טקס פרסי האופנה הישראלית שנערך בתחילת השבוע היה בדיוק כמו שאתם חושבים שהוא היה. הקייטרינג היה צנוע, השמלות היו מוגזמות וקהילת האופנה המקומית שמחה להתארגן על בייביסיטר לערב אחד כדי לשחק קצת חו"ל. כלומר, חוץ מאמא אחת. מיכל ינאי הגיעה לטקס עם בתה בת החמש, אלכס, שגם עלתה – בנונשלנט, יש לציין – להגיש את פרס מעצבי הבגדים לילדים.
אלכס ינאי-מוסקל רגילה כבר מזמן לתשומת לב, ויודעת לחייך לצד הנכון של המצלמה. היא הייתה רק בת שלוש כשהצטלמה לקמפיין הראשון, יחד עם אמא. היא גם פוקדת פרימיירות על בסיס קבוע, ולאחרונה הצטלמה לקמפיין נוסף. "אנחנו נהיה הורים תומכים ונשמור עליה", אמרה ינאי בראיון על הסט לפני שנתיים. "אני מכירה את הביזנס מבפנים".
אלכס היא אולי הצעירה מבין ילדי הסלבס של הרגע, אבל היא יכולה לראות בטלוויזיה את המשך הקריירה שלה. בשנה האחרונה, ובעיקר בעונות הריאליטי האחרונות, מורגשת היטב העצלנות של המלהקים המקומיים. דור חדש משתחרר מהתווית של הילדים של ומנסה לכבוש לעצמו מקום בזיכרון הציבורי – עם קצת עזרה מאמא ואבא כמובן.
כמה שמות: עדי שילון, הבת של דן שילון, מופיעה ב"מחוברים פלוס". לצידה מופיע דניאל אסייג, הבן של שלום אסייג, וגם ליאור דיין, שעם השנים יצא ממשבצת "הבן של אסי" וייצר לעצמו אישיות טלוויזיונית אינדיבידואלית. דניאל טופז, הבן של דודו, מתחרה בעונה החדשה של "המרוץ למיליון"; מולו מתחרה חן רוזנבלום, הבת של פנינה. ויש עוד: עומר דץ, לבית אורנה ומשה דץ, הפציע ב"הכוכב הבא"; גילי ארגוב גרם למיני שערוריה ב"דה וויס"; שיר לוי, הבן של ישי, הגיע ל"חי בלה-לה-לנד", ודניאלה פיק הסתודדה עם אחותה שרונה בחדר "האח הגדול".
הבחירה של דור הבנים ללכת ישר על ריאליטי, בלי לעבור בדרך בשום סטודיו או אולפן, מעידה בעיקר על האווירה שהם גדלו בה. הריאליטי מכניס את הצופים לתוך מערכות יחסים אינטימיות כדי ללקט עוד כמה פירורי רייטינג, ולמי יותר קל להיחשף ככה מאשר לאנשים שגם ככה מתועדים בתמונות פפארצי מאז שהם זוכרים את עצמם?
המשפחה המפורסמת עושה גם חיים קלים למפיקים ומשחקת היטב על כפתור המציצנות שלנו: בכל תוכניות הריאליטי הללו אנחנו זוכים לקבל בעצם שניים במחיר אחד – הורה מפורסם וילד-של שאפתני שהם כבר מוכרים מבחינתנו. לראות את בני משפחת בובליל רבים זה נחמד, אבל לגלות איך צביקה פיק מפריד בין שתי הבנות שלו (במטה פייטים מוזהב?) זה הרבה יותר מעניין.
פור עצום בסלבריטאות
"דניאל לא היה מפורסם ולא מחפש פרסום", מעיד על עצמו בנו של דודו טופז בגוף שלישי. דניאל טופז בן ה-26, שמשתתף ב"מירוץ למיליון", הוא אולי הבן-של הכי מעניין בשורה, בגלל דמות האב שמרחפת מעליו. הוא צוטט בתקשורת כבר ב-2009, כשספד מעל קברו הטרי של אביו: "לעולם לא אתבייש להגיד שאבא שלי היה דודו טופז". בצילומי הפרומו ל"המירוץ למיליון" שתועדו על ידי צוות גיא פינס, נראה כי הוא נחוש להמשיך את דרכו של אביו. כשהכתבת הקשתה כי השתתפות בריאליטי תחשוף אותו לעין הציבור, הוא קבע: "אז יכירו אותי עוד אנשים, זה לא נורא". בניגוד לאחרים, טופז מגיע לריאליטי לגמרי בשביל המורשת המשפחתית: "בא לי שהמילה דודו טופז תחזור בקונטציה חיובית", הוא אמר לכתבת. "מי לא היה רוצה לעשות את זה עבור אבא שלו? אני סומך על עצמי שאני יודע לייצג את עצמי ואת השם משפחה ואת מה שצריך. עברו שש שנים, העולם התגלגל. מי שלא יודע להמשיך, פשוט לא ימשיך". כשהוא נשאל אם הזהיר אותו לגבי העולם הזה הוא קבע, "אני מכיר את כל האזהרות. נולדתי בתוך אולפן, הוא הזהיר אותי מספיק כל השנים. אני מוזהר".
האמירה הזו של טופז מעלה נקודה מעניינת. פליטי הריאליטי הרגילים, אלה שהם לא הילדים של דודו טופז, מספרים על ההלם של היום שאחרי: הסלולרי שלא מפסיק לצלצל, ההזמנות להשקות, האנשים שמזהים אותך ברחוב - וכמה חודשים אחרי זה שקט תעשייתי והתעלמות תקשורתית, שעלולים לדרדר לדיכאון. הילדים-של, לעומת זאת, כבר מתורגלים בנדנדה הרגשית הזאת. יש להם יותר ידע, וגם ייעוץ עסקי מההורים, כדי למשוך את רגעי התהילה כמה שיותר – ובעיקר להוציא כמה שיותר כסף והטבות בזמן קצר יחסית.
את הביטוי הברור ביותר לקריירות של הילדים-של אפשר לזהות בליהוקים לקמפיינים אופנתיים: שירה קורן-גוטמן בת ה-15 סגרה לאחרונה קמפיין חורף לנינה דבש, הבת של אסף ומיכל אמדורסקי כיכבה בקמפיין נעליים בקיץ, ולפני מספר שנים הופיעה למשך עונה אחת תמר אהרוני, בתו של השף, כפרזנטורית לתת מותג למידות גדולות. ילדים-דוגמנים מקבלים בדרך כלל רק תלושים לרשת שאליה הצטלמו, אבל אם מדובר בילדי סלבס התמורה עולה משמעותית ונסגרת לרוב מול הסוכן של ההורים או ההורה עצמו. הידע המוקדם של ההורים בנבכי התעשייה, נורמות השכר, וגם כמובן עמדת המיקוח החזקה יותר (לרוב החוזה כולל התחייבות של ההורה להגיע ליום הצילומים המסוקר על ידי התקשורת ולהתראיין). הדוגמה האולטימטיבית היא הקריירה של בר רפאלי שמנוהלת על ידי אמה, ציפי לוין, נערת זוהר לשעבר שמכירה את נבכי התעשייה מבפנים.
למה הילדים-של שוטפים עכשיו את הטלוויזיה ושלטי הפרסומות? בגלל שני אשמים: אנחנו והם. אנחנו זה התקשורת: למלהקים ולתעשייה יש עדיפות לקדם פרצופים שהם כבר חצי-מוכרים. יותר קל לבנות מותג כשיש לך פור של סקרנות ראשונית מהקהל. התעשייה נמצאת במחסור מתמיד של כישורונות חדשים, ותוכניות הילדים והפסטיגלים לא מצליחים לבנות אותם בהצלחה כמו בעבר; ילדים-של הם קיצור דרך במסע אל התודעה הציבורית.
מצד שני, לא מספיק שנרצה להכיר אותם, הם צריכים לרצות את זה בחזרה. ומאד. על כל משי קליינשטיין, זמרת בלהקה צבאית שמסרבת להתראיין לכתבות חג, יש ילדים-של שכבר מכורים לתשומת הלב, להשקות ולפלאשים.
זו לא באמת אשמתם: במציאות שבה מצלמים את הרך הנולד בסלקל ביציאה מבית החולים, ואז עם העגלה הממותגת בשדרות רוטשילד (אגב, רוב צילומי העגלות מתוזמנים מראש עם המותג והם נטולי עוללים) – אין להתפלא שבגיל 10, 15 או עשרים הם כבר רוצים שער במגזינים. בני העשרים ודקה שמלהגים למוות על מסך הטלוויזיה שלכם כרגע שייכים ל"דור הנינט": הדור שהתבגר מול מדורי רכילות היפר-צהובה ושמתעד את עצמו באובססיביות. ילדים של אמנים מפורסמים היו תמיד, אבל אצל הילדים האלה, התרבות ריפדה את הדרך הביתה באלפי הבלחות של תשומת לב וחנופה, ובמעריצים שעוצרים להצטלם עם אבא או אמא. חן רוזנבלום, הבת של פנינה הודתה בראיון ל"ישראל היום" כי "עד היום החברים שלי נורא מתלהבים מאמא שלי. חברות שבאות אלי בפעם הראשונה מתלהבות לראות אותה בלי איפור, מכינה אוכל ומכריחה אותי לאכול פירה". כשהכתב שואל אותה אם החלום שלה הוא גם להיות מפורסמת, דווקא פנינה מעדיפה לענות ומסכמת במשפט חותך ומופלא שחן "מפורסמת מאז שהיתה קטנה". וחן מוסיפה: "אני לא מחשיבה את עצמי מפורסמת, אבל אני כן רואה שאנשים קצת מזהים אותי. לא באתי לתוכנית כדי להתפרסם, אלא כדי לעבור חוויה עם אמא שלי".
מתחרים בגיא פינס מלידה
המילה "חוויה" היא חשובה פה. גם בגלל שהיא כבר נהפכה לחלק מז'רגון העדויות בריאליטי (יחד עם "באתי להביא את האמת שלי"), וגם כי אף ילד-של לא יודה שהוא רוצה להיות מפורסם. הרי הוא מגיע עם זה בילד-אין מהבית. אבל החשיפה המתמשכת לעין הציבורית היא כמו מנת תהילה שאתה מזריק במשך עשור במנות קטנות וקבועות. בשלב מסוים, אתה מתמכר ורוצה עוד.
"ילדים של ידוענים גדלים בסביבה לחוצה, תובענית ומתנכרת, בגלל הצורך של ההורים הידוענים להיות כמה שיותר בתודעה הציבורית", מסביר פרופסור יעקב כץ, נשיא המכללה האקדמית ירושלים, פסיכולוג חברתי ומומחה לדעת קהל. "החשיפה לאנשי תקשורת שצרים על ההורים שלהם כדי לצלם אותם ולדלות מהם הצהרות יוצרת מתח מתמשך בבית, ובכל מקום שהם מתלווים להורים. ילדים של מפורסמים נשאבים בעל כורחם לחוויות שפוגעות בפרטיות שלהם ובמהלך התקין של חייהם, והם לא יכולים לבחור לסגת לאנונימיות או לפרטיות. הם לומדים כי ההצלחה של ההורים שלהם תלויה בחשיפה מתמדת, וחלק מרכזי מחייהם תלוי ביכולתם להתמקם בעין הציבורית".
איך זה ישפיע על הבחירות שלהם בבגרות?
"יש להם שתי אלטרנטיבות קוטביות: הראשונה היא להסתגר בכוח בפרטיות שלהם, ולנסות לשמור על חיים של ילדים נורמטיביים. מצד שני יש ילדים שנהנים מהחשיפה ורואים את ההורים כדמויות לחיקוי".
בשביל הילדים האלה, מסביר פרופסור כץ, היכולת לתפוס את תשומת הלב הציבורית היא לא סתם הרגל מהבית, אלא כישורי הישרדות. "הילדים האלה ילמדו את כל התכסיסים האפשריים כדי לרתק אליהם את כלי התקשורת והתודעה הציבורית. הם יודעים לנקוט בתחבולות תקשורתיות וחברתיות כדי לשמר את הדימוי הציבורי שלהם, והם יעשו כל מאמץ לתפוס את מרכז הבמה. הם מבינים שרק מה שיעזור להם להתבלט יקדם אותם, והם עלולים להיות מניפולטיביים, אגוצנטריים ומבוגרים טרם זמנם".
ד"ר לירון און, פסיכולוג חינוכי וראש יחידת כניסה להוראה של המכללה האקדמית גורדון בחיפה, חושב שילדי הסלבס דווקא לא מכורים לתשומת לב – הם פשוט מזדהים עם העבודה של אבא ואמא. "ילדים יכולים לפתח תחושת גרנדיוזיות מזויפת, להרגיש שהם מיוחדים במינם ובעלי כוחות ותכונות שגדולות מהמידות הריאליות של הילד. כולנו מתפעלים מהילדים שלנו באשר הם הילדים שלנו, ההתפעלות בונה תחושת ייחודיות וערך עצמי, אבל כמו כל חוויה השאלה היא מה מידתה. אין ספק שבעיסוק הגובר של התרבות בסלבס יש עיסוק מוגזם בתדמית, וילדים יכולים ללמוד מזה שכל חייהם הם הצגה גדולה".
אבל לא כל ילד של סלב יכול להיות סלב בעצמו. מאחורי הרצון להשתחרר מהטייטל המעיק "הבן-של" מסתתרת, לפעמים, שממה של חוסר עניין, או ביקורת מכאיבה. גם אם אמך זמרת בחסד או אם אביך שחקן גאון אף אחד לא מבטיח שהם יורישו לך את הכשרון הזה, והרבה בנים-של מגלים שהקיום העצמאי כאישיות מפורסמת לא ממש מתאפשר וחוזרים – לפחות בתודעה הציבורית – לגור אצל של ההורים. שווה לחשוב בהקשר על הדור החדש של ילדי-הסלבס. הילדים של נינט, של יובל שרף ושלומי שבן, ושל אייל גולן ורוסלנה, יגדלו תחת הסקרנות הרכילותית במינוני הכי גבוהים שנראו כאן אי פעם. שווה לחכות.