גדעון סער
סער. "שותה בגילדה בירה או שתיים ואף פעם לא נשאר עד השעות המאוחרות" | צילום: ניר פקין

ימים לא פשוטים עוברים על שר החינוך גדעון סער, שיבלה את החג הזה לראשונה זה 22 שנים כפרוד מאשתו. במשך כל השנים האלה סער ושלי היו הזוג המושלם, קרייריסטים ומצליחים שמגדלים שתי בנות יפהפיות וכלבה בשם מוקה. כאילו נגזרו מקטלוג השלמות האמריקאי. אלא שבאחרונה משהו נסדק: הרחק מעיני התקשורת והקולגות, שלי וסער החליטו לפרק את החבילה. סער, שיודע לשמור על תדמית מהודקת, נאלץ לחלוק עם הציבור את הפרט האינטימי הזה בצורה מבוקרת.

"כששר מתגרש יש כותרת גדולה, זה שווה ידיעה. לא אייטם קטן במדור רכילות", אומר עיתונאי שמסקר את פועלו של סער, "אבל סער ידע לצמצם את הכיסוי התקשורתי לידיעה קטנה ולא מביכה. הוא מתוחכם ויודע למנוע פרסומים שלא נוחים לו".

מקורב לסער מסביר מה הוביל לחשיפה הזאת: "לפני שבוע הוא עזב את הדירה המשותפת במרכז תל אביב, ועבר לדירה שכורה בסביבה. מה שאומר שסידורי האבטחה סביבו השתנו, יותר מדי אנשים נכנסו לתמונה והוא כבר לא יוכל לשלוט בסיפור. היה ברור שצריך להוציא אותו החוצה".

סער כבר חווה פירוק משפחה. הוריו התגרשו כשהיה בתיכון. עם זאת, חברו ד"ר אופיר העברי, מבקש לא למהר עם הממחטות. סער, לדבריו, הוא איש חזק ואופטימי. "זה מטריד ולא נעים לו, אני בטוח, זה מביא לחיטוט עיתונאי לא סימפטי, ובטח שגם לילדות שלו זה לא עושה טוב. אבל לא מדובר במקרה שאפשר להגיד שחרב עליו עולמו. באופן פרטי לא אכפת לגדעון מה חושבים עליו, אבל באופן ציבורי, וגדעון הוא איש ציבור, יש לזה משמעות".

תמונות משפחת סער
גדעון ושלי סער ביום חתונתם. הכירו במהלך הפגנה | צילום: משפחת סער

"לא מהבולטים והכריזמטיים של הכיתה"

סער (45) נולד ב-9.12.66 בשם גדעון משה סרצ'נסקי, ושינה את שמו בגיל 24. אימו ברוריה הייתה מורה ומחנכת ואביו שמואל עלה לישראל מארגנטינה והיה הרופא של קיבוץ שדה בוקר, בו התגוררה המשפחה עד שגדעון היה בן 9, אז עברו לתל אביב. יש לו אח ואחות, גיורא (43) ואלמה (40), והוא נחשב לפוליטיקאי מלידה. למד בבית הספר היסודי "ערן" בשיכון ל' בתל אביב, ואחר כך למד בתיכון חדש בעיר. בצבא שירת כלוחם וכמש"ק מודיעין בגולני. יש לו תואר ראשון במדעי המדינה ובמשפטים מאוניברסיטת תל אביב.

חבריו ללימודים מספרים שתכונותיו כמנהיג לא בלטו במיוחד בילדותו: "הוא לא היה מהילדים הבולטים או הכריזמטיים של הכיתה", אומר חברו ללימודים ביסודי. "הוא היה ילד צנום, חלש פיסית ולא טוב בספורט. אבל אף אחד לא הציק לו והוא לא הציק לאף אחד. הוא היה ממש ידען: קרא המון ספרים, אהב גיאוגרפיה וידע את שמות ערי הבירה בכל העולם. אבל הוא לא הצטיין בלימודים ולא השקיע יותר מדי. בכיתה ו' הוא לא הסתדר עם המורה למתמטיקה. לפעמים היה רב איתה על הדרך לפתרון התרגיל, יוצא מהכיתה ובוכה. הוא לא דיבר על אבא שלו ובטח לא על ההורים הגרושים, גירושים היו עניין נדיר מאוד בזמנו.

"הוא אהב מאוד מוסיקה: היינו קונים יחד הרבה תקליטים והוא שמע הרבה גל חדש: גרי ניומן, פינק פלויד, לד זפלין וג'נסיס. הרבה הארד-קור של גל חדש. היה לו חשוב להיות מעודכן במוסיקה: הוא שמע את מצעד הפזמונים מדי שבוע כי הוא רצה לעמוד בקצב.

"גדעון אף פעם לא התחיל עם בנות. הוא Late bloomer (פורח מאוחר). גדעון היה שקוע בפעילות החברתית של נוער התחייה, והתחיל להאמין ברעיונות ארץ ישראל השלמה ונטה לוויכוחים פוליטיים. אבל זה אף פעם לא הפריע לחברוּת שלנו.

"הוא השתנה מאוד בצבא – קודם כל הוא התחזק פיסית. כששאלתי אותו למה הוא הלך לקרבי, אז הוא אמר שאם הוא רוצה להצליח בפוליטיקה הוא חייב להיות בקרבי. הייתי בשוק מזה שהוא כבר יודע מה הוא רוצה לעשות".

גדעון סער רז שכניק בועז בן ציון
סער, יחד עם העיתונאי רז שכניק והסוכן בועז בן ציון. התחיל בכלל כעיתונאי | צילום: ניר פקין

"בתיכון הוא לא היה בין הקוּלים", סיפרה שרי קרן, אקסית של סער מימי התיכון, לתכנית "אנשים". "גדעון למד איתי בכיתה, יצאנו תקופה, הוא היה אינטליגנטי. ידענו שהוא יהיה בפוליטיקה: בשנות העשרה, כשכולם עסוקים בלמידה, בילויים והורמונים - גדעון היה עסוק בעשייה, במחשבה על המדינה, על איך להניע דברים, על אג'נדות חברתיות. הוא היה מוערך מאוד, החזיקו ממנו כי הוא היה חכם. הוא היה מתווכח עם המורים, דעתן, אבל לא חצוף ולא מופרע – אלא  פשוט אחד שנלחם על דעתו. אני כביכול הייתי מהמקובלים, והוא לא היה פופולארי במיוחד. היינו ביחד וזה היה מוזר בגלל זה, אבל הוא מצא חן בעיניי כי הוא היה חכם, אז לא היה אכפת לי".

אויב החופש הגדול

את דרכו המקצועית התחיל סער דווקא בעיתונות. הוא היה כתב בעיתון "העולם הזה", כתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות", ואף כתב לענייני משפט בחדשות 2, כשחברת החדשות הייתה בראשית ימיה. ב-1995 נכנס לעולם הפוליטיקה כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, ומשם עבר לתפקיד העוזר של פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. מ-1999 ועד 2001 שימש מזכיר הממשלה וב-2003 נבחר לכנסת ה-16.

ב-2006 מונה סער ליו"ר הועדה לקידום האישה, והיה גם יו"ר סיעת הליכוד וסגן יו"ר הכנסת. ב-2008 זכה בתפקיד שר החינוך. פעולותיו הבולטות במשרד הן הגדלת תקציב משרד החינוך בהיקף של 3 מילארד שקלים, החזרת התלבושת האחידה לבתי הספר וקיצור החופש הגדול. כעת הוא פועל במלוא המרץ כדי להביא להכרת מכללת אריאל כאוניברסיטה. את התיזוזים בתוך הלו"ז העמוס שלו, אגב, עושה סער באאודי A6 עם נהג צמוד, כי רישיון משלו אין לו ממש. שר החינוך נכשל שלוש פעמים בתיאוריה, ואז פשוט החליט לוותר. "לפני השירות הציבורי נסעתי באוטובוסים", העיד פעם.

את אהבת חייו, שלי, הכיר סער בשנת 1987, במהלך הפגנה של הימין בכיכר מלכי ישראל. היא הייתה אז סטודנטית בשנה האחרונה ללימודים ופעילה בתא הסטודנטים של הליכוד. סער, עוד רגע חייל משוחרר, השאיר לה את מספר הטלפון (הקווי!) שלו, אך היא לא התקשרה אליו.

גדעון סהר - חתונה סאבלימינל
עם פרודתו שלי. "גדעון מפנה מהמדיח (לא מכניס, עם זה הוא מסתבך)" | צילום: אלעד דיין

סער לא התייאש. הוא מצא מכר משותף והשתמש בו כדי להגיע אליה. הפעם זה הצליח. השניים נישאו לאחר שלוש שנות זוגיות, ואחרי שנתיים נולדה בתם הבכורה דניאלה (20), בוגרת בית הספר לטבע בתל אביב ותיכון עירוני ד' בעיר. אחרי שנת שירות במרכז קליטה באיבים (כפר סטודנטים ליד שדרות – ל"ש) היא התגייסה לצה"ל וכיום היא משרתת כמורה חיילת. דניאלה כותבת שירה, מתנדבת בארגוני זכויות אדם ואוהבת בעלי חיים (ולכן, אולי, נחשבת לבעלות דעות שמאליות יותר מאביה). בעבר היא ואביה וגדעון ראיינו יחד את פורטיס ב-FM 100. הבת הקטנה, אלונה (15), סיימה גם היא את בית הספר לטבע ולומדת כיום בכיתה י' ב תיכון עירוני א'. "אלוניטה המקסימה - שיהיה לך רק טוב ושתצליחי, כמו תמיד!!", כתב לה סער בדף הפייסבוק שלו עם פתיחת שנת הלימודים האחרונה.

"הנשים הן אלו שאומרות את המילה האחרונה בבית", אמר בעבר מקורב לסער, "הבנות, כמו אשתו, דעתניות ואינטליגנטיות. הן מרבות לייעץ לו. שלי היא אישה יוצאת דופן: יש לה ראיית עולם רחבה מאוד, והיא מיטיבה להבין מערכות ותהליכים. היא אישה עצמאית, קרייריסטית ויפה מאוד".

גם החבר הקרוב אופיר העברי מעיד על האינטימיות במשפחת סער: "יש לו קשר טוב עם הילדות, תמיד היה לו. זאת משפחה חמה מאוד: הנשים מסונכרנות גם עם הקריירה הפוליטית שלו, וגם עם הטעם המוסיקלי שלו. אם יבקשו מגדעון לערוך החצי הראשון של תוכנית רדיו והבנות יערכו את החצי השני – אף אחד לא ישים לב להבדל. הן התחנכו על האידיאולוגיה הציונית ועל מוסיקת שנות ה-80".

שלי סער היא בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני בלימודי עבודה מאוניברסיטת תל אביב. אחרי הלימודים הקימה את חברת כוח האדם "מנפאואר פרופשיונל", והיום היא בעלת תפקיד בכיר כמנהלת אגף השירות בשירותי בריאות כללית. בראיון לחדשות 2 באינטרנט סיפרה ב-2009 על היחסים ביניהם: "גדעון נתפס כרציני מאוד, אבל אחת הסיבות שהתחתנתי איתו ושטוב לנו יחד היא שהוא מצחיק אותי עד דמעות. הוא עושה חיקויים. בדרן לא נורמלי. החלוקה בינינו היא לא שוויונית מאז ומתמיד, וזה בסדר גמור. הוא מפנה מהמדיח (לא מכניס, עם זה הוא מסתבך), מכניס ומוציא כביסה מהמייבש (אבל לא יודע להפעיל אותו) ויורד פעמיים ביום עם הכלבה, מוקה".

גדעון סער ושלי יחימוביץ
עם שלי יחימוביץ'. "רמת הקרבה בינינו היא ממש משפחתית" | צילום: ניר פקין

חבריו הטובים ביותר של סער הם מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל, מזכיר הממשלה צבי האוזר, ד"ר אופיר העברי, הפרשן הפוליטי ארנון פרלמן, יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ וח"כ צחי הנגבי. בדברים שלהם על סער מופיעים תמיד המרכיבים הבאים: אהבתו הגדולה למוסיקה ולכדורגל, חוש ההומור שלו, קור רוחו, חריצותו והאינטליגנציה שלו.  

"אנחנו חברים עוד מלפני הצבא, למרות שהוא מבוגר ממני בשנתיים", מספר האוזר. "בגיל 18-17 הוא היה רכז ארצי של נוער התחיה, ואני החלפתי אותו. אחר כך יצא לנו ללמוד יחד משפטים, אחרי שגדעון סיים תואר במדעי המדינה. גדעון צעיר ברוחו, אוהב מוסיקה וכדורגל, איש ספר. יש לו אוסף תקליטי ויניל, שהוא מאזינים להם בפטיפון. הוא בקיא מאוד במוסיקת שנות ה-80, שולט בכל הלהקות ואפילו במילים של השירים.

"יש לו זיכרון מטורף. הוא זוכר תוצאות של משחקים כדורגל  15 שנה אחורה. מאחר שאביו ארגנטינאי, יש לו סנטימנט חיובי לתרבות הלטינית. הוא ציניקן ויש לו יופי של חוש הומור: בדרך כלל אנשים במגזר הפוליטי מאבדים את חוש ההומור שלהם, אבל לא במקרה שלו. לא פעם בישיבת ממשלה הוא יאיר את הפאן הציני המשעשע בדבריו של מישהו אחר".

ביבי עם צביקה האוזר
האוזר. "יש לו יופי של חוש הומור" | צילום: Pool, GettyImages IL

די.ג'יי סער שולט בגילדה

נדמה שגם את חבריו הטובים, פרט ליחימוביץ', בחר סער גם משיקולים של הסכמה אידיאולוגית. ד"ר העברי, חברו מזה 30 שנה, מספר: "היינו ועודנו בעלי השקפות מדיניות דומות ונפגשנו על רקע פעילות בנושאים כמו התנגדות לנסיגה הישראלית מסיני".

אופיר וסער חולקים גם טעם מוסיקלי משותף: "לפני 30 שנה היינו הולכים להופעות של 'מינימל קומפקט' ולמסיבות באוניברסיטה כי זה מה שעושים בגילאים האלה. בשנים האחרונות אנחנו נפגשים במה שנקרא ימי זמר, כלומר ערבי מוסיקה של להיטי שנות 80. לפעמים הוא מתקלט בכל מיני מקומות. גדעון עד היום חסיד של מוסיקה משובחת של האייטיז. וגם מאוד אוהב את פורטיס וסחרוף, לפעמים הם אפילו באים לתקלוטים שלו. אני זוכר פעם אחת שהם באו, וגדעון השמיע שירים שלהם. לצערי הם לא עלו על הבמה ושרו".

אולי זה לא מקרה. פורטיס וסחרוף לא בדיוק מזוהים עם הקו הפוליטי והמוסיקלי של נעמי שמר, ובהופעות שלהם קשה למצוא רוב למצביעי הימין. במובן הזה, אף שאין להטיל ספק בהערצה האותנטית של סער לפורטיסחרוף, יש משהו קצת מוזר בנוכחות שלו בהופעותיהם. דווקא שני האמנים האלה, שבלב היצירה שלהם עומדות השאיפה לחופש אישי ופריצת גבולות, לא מתאימים לספק את הפסקול לטיולים לחברון שסער כשר חינוך מבקש לכפות על תלמידי ישראל.

גדעון סער
סער. אוהד של ריאל מדריד | צילום: ניר פקין

גם ח"כ הנגבי מכיר את סער כ-30 שנה, עוד מימי נוער התחיה: "אחרי שהוא השתחרר מהצבא שוב נפגשו דרכינו. הוא היה בצעירי הליכוד ואני הייתי משרי הליכוד. לראשונה עבדנו יחד ב-1997, כשאני הייתי שר המשפטים והוא היה היועץ הבכיר של פרקליטת המדינה דאז. ראיתי בו מישהו שאפשר לסמוך עליו מבחינה אידיאולוגית ומקצועית, וגם כחבר שאפשר להיוועץ בו ולהסתייע בתבונה שלו.

"קל לי מאוד להתחבר אליו מכיון שהשיח שלנו כמעט ולא מורכב מהפוליטיקה אלא מדברים הרבה יותר מהנים כמו כדורגל ספרדי וענייני העולם הזה, הפחות מעיקים ורציניים ממפלגות ועסקנות. אמנם לא הצלחתי להתגבר על הפערים הבלתי ניתנים לאיחוי בנינו בנושא הספורטיבי, כי הוא אוהד של ריאל מדריד ואני של ברצלונה. אז יש שנים שהוא יורד עלי, כמו בשנה שעברה, ויש שנים שבהם אני יודע שאם אתקשר אליו זה יהיה ניצול ציני של מצבו הנפשי בעקבות הפסד של קבוצתו ואני נמנע מלהתריס כלפיו".

חבר נוסף מנסה לשחרר את העניבה שלרוב כרוכה סביב צווארו של סער בהופעותיו הפומביות: "גדעון המשיך לחיות חיים פשוטים גם אחרי שהוא טיפס בסולם הפוליטי. עד היום אפשר לראות אותו מוריד את הכלבה עם מכנסיים קצרים וכפכפים, עושה סיבוב עם הכלבה בשכונה עם חולצת טריקו חצי מרופטת. הוא מסתובב ככה, הולך לקנות משהו בפיצוציה או בסנדביצ'ים המפורסמים של איציק ורותי ברחוב שינקין". 

עם המקומות בהם תקלט סער נמנים הברים "טקסידרמי", וה"גילדה" ברחוב אחד העם בתל אביב. "גדעון הוא לקוח שלנו עוד לפני שמונה לשר בממשלה", אומר אחד מהבעלים, "הוא נוהג לבלות פה, אם כי לא כל שבוע ולא תמיד כל חודש. בדרך כלל עם הוא בא עם חברים. בעיקר עם שלי יחימוביץ'. פעם אחת ביומולדת שלו הוא ביקש לתקלט אצלנו, והסכמנו. הוא שותה בירה או שתיים ואף פעם לא נשאר עד השעות המאוחרות".  

תמונות נשפחת סער
גדעון האבא. כותב להן בפייסבוק | צילום: משפחת סער

יחימוביץ היא חברה טובה של סער ונחשבת לאחת המקורבות אליו ביותר, למרות עמדותיהם הפוליטיות המנוגדות "גדעון ואני חברים כבר 22 שנה. הכרנו כעיתונאים צעירים והתחברנו מיד. אנחנו חברים מאוד מאוד קרובים", מספרת יחימוביץ'. "בכל השנים האלה אפשר להגיד שלא היו אפילו עליות ומורדות. כשנכנסתי לכנסת לפני שש וחצי שנים חששנו שהמחלוקת הפוליטית תעיב על החברות בינינו, אבל להפתעתנו החברות רק התחזקה. רמת הקרבה בינינו היא ממש משפחתית. הבנות שלו נולדו תמיד שנה אחרי הילדים שלי, ואפשר להגיד שגידלנו אותם יחד. המחלוקות הפוליטיות בינינו נותרו כמו שהיו, אבל אנחנו לא נותנים לזה להפריע לחברות בינינו. ובעניינים רבים יותר ויותר אנחנו כן מסכימים.

"הוא שייך לקבוצה קטנה של פוליטיקאים שהם גם ביצועיסטים טובים. למדתי ממנו הרבה: איך מעבירים חוק, איך מטרפדים מזימת רשע ואיך יוזמים קואליציות הישגיות".

גדעון שלי ואמנון מהאלבום הפרטי
יחד עם שלי יחימוביץ' ואמנון לוי, מתוך אלבום פרטי. התקרבו למרות הפוליטיקה

אמנם יש תמימות דעים בין החברים שלו שהוא חבר נאמן ומסור, וגם פוליטיקאי לא רע, אלא שלא כולם ממהרים לפרגן. כתבים שעובדים מולו ומול האנשים המלווים אותו מעידים שסער "הוא טיפוס שלא קל לעבוד איתו. הוא פרפקציוניסט ולא כל אחד מתאים לו. יש מעט מאוד אנשים שהוא הולך איתם לאורך כל הדרך". כתב אחר סיפר ש"האווירה במשרד החינוך היא שמותר להגיד רק דברים חיוביים על השר". גם במפלגה אין לו יותר מדי חברים או אוייבים. "הוא די מתבודד, גם בכנסת אין לו יותר מדי חברים".

עכשיו, כאמור, גם הקואליציה החשובה והאינטימית ביותר של סער, זו עם אשתו ואם בנותיו, מתפרקת. אבל מצד שני, אולי זה לא סוף פסוק. אחרי הכל, באהבה, כמו בפוליטיקה, הכל אפשרי.