחילה להתרגל לרעיון של פרידה מהכנסת. הפריימריז שנערכו לפני כחודשיים בליכוד דחקו אותה (לצד צחי הנגבי, קטי שטרית, גדי יברקן ואחרים) אל מחוץ למקומות הריאליים. לוי-אבקסיס הגיעה למקום ה-29 ברשימה, ובשקלול השריונים השונים הידרדרה אל המקום ה-50. הימין גילה כלפיה אדישות, השמאל שמח לאידה – אבל לוי-אבקסיס טוענת שלא לקחה קשה את ההפסד.
"כשהלכתי לפריימריז, ידעתי שאני נכנסת לזירה שהיא זרה לי. לא הייתי חלק מקבוצה מסוימת, לא הלכתי לאירועים שלהם. זה לא אני ולא בשבילי. בעולם הפוליטי – לא רק בליכוד, בכל המפלגות – יש שותפויות שחלקן מבוססות אינטרסים, חלקן חברויות, תפיסות עולם, והרבה חיבורים טבעיים ולא טבעיים כמו דילים כאלה ואחרים. הייתי מודעת לכל זה וידעתי שהסיכויים שלי לעבור בארצי הם לא גבוהים. הציעו לי לבקש להתחרות במחוזי או במשבצת נשים ואמרתי לא, אני לא מבקשת. התחלתי בבית ימני, ואני שמחה שאם זה נגמר, זה נגמר בצד הימני של המפה".
למה לא הצלחת להיכנס לדילים? דיל של חיים כץ אולי היה מכניס אותך לרשימה.
"אני יכולה להגיד הרבה דברים שאילו הייתי עושה, הייתי היום ברשימה. עם חיים יחסית היו לי הרבה שיתופי פעולה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אבל הוא היה מאלה שעבדו מאוד קשה שאנחנו הנשים נהיה כמה שפחות, כדי שמי שהוא רוצה בטובתן יצליחו".
את מתכוונת לאתי עטיה שעבדה עם כץ בתעשייה האווירית?
"אני חושבת שכל בר דעת מבין".
פירקת את החיבור עם העבודה, עזבת את גוש המרכז-שמאל, סיכלת ממשלה לבני גנץ ויאיר לפיד. את לא כועסת על הימין שלא החזיר לך תודה?
"אני יכולה ללכת למקום הזה. אבל למה לי? אני זמן קצר מאוד בתוך המסגרת הזו של הליכוד, לא מכירה הרבה מאוד מהאנשים".
אחרי שלא עברת, ציפית שנתניהו ישריין אותך?
"לא".
למה לא?
"ידעתי מה הסיכויים ומה הסיכונים. ידעתי שבתוך הזירה הפנים-ליכודית, בתוך הסניפים והשטח, אני לא טובה וממש לא חזקה. וגם תוחלת החיים של אירוע כמו שעשיתי היא קצרה. אני לא תמימה, זה לא היה חלק מהשיקולים שלי".
מה את חושבת שיקרה לעמיחי שיקלי ועידית סילמן, שעוברים עכשיו מסלול דומה לשלך?
"הסיפור שלי שונה לחלוטין משל שיקלי וסילמן. העצמאות שלי ושל גשר הייתה מושרשת בהסכמים. אני הייתי יו"ר סיעת גשר".
עמיר פרץ ביקש שלא אנטוש אותו. אולי טעיתי
הסיפור שעליו מדברת לוי-אבקסיס הוא נקודת המפנה בקריירה הפוליטית שלה. בבחירות 2020 היא רצה לכנסת בראשות מפלגת גשר – תחילה בשותפות עם עמיר פרץ ומפלגת העבודה ואחר כך בחיבור טכני גם עם מרצ. שבוע לאחר הבחירות (שבהן זכתה הרשימה בשבעה מנדטים) הודיעה לוי-אבקסיס בפוסט בפייסבוק כי איננה מחויבת למסגרת הפוליטית לנוכח המגעים בין ראשי גוש המרכז-שמאל והרשימה המשותפת. לוי-אבקסיס התעקשה שהבהירה את התנגדותה לכך לכל אורך הדרך, אך במחנה השמאל ראו בה את מי שבגדה במצביעים – בוודאי כשחודש לאחר מכן העניקה את המנדט שבידיה לבנימין נתניהו, שהקים בעזרתו ממשלה עם גנץ.
"ההסכם שלי היה מול עמיר פרץ ומפלגת העבודה. החיבור של מרצ והעבודה היה שלהם. אני לא הייתי תחת ההסכם, וצריך לזכור את זה", אומרת לוי-אבקסיס. "יש פה או חוסר הבנה בסיסי או צביעות מאוד-מאוד גדולה. אני צפיתי את הדברים פחות או יותר. אני לא הייתי מוכנה לעשות את החיבור הזה למרצ. זו הייתה בקשה של עמיר, ממקום חברי. הוא התחנן אליי שלא אנטוש אותו בסיפור הזה. לא שלא האמנתי בעמיר, אני האמנתי בו. אבל אני לא ילדה קטנה, ולכן דאגתי שבהסכם שלנו יהיה כתוב שגשר עצמאית בכל הנושאים המדיניים, דת ומדינה וכדומה. אנחנו חושבים שונה לחלוטין ואנחנו עצמאיים. כשאני אמרתי שזו תהיה טעות ענקית להתחבר למרצ, תקפו אותי בצורה נוראה. מה זה תקפו אותי? עשו דמוניזציה כזו שפשוט הפכה אותי לאויבת. אבל היום, כשמרב מיכאלי מונעת את החיבור בין מרצ לעבודה, אז זה מקובל".
נקודת השבר הייתה המשא ומתן עם הרשימה המשותפת?
"ראיתי שיש מהלכים שנרקמים מתחת לאף שלי, במחשכים. היינו כבר אחרי הבחירות ועמיר הכחיש שיש בכלל מגעים עם המשותפת. אני לא אשכח את הרגע הזה בפורים שאני מבינה שיש אירוע. עמיר כבר יושב עם הקוקפיט ביחד עם איווט ליברמן, ומסמכים על הליכה עם המשותפת, כשגם גנץ אמר לי שזה לא יקרה, וגם עמיר אמר, 'אין לזה בכלל היתכנות, ומה אכפת לך, את מגובה בהסכמים, בלי האצבע שלך – אין'. ואז אני מרימה טלפון לעמיר, ואני מבינה שאכן יש התפתחויות".
מה הוא אמר לך?
"'אני צריך אותך'. אבל את מה שהם הבטיחו לציבור, הם הבטיחו גם לי, וברמה האישית יש פה שבירת שורות. אני ואתה הולכים כצוות. ואני מבינה את הלחץ האטומי שהיה עליו. בסופו של דבר, מי שלחץ עליו לעשות את החיבור עם מרצ היו בני גנץ ויאיר לפיד, בדיוק כמו שניסו לעשות עכשיו עם מרב מיכאלי. כשאני אמרתי שזו טעות מאוד גדולה, כולם תקפו אותי. כשמרב אומרת שזו טעות גדולה, זה בסדר. אז יש דין אחד לאורלי לוי ודין אחר למרב מיכאלי".
אולי ההבדל בינך לבין מיכאלי הוא שהיא עושה את זה לפני הבחירות ואת עשית את זה אחריהן?
"גיביתי את הכול בהסכמים לפני הבחירות. גשר הייתה עצמאית ואמרתי שהיא עצמאית והחיבור היה טכני, סביב נושאים חברתיים".
למה לא חתכת ברגע שעמיר פרץ חבר למרצ?
"היה חיבור אמיתי ביני לבין עמיר. בחיבור שלו למרצ יש דברים שהם רלוונטיים לראש מפלגת העבודה ולא לי. האם עשיתי טעות? יכול להיות שכן. אגב, כשעמיר נכנס לממשלה מרב מיכאלי התנהגה כמו שיקלי פחות או יותר: הצביעה נגד המפלגה שלה, נגד יו"ר המפלגה שלה. אבל אותה הרימו על נס. רוצה לדבר על צביעות? בואי נדבר על צביעות. כששיקלי עושה את זה הוא אופורטוניסט, אבל כשזה נעשה בצד השני אפשר לחשוב שמדובר בגיבור לאומי. פתאום בחירת המילים משתנה. זו צביעות. כי לפי החוק היבש הם התנהלו באופן דומה".
למה את חושבת שסלחנים יותר למיכאלי?
"אני אולי הייתי בת חורגת, כי אני ימנית ונשארתי ימנית, וגם הצהרתי על זה תחת כל עץ רענן. רק מה, ניסו להצניע את זה, אינני יודעת למה. כשאני מגלה שיש הליכה למשותפת אני אומרת, 'עד כאן, אני לא חלק מזה'. והם פתחו לי הכל על השולחן, רק תבחרי, כל תפקיד שאת רוצה. תראי מה הם עשו כדי לתחזק את הקואליציה הזו, לא היה מחיר שהם לא רצו לשלם. אם הייתי מאפשרת את הקמת הממשלה ההיא, מבחינה פוליטית הייתי תותחית. הייתי יכולה להחזיק באחד המשרדים הכי חזקים שיש. אבל אתה נמצא במקום שבו אתה אומר, רגע-רגע, עצרו, בסך הכול ביקשתי לקיים את ההסכם".
להיות שרה? זה אף פעם לא הניע אותי
פירוק השותפות עם העבודה, סיכול הקמת ממשלת גנץ ולפיד ולבסוף העברת המנדט לגוש הנגדי הפכו את לוי-אבקסיס לאחת הנשים השנואות בשמאל הישראלי. "הפכתי לאויבת העם בקרב אנשים מסוימים, בוודאי. התקשורת חגגה על זה. זו התדמית שניסו ליצור – האישה הכי שנואה. אף על פי שמבחינה עובדתית אני מקבלת המון אהבה".
מתי את מבינה שאת על המוקד?
"לפני שאני מוציאה את הפוסט בפייסבוק (על כך שלא תתמוך בממשלה עם המשותפת - נ"ד). אני בן אדם עם אינטליגנציה, אני חושבת שעל זה יש מוסכמות. אני מבינה את הסיטואציה, אני מכירה את התקשורת. יש פה מנגנונים מטורפים במפלגות, ובטח במפלגות הגדולות, ובטח ובטח לאותם אנשים שהיו בתקשורת ויש להם גם כוח מאוד גדול".
השנאה תודלקה מהמפלגות שהיית אמורה לשבת איתן?
"בוודאי, יש לך ספק בכלל? בכנסת, יום-יום ושעה-שעה, הם לא שכחו לי את זה, כי אני בעצם הרסתי את החלום שלהם. ואני רוצה להגיד לך, עד היום, אם הייתי צריכה לחזור על זה עשר פעמים – הייתי חוזרת על זה עשר פעמים. כי אני חיה עם עצמי, ואני באתי מבית ימני. וכשאתה מגיע לאירוע כזה, אתה צריך להסתכל או על העתיד הפוליטי שלך או על העתיד של המדינה. ואני הלכתי עם האמת שלי. לא הלכתי עם הבחירה הפוליטית של להישאר על הגלגל ולהתקדם באופן אישי. ואני רוצה להגיד לך, אף פעם, אף פעם הנושא של השׂרוּת לא הניע אותי".
לא רצית להיות שרה?
"לאורך השנים הצהרתי שאני לא מתכוונת להיות שרה בזמן הקרוב, עד לרגע שבו אתה מבין שיש לך גם הזדמנות לקדם יותר דברים. אני לא לקחתי לשכה של שרה, לא לקחתי איזה משרד מפונפן. אני נכנסתי לאיזה חדר במשרד של הרשות לביטחון קהילתי, חדר הכי פשוט בעולם, הדבר היחידי שהיה בו זה מיני בר קטן שאפשר לשים בו מים. אין שירותים, אני בשירותים משותפים של כל הקומה. עשיתי את הדברים מתוך שאלה של איפה אני יכולה לקדם".
קיבלת בתמורה הבטחה לשריון בליכוד?
"כשאני עשיתי את המעשה הזה, עשיתי אותו משיקולים נקיים. כשיצאתי מהעבודה–גשר לא היה הסכם חתום עם הליכוד, שום בקשה, שום כלום. לא דיברתי, לא ניהלתי אירועים. הדבר היחידי שעשיתי זה לכתוב את הפוסט. ואני הקמתי ממשלת אחדות. אני הבאתי את גנץ וביבי לשבת ביחד. האצבע שלי מכריעה ברגע שאני אומרת 'אל תספרו את האצבע שלי, אין לכם ממשלה' (הכוונה לגנץ ולפיד – נ"ד)".
ואז את מקבלת טלפון מנתניהו.
"מקבלת כמה טלפונים, בין היתר גם ראש הממשלה דאז, שאמר: 'עשית מעשה אמיץ, אני לא אשכח לך את זה'. ועניתי: 'אני שמחה שהשיקולים שלי בעיניך טובים לעם ישראל'. אולי אני נאיבית, אבל אם הייתי רוצה לנהל על האירוע הזה משא ומתן, ברור לך שביבי היה משלם כל מה שהייתי רוצה כדי לא לתת לממשלה של גנץ ולפיד לקום, נכון או לא? תסתכלי את האחרים".
איילת שקד?
"היא בחרה אחרת, ברור. השאלה היא מה אתה מחליט בנקודה שבה יש לך גם מה להפסיד וגם מה להרוויח. חשבנו שבנט ואיילת שקד ואורבך יותר ימניים מאורלי לוי, לא? אבל אני ידעתי לעמוד ולהגיד: עד כאן".
מה הכי פגע בך?
"הרוע הבלתי נתפס שיש לאותם אנשים כלפי ילדים. הילדים שלי חטפו, הילדות שלי עברו פגיעות מיניות. נערות מתבגרות שחוטפות תמונות פורנוגרפיות עם הפרצוף של אמא שלהן – זה פגיעות מיניות. וחלק מהפרופילים זה פסיכולוגים, חלקם מגשרים".
האם זה שאת אישה מזרחית ודוגמנית לשעבר חלחל להערות כלפייך?
"ומשפטנית ואשת תקשורת וכו'".
אני בכוונה שואלת לגבי דוגמנית – הרגשת אי-פעם שמנסים להקטין אותך בגלל זה?
"ברור. היו חלק מהח"כים שניסו להקטין מהמקום של היופי, של הדוגמנית. כשאני ויאיר לפיד נכנסנו לפוליטיקה, אני הייתי אחרי תואר ראשון במשפטים, תוכנית בוקר בערוץ 10 ותוכנית יומית ברדיו, מדברת אקטואליה והכל. מגיעה מבית וממקום של עשייה. אבל אותי הציגו כדוגמנית, ואותו, שהיה גם פרזנטור, הציגו כאיש התקשורת".
למה?
"כל מה שאמרת קודם: כי אני מזרחית, כי אני מהפריפריה. אולי אני הנגטיב שלו. אני צריכה את התואר במשפטים, אבל עדיין נקראת 'דוגמנית'. אבל יאיר לפיד לא צריך את זה, יאיר לפיד לא צריך אפילו את הבגרות כדי להיקרא 'איש התקשורת'. אבל זה לא מזיז לי, אני מסרבת להיות קורבן".
ליברמן הלך למקום של שנאת חרדים. זה זר לי לחלוטין
לוי-אבקסיס נכנסה לחיים הפוליטיים לקראת בחירות 2009, כשאביגדור ליברמן הציב אותה במקום השישי ברשימת ישראל ביתנו לכנסת. הקשר בין השניים הסתיים בטעם רע ב-2016, לאחר שהיא התנגדה להצטרפות ליברמן לממשלת נתניהו והודחה מהמפלגה. "כשנכנסתי לישראל ביתנו הם הבטיחו להיות סוג של ממלכתיים, כל ישראל פחות או יותר, לא קיצוניים. היו יאיר שמיר, יצחק אהרונוביץ', דני אילון ואחרים. ראית פסיפס ישראלי. ולדבר הזה הייתי מוכנה להיכנס עם הבטחה שאני מתמקדת בנושאים החברתיים".
למה ליברמן הדיח אותך?
"הוא לא הדיח אותי. אני פרשתי, כי כשהוא נכנס לממשלה שום נושא חברתי לא היה על השולחן".
ולא בגלל שהוא מינה את סופה לנדבר לשרה ולא אותך?
"שלא יבלבלו לך את המוח. הבטחנו שכל הנושאים יהיו חברתיים. בכניסה שלו לממשלה הוא לקח את משרד הביטחון. אני הבנתי שזה מבחינתו נושא מאוד גדול, אבל באותה תקופה כל מה שהיינו מבקשים, היינו מקבלים. אפשר היה להביא הסכמים חברתיים, דיור ציבורי, אפשר היה להביא לפריפריה ועוד. וכששאלתי מה עוד קיבלנו ושמעתי רק 'משרד הביטחון, משרד הביטחון', הבנתי שהנושאים החברתיים הם רק דיבורים".
האם את רואה בישראל ביתנו של היום את אותה ממלכתיות שראית כשהצטרפת?
"ככל שהמצב נהיה טיפה יותר קשה, כך ליברמן הלך לאיזשהו בייס שרחוק ממני לחלוטין, בייס מצומצם מאוד לעומת המקום המאוד-מאוד רחב שאליו נכנסתי בהתחלה. והצמצום הזה בסוף מגיע לשנאת אוכלוסייה כזו או אחרת, כי אלה המקומות שאולי יעבירו אותך את המשוכה".
והשנאה לחרדים, למשל, אמיתית לדעתך?
"לא. דרך אגב, שיתפנו פעולה עם חרדים. היו גם אנשים חרדים בעלי תפקיד בתוך ישראל ביתנו. אני לא יודעת מה קרה לו עם זה לאורך השנים, אני אומרת לך אמיתי. הדבר הזה זר לי לחלוטין. אני באה מבית מסורתי, אני בן אדם מאמין, אני שומרת שבת".
היה ביניכם קשר מאז שעזבת?
"כלום. עשו לי הליך הדחה. יש נקודות שבהן רוצים לעשות אירוע שהוא 'ראו הוזהרתם', אז זה יותר משפט ראווה. ואף אחד לא יכול להגיד לי שזה בגלל אינטרס, כי בשביל אינטרס הייתי הולכת איתו לקואליציה".
ב-2019, כשביקשה לרוץ לכנסת במסגרת עצמאית, הקימה לוי-אבקסיס את מפלגת גשר – כשם המפלגה שבראשה עמד בעבר אביה, השר לשעבר דוד לוי. לקראת הבחירות לנשיאות בשנה שעברה, כששמו של לוי האב עלה כמועמד בעל סיכויים טובים, ניסתה בתו לשכנע אותו להתמודד על התפקיד. "אני לא אשכח, הוא אמר: 'מה? כבר נמאס לכם לראות אותי בבית?'. אני חשבתי שיהיה בזה סיפור של צדק פואטי, אבל הוא אמר: 'אני כבר פיניתי את הזירה, זה של הדור הזה, ושהם יעשו את העבודה'".
למה צדק פואטי?
"כי הוא עבר אירועים. אם היום אנחנו מזדעזעים מתמונה עם שרשרת (הכוונה לסרטון של המחנה הממלכתי שהציג את שלמה קרעי עונד תליון מוזהב עם דמותו של נתניהו – נ"ד), בתקופה ההיא זה היה פי כמה. הכול היה מהול בהרבה מאוד ארס".
איך אדם שהיו התבטאויות כל כך קשות נגדו הפך לכזה אהוב?
"לא התבטאויות קשות – גזעניות. הוא היה הראשון, היה פורץ דרך, הוא ספג בראש המחנה. ובראי הזמן, לפעמים חלק מהאנשים – ואני חושבת שאפילו חלק מהעיתונאים – מכים על חטא, כי היו שם אירועים לא עניינים".
הוא ראה בעצמו פורץ דרך בזמן אמת?
"כן. הוא הבין איזה מטען יש לו על הגב, ובגלל זה הוא היה חייב להיות חזק ולהמשיך הלאה. הוא יותר אינטליגנט מכל החברים שהיו שם. אני עכשיו מחוץ לפוליטיקה ויכולה להגיד כל מה שאני חושבת, שיש להם עוד הרבה עבודה כדי להגיע לאינטליגנציה ולגאונות שלו. כל הזמן הוא קורא מחקרים, לומד דברים, וכל היום הוא עם ספרים, ויש לו ידע מפה עד להודעה חדשה".
למה הוא מסרב להתראיין?
"כי אני חושבת שבאיזשהו אופן הוא מרגיש שזה יהיה להשפיע על מה שקורה עכשיו, כשהוא כבר לא חלק מהנוף. בנושאים מסוימים הוא כן התראיין. אבל חייבים לכבד את זה, כל כך הרבה שנים הוא היה בעין הסערה".
הוא חושב שיחסי אשכנזים–מזרחים השתפרו מהמצב בתקופתו?
"כן. אולי בעזרת העבודה המטורפת שעשו ונתנו לאנשים להרגיש שהם לא רק שואבי מים. ועכשיו רואים את זה בכל הקשת הפוליטית, ולא רק שם, בהרבה מאוד תחומים במדינה – בקולנוע, בתקשורת ובמקומות אחרים יש פריצות דרך. באקדמיה יש קושי אמיתי, כי זה מין מועדון סגור כזה. גם בבית המשפט יש קושי. למה רציתי להיות בוועדה לבחירת שופטים? מהמקום הזה, לא ייתכן שעד היום לא מצאו מזרחי שיהיה בהרכב".
מני מזוז הוא תוניסאי.
"גם אם תוסיפי את אדמונד לוי ז"ל, זה בפינצטה. 70 ומשהו שנה אנחנו קיימים ועדיין אין לנו ייצוג. אין לנו מוכשרים? ולדעתי זה מציב קושי אמיתי לציבור לקבל את בית המשפט העליון כשהוא לא רואה אותו מיוצג בו".
צניעות, יש בזה משהו
דוד לוי אולי מאמין שהמתח הבין-עדתי השתפר, אבל בבחירות נראה כי הוא עדיין נותן את הטון. בשבועות האחרונים עלו לכותרות, בין השאר, ציוץ של יש עתיד שהשווה בין דודי אמסלם למירב כהן כשני יוצאי מרוקו, טקסט באתר יש עתיד ברוסית לפיו הליכוד היא מפלגה של ספרדים, והתמונה של קרעי עם שרשרת ותליון בדמותו של נתניהו בסרטון של המחנה הממלכתי. כשלוי-אבקסיס נשאלת אם יש במפלגות הללו עניין אנטי-מזרחי, היא עונה בזהירות: "אנחנו בימים של תשובה. הדבר האחרון שאני רוצה הוא להתסיס עכשיו את האווירה עוד יותר".
היא כבר מותססת.
"כשאני מסתכלת על זה צובט לי בלב, כי אתה רוצה להאמין שדברים השתנו לאורך השנים. וכשרואים את המקום הזה של חזרה אחורנית, למכנה המשותף הנמוך, כשמשתמשים במקום הכי מפלג בשם 'מחנה השינוי והריפוי', אני באה ואומרת שנייה אחת, תעצרו, אתם באמת לא רואים את זה?".
את מבינה את ההשוואה בין מירב כהן לדודי אמסלם?
"למה הם צריכים להגיד 'יוצאי מרוקו'? עצם ההשוואה היא בעייתית. מיהו אותו מרוקאי שנכנס לאותם סטנדרטים שיהיו מקובלים עליהם? מרוקאי שעומד בסטנדרט שלהם? איפה אני? אנחנו נורמליים? השתגענו? אני באמת לא רוצה עוד יותר לנפח את זה, אבל אני רוצה להגיד לך שכואב הלב".
יכול להיות שהם חושבים שלקהל שלהם זה לא יפריע?
"עזבי לא יפריע, יותר מזה, הם חושבים שזה ישכנע. כשאתה מחליט לעשות את התעמולה הזו בראש חוצות אתה חושב שזה ימגנט אנשים מסוימים. ביני לבינך, את מי זה ימגנט? את הגזענים. אני רוצה להגיד משהו אחר: זה לא בני גנץ. הוא לא גזען. אבל אני גם לא פוטרת אותו, כי הוא צריך לאשר את הדברים האלה".
לפיד צריך לדעת מה כתוב באתר שלו ברוסית?
"כן. ואני רוצה להגיד לך: אני חושבת שיאיר לפיד משתמש ברטוריקה לא פחות גרועה. קרא לנו 'כוחות האופל', קרא לנו בעוד הרבה כינויים".
מאז הפריימריז לוי-אבקסיס לא פרסמה כמעט דבר ברשתות החברתיות. בפייסבוק היא פרסמה ברכות לחג ולכרמי גלסנר, מתמודד ב"הכוכב הבא" ובן הזוג של בתה ניצן. בטוויטר היא השתתקה לגמרי. "זה להיכנס במודע לזירה מגעילה, שצריך לדווח", היא מסבירה. "אני מדווחת, אני לא חיית רשתות".
אולי פוליטיקה היא לא העולם שלך?
"לא כל כך העולם שלי, אני מודה. אני כל הזמן אומרת לעצמי שאני כנראה פחות טובה בפוליטיקה, אבל אני נבחרת ציבור אחלה. מצוינת. אני מאמינה בזה, אני באמת-באמת חושבת שעשיתי עבודה מקצוענית. אני חושבת שבהגנה על ילדים בסיכון לא היה מחוקק טוב ממני, בצניעות. אני הגעתי לכנסת, ובניגוד לאחרים, שלושה חודשים לא דיברתי. ישבתי, למדתי. למה? צניעות, יש בזה משהו. וידע זה כוח, וכשאתה יודע אתה יכול גם לעמוד על הדברים שלך. אני לא חושבת שיש מישהו שהכיר את תקנון הכנסת יותר ממני".
אבל בסוף, במבחן הבוחרים, זה לא עובר.
"נכון. יש הרבה מאוד אינטריגות, יש הרבה מאוד אינטרסים, ואני לא הגעתי למקומות האלה".
לא תחזרי לפוליטיקה?
"אחרי 14 שנים יש לי הפריווילגיה לשבת, לקחת פסק זמן, לנשום אוויר. בנקודת הזמן הזו בהחלט סיימתי עם הפרק הזה של הפוליטיקה".
אז מה הדבר הבא?
"אני שואלת את עצמי. אני 14 שנים בעולם הפוליטי, אני לא מכירה משהו אחר, קצת שכחתי מה אני אוהבת לעשות. יש לי כל כך הרבה ידע, ניסיון שצברתי, שאני אומרת שחבל לאבד אותם. אני רוצה לעשות משהו שהוא יהיה עם פחות עומס רגשי. אני גם באמת-באמת, וזו לא מילה גסה, רוצה גם להיות נוכחת, לפחות בחיים של הקטן שלי".
אבא שלך גאה בך על הדרך שעשית בפוליטיקה?
"מאוד. צריך להבין משהו חשוב: מי שנכנס לפוליטיקה צריך גם לדעת איך לסיים את הפרק של הפוליטיקה – עם הראש מעל המים, בריאות נפשית וחדווה עדיין לחיים".
זה מסר סמוי לאיילת שקד?
"באיזשהו אופן זה תקף לכולם. אני מאמינה שאנשים נמצאים במקום מסוים כי הם רוצים להצליח בו, הם רוצים לעשות דבר טוב, להביא את התוצאה הכי טובה. אבל לפעמים במבחן המציאות אתה אומר 'בוא נישאר בפרופורציות'. אנחנו גם בימים של תשובה, אני באה בטוב, אני רוצה ליהנות קצת מחיים רגועים, לבוא ולתכנן את היום שלי ולדעת מתי אני מגיעה הביתה. שנים לא הלכתי לים עם הילדים שלי בארץ. שנים. הדבר האחרון שרציתי זה שיזהו אותי בים, למרות שזה בגד ים שלם. וזה היה כל כך חסר. הפעם הבת שלי אמרה לי, 'יאללה, אמא, תשתחררי', והלכתי איתם. עשיתי את זה והרגשתי מה זה משוחררת".