אתם מתעוררים באמצע הלילה, מתהפכים מצד לצד, בוהים קצת בתקרה ומתקשים להירדם מחדש. לא חולפת דקה ואתם כבר אוחזים בסלולרי, מדפדפים בפוסטים הליליים של החברים או מרביצים סשן קצר במשחק הממכר התורן, אבל אור הטלפון והפעילות ברשת רק מעוררים אתכם. החרדה שלא תצליחו לישון 7-8 שעות רצופות "כמו שצריך" גוברת והולכת ומכניסה מתח לא רצוי לגוף שלכם. איך, לכל הרוחות, תצליחו להירדם עכשיו?

ההרפתקה הלילית הזו מוכרת לרבים, ומביאה לא מעט אנשים אל מעבדות השינה או בתי המרקחת בחיפוש אחר הפתרון לשנת לילה ללא הפרעות. אבל יכול להיות שיש דרך אחרת להסתכל על כל הסיפור הזה, ואפילו למצוא יתרון בזמן הערות החשוך.

"קורה לי לא מעט פעמים שאני מתעוררת באמצע הלילה, בסביבות שתיים, ולא מצליחה להירדם בחזרה", מספרת דנה, אשת תקשורת בת 27. אבל במקום להתלונן, היא דווקא מתלהבת: "זאת לא התעוררות מבאסת של שינה גרועה, אלא יותר כמו בג'ט לג, כשאת מתעוררת ערנית לחלוטין. בהתחלה הייתי נאבקת בזה וחשבתי שיש לי הפרעת שינה, אבל בהמשך קראתי על התופעה והתחלתי לזרום עם זה. גיליתי שאלה הן בדרך כלל שעה-שעתיים מאוד מאוד ערניות, והתחלתי לנצל אותן לקריאה או כתיבה. לפעמים אני מתעוררת פתאום עם רעיון טוב שקשור לעבודה. אחרי שעתיים של ערות, בבת אחת העייפות חוזרת – ואני נרדמת תוך שנייה. בבוקר אני לא מרגישה כאילו לא ישנתי בלילה, להיפך, אני מרגישה כמו אחרי שינה טובה ממש".

אין תמונה
הלילה הוא הזמן הטוב ביותר שלנו. מתוך הסרט "לפני הזריחה"

גם אורן, מרצה באקדמיה, מתעורר מדי פעם באישון לילה עם ראש מלא במחשבות מפרות. "בדרך כלל זה קורה במהלך תקופות מאתגרות יותר בעבודה", הוא מספר, "אני מוצא את עצמי הולך למחשב לעבוד שעה-שעתיים, ואז חוזר לישון לאשמורת אחרונה. דיברתי עם עוד אנשים שזה קורה גם להם, וכולם הסכימו שאלה הן השעות הכי יצירתיות ומפוקסות. את רוב הספר שלי כתבתי בשעות הערנות הליליות האלה".

הדפוס המשונה שמתארים אורן ודנה עשוי להתפרש כהפרעת שינה, אבל שני מחקרים משמעותיים - האחד היסטורי והשני מתחום חקר השינה - מציעים הסבר אחר לחלוטין. אם גם אתם מתעוררים באמצע הלילה ותוהים מה לא בסדר אתכם, המחקרים האלה יכולים לשכנע אתכם שהבעיה היא ממש לא בכם, אלא בעצם במוסכמה הרווחת לפיה שנת לילה כוללת 8 שנות שינה רצופות. הרגלי השינה שסיגלנו לעצמנו בעידן המודרני, טוענים המחקרים האלה, נוגדים את הטבע האנושי.

סיפורי קנטרברי
גם צ'וסר ישן פעמיים. איור מתוך "סיפורי קנטרברי"

לישון, להתפלל, לישון שוב

פעם-פעם, לפני המצאת התאורה המלאכותית, נהגו בני האדם לישון שינה מפוצלת בת שני מקטעים במקום מקטע אחד ארוך ורציף. במחקר שפרסם ב-2001 קבע ההיסטוריון האמריקני רוג'ר איקארץ' כי המהפכה התעשייתית, שהתרחשה בין המאות ה-18 וה-19, שינתה משמעותית את דפוסי השינה של בני האדם בעולם המערבי, והביאה אותנו לישון כמו שאנחנו ישנים היום. כל עוד היו האנשים מתנהלים במקביל לאור היום הטבעי, הם היו נרדמים זמן קצר אחרי השקיעה, ישנים שעות ספורות, מתעוררים לשעה או שעתיים וחוזרים ל"שינה שניה" בת 3-4 שעות – עד להשכמה המוחלטת עם הזריחה. זוכרים את ימי השישי בהם הייתם מגיעים הביתה בתור חיילים, מתעלפים על הספה בשמונה בערב, מתעוררים בחצות לצאת לקרוע את העיר ואז חוזרים לישון לפנות בוקר? אז קצת דומה לזה.

בספרו "כשהיום נגמר: הלילה בזמנים עברו" שיצא ב-2006 מציג איקארץ' יותר מ-500 הפניות למקורות שונים המעידים על דפוס שינה מפוצל. הוא מוצא הוכחה לקיומה של התופעה במקורות מגוונים ביותר: יומניו של רופא אנגלי בן ימי הביניים כוללים המלצה על "הזמן שבין השינה הראשונה והשנייה" כזמן הטוב ביותר ללמידה ולהתבוננות עצמית. ביצירה המונומנטלית בת המאה ה-14 "סיפורי קנטרברי" מתוארות דמויות החוזרות למיטתן אחרי "שנתן הראשונה", וגם כתביו של רופא צרפתי מהמאה ה-16 קובעים כי פועלים המקיימים יחסי מין אחרי "השינה הראשונה" יכולים לעשות יותר ילדים. 15 תפילות שונות שהציעו ספרי קודש נוצריים לאותן שעות שבאמצע הלילה; היא מוזכרת אפילו באודיסיאה של הומרוס. לדבריו של איקארץ', לא היה זה המספר הגדול של האזכורים בלבד שגרם לו לבסס את הטענה: "זה היה האופן שבו שנת הלילה המפוצלת מוזכרת, כדרך אגב, כאילו היה זה ידע כללי וברור מאליו", כתב בספרו.

רוג'ר איקראץ'
"סגרנו ערוץ גישה לחלומות שלנו". רוג'ר איקארץ' | צילום: מתוך הפייסבוק של רוג'ר איקראץ'

בתרבות העכשווית שלנו נתפס הלילה דווקא כזמן בו קורים הדברים המעניינים, ובואה של החשכה מבשר, באופן מסוים, על פתיחת החגיגות. אלא שבעבר השעות הקטנות נראו אחרת לחלוטין. היסטוריון נוסף, קרייג קוסלופסקי, מחזק את ההנחות של איקארץ' לגבי השינה שהייתה בעבר מפוצלת לשניים, ותולה את חלק מהסיבות לכך בחוסר האטרקטיביות של הלילה בתקופות הקדומות. בספרו "אמפריית הערב: ההיסטוריה של הלילה באירופה הקדם־מודרנית" הוא מסביר כיצד פעילות בשעות הלילה אפיינה בעבר את עולם הפשע והזונות בלבד, וזאת בניגוד לימינו אנו, בהן יציאה עד שעת לילה מאוחרת היא משאת נפשו של כל טינאייג'ר. "האסוציאציות שנקשרו לשעות הלילה במאה ה-17 לא היו חיוביות", הוא כותב, "לא הייתה יוקרה וגם לא ערך חברתי שנלוו לאפשרות של להישאר ער עד מאוחר". וכך, בהיעדר תאורה או אטרקציה מחוץ לבית, היו האנשים פונים עם חשכה לפעילות המתבקשת ביותר עבורם – והולכים לישון. ההשכבה המוקדמת הזו, שבימי החורף או בארצות הצפוניות עשויה להגיע אפילו לשעות של אחר הצהריים, הייתה מובילה להתעוררות כעבור מספר שעות, כאשר העלטה עדיין שלטה בחוץ.

השינה הטבעית בת שני החלקים, מסביר איקארץ', החלה להיעלם עם הופעתה של התאורה המלאכותית ונכחדה בתחילת המאה ה-19. "מנורות הגז נכנסו לשימוש, בהתחלה במפעלים ולאחר מכן גם ברחובות", תיאר בריאיון שהעניק לתחנת הרדיו WNYC, "והתוצאה הייתה שאנשים הלכו לישון מאוחר יותר ועייפים הרבה יותר – ובהתאמה ישנו זמן רב יותר, עמוק יותר וברציפות". מאז, הוא מסביר, השעון הביולוגי שלנו כוון מחדש והפיצול בשנת הלילה נעלם.

Night Windows של אדוארד הופר
חיים מודרניים, גנים ישנים. Night Windows של אדוארד הופר

אלא שניסוי שנערך על ידי הפסיכיאטר וחוקר השינה תומאס וייר בשנות התשעים מוכיח שאם רק נכבה את האור, אנחנו יכולים בקלות לחזור להתנהגות הקדומה ההיא. וייר הכניס מדי ערב קבוצת אנשים בריאים לחדר חשוך לחלוטין ל-14 שעות במשך מספר חודשים. בתום החודש הראשון שינו המשתתפים לחלוטין את הרגלי השינה המוכרים להם ופיתחו דפוס הדומה לזה שמתאר איקארץ': הם נרדמו ל-3-5 שעות, התעוררו לשעה-שעתיים ואז חזרו לישון עד הבוקר.

לאנשים בתרבויות הקדומות לא היו סמארטפונים או וי-או-די לכלות בהם את זמן הערות הלילי היקר, ואיקארץ' כמו גם חוקרים נוספים מזהים כי לשעות הללו היה דווקא ערך מוסף – בדיוק כמו שתיארו דנה ואורן. וייר זיהה אצל הנבדקים שלו, שישנו שינה מפוצלת, הפרשה מוגברת של הורמון הפרולקטין, המופרש גם בזמן אורגזמה, בעת ההנקה ואחרי הלידה. לדבריו, המשתתפים בניסוי הקיצו באמצע הלילה משנת REM, שהיא "שנת חלום", שינה העשירה בחלומות. "הם התעוררו הישר מתוך חלומות מציאותיים ומלאי רגש, ונותרו ערים לשעה שעתיים במהלכן המצב ההכרתי שלהם היה שונה מהרגיל, כזה שדומה למדיטציה. פתאום זה הכה בי שההתעוררות הזו יכולה לעזור מאוד בהטמעת מידע ורגשות שמופיעים בחלומות. ואכן, תרבויות קדומות ייחסו חשיבות רבה לחלומות. בעידן המודרני, במובן מסויים, סגרנו ערוץ גישה לחלומות שלנו, ולתפקידים שהם שיכולים לשמש בחיינו".

מעניין במיוחד היה לגלות שגם איכותן של שעות הערות במהלך היום של משתתפי הניסוי השתנו מהותית: "הנבדקים דיווחו על מצב מודעות עצמית שונה, צלול לחלוטין שלא היה מוכר להם, מה שגרם לי לתהות אם מישהו מאתנו, האנשים המודרניים, בכלל יודע מה זה אומר להיות ער לחלוטין", סיפר וייר.

ככה הפרענו לשעון הביולוגי שלנו

איקארץ', כמו גם חוקרים ומומחים התומכים בטענותיו, חושב שהתאוריות שלו על שנת הלילה המפוצלת יכולות להקל מאוד על מי שסובל מבעיות שינה. לא במקרה, הוא מסביר, תופעת נדודי השינה החלה להופיע במאה ה-19, בדיוק באותה התקופה בה הרגל השינה המקוטעת נכחד. בשיחה עם mako הוא מספר שקהילת רופאי השינה תומכת מאוד במחקר שלו, שנותן לאנשי הלילה הסבר הגיוני לתופעה המוזרה הפוקדת אותם. "'נדודי שינה של אמצע הלילה' היא הפרעת השינה הנפוצה ביותר בעולם המערבי כיום. בזכות המחקרים האלה, האנשים שסובלים ממנה לא רואים את עצמם כ'פריקים'. החרדה עצמה מקשה על ההירדמות, ולכן כאשר המטופלים מבינים שמדובר בדפוס שינה קדום ונורמלי לחלוטין ולא בהפרעה בלתי מוסברת, הם יכולים להירדם בחזרה הרבה יותר מהר".

גם ד"ר פהד חכים, רופא ילדים, מומחה ריאה ושינה בבי"ח רמב"ם חיפה, חושב כי ייתכן שההתעוררויות של דנה או אורן באמצע הלילה נטועות בהרגלים קמעיים. "תהליך המודרניזציה מהיר יותר מהאבולוציה. אנחנו למעשה חיים חיים מודרניים עם גנים ישנים, וזה גורם לתופעות של חסכי שינה או הפרעות שינה אחרות".

מיטה
נדודי שינה זו לא הפרעה, זה הטבע שלנו | צילום: טינקסטוק

אבל האם שינה מפוצלת יכולה גם להזיק לנו? ד"ר חכים פרסם לאחרונה מחקר חשוב, בו הוא טוען כי שינה מקוטעת עשויה להביא להתפשטות מואצת של מחלת הסרטן. איך זה מתיישב עם ההרגל הקדום לישון לילה מפוצל? "העובדה שהשינה אינה פעולה אחת רציפה ידועה ומוכרת לנו", הוא אומר. "ישנם 4-6 מחזורי שינה בשנת הלילה, ובין מחזור למחזור רבים מאתנו מתעוררים לעתים - כדי להתכסות, ללכת לשירותים או לשתות מים – וחוזרים מיד לישון. התיאור של השינה המפוצלת מימי קדם דומה מאוד להתעוררות הזו שכולנו מכירים, היא רק נמשכת זמן רב יותר, ולכן גם אם מישהו קם לחצי שעה, קורא קצת ואז חוזר לישון – זה בסדר. הבעיה נוצרת כאשר מתעוררים באמצע מחזור שינה. אם השינה נקטעת פעמים רבות במהלך הלילה באמצע המחזורים ולא עם סיומם – נגרמים נזקים".

אז מעכשיו חוזרים הביתה מהעבודה, לא מדליקים את האור, נרדמים – וקמים לסשן קצר ואיכותי במיוחד של פעילות באמצע הלילה. למה לא, בעצם? גם אם תחליטו לאמץ את ההרגל, ייתכן ותמצאו שהחיים המודרניים עמוסי האור הסינטטי יקשו עליכם להירדם עם השקיעה. "השעון הביולוגי שלנו היה שונה לפני שהפרענו לו", אומר פרופ' ירון דגן, מנהל המכון לרפואת שינה בבית החולים אסותא וחבר סגל בחוג לביולוגיה של האדם באוניברסיטת חיפה. "התאורה המלאכותית, ובעיקר מנורות הלד והמסכים שמקיפים אותנו היום, לא מתאימים לפיזיולוגיה הבסיסית של בני האדם ולכן הם משבשים את החיים שלנו בכל מיני אופנים. כבר נעשו עבודות שמוכיחות שחשיפה למסכים בשעות הערב מדכאת את הפרשת המלטונין, הורמון השינה. בקרוב אנחנו מעריכים שנצליח להראות גם שהיא פוגעת בשינה עצמה". 

"לא הייתי הופך את שיטת השינה המפוצלת לטיפול או מנסה לשנות את הרגלי השינה הקיימים של אנשים", מסכם ד"ר חכים, "אחרי הכל הזמנים משתנים ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליהם. אבל גם בימים שבהם אנחנו מוקפים בתאורה ובמסכים – צריך לזכור שהשינה מהווה שליש מחיינו, והיא חשובה. כמו שהנבדקים בניסוי של וויר סיפרו שהשינה הטובה השפיעה משמעותית על מצב המודעות שלהם בזמן ערות, אפשר להסיק שאם נישן גרוע – כך גם יראו שעות הערות שלנו".

>> לכל כתבות המגזין