לפני כמה חודשים התפשטה תוך דקות הודעת וואטסאפ מלחיצה בסמארטפונים של המגזר החרדי. המסר: "עמי מימון נפצע קשה בתאונת דרכים. כולם מתבקשים להתפלל להחלמתו". בציבור החרדי מורגלים להודעות כאלה כשרבנים גדולים נלחמים על חייהם, אבל מימון הוא לא רב גדול. ממש לא. הוא בכלל שדרן רדיו. אבל לא סתם שדרן – המגה סטאר של זמננו במגזר החרדי.

התוכנית שלו, "החידודון של עמי מימון", משודרת כל יום בין שתיים וארבע אחרי הצהריים ברדיו "קול ברמה" שמזוהה עם הקהל החרדי ספרדי. עם כ-150 אלף מאזינים בממוצע היא התוכנית המואזנת באותה שעה ב-16 תחנות הרדיו האזוריות, אפילו יותר מהתוכנית הפופולרית של דידי הררי שמשודרת ב"רדיו ללא הפסקה". התופעה הגיעה למימדים כאלה שאברכים בישיבות קיבלו אישור מיוחד מהרבנים לקנות מכשירי רדיו ומחשבים כדי להאזין לתכנית של מימון.

במשך שעתיים הם שומעים את מימון. בשתי מלים: עושה שמח. ביותר מלים: חד חידות תנ"כיות, מספר בדיחות ודאחקות על עובדי האולפן, מארח זמרים, מזמר בעצמו, דן בסוגיות הלכתיות ומדבר על כל נושא אפשרי בנימה מבודחת ובכישרון דרמטי די מרשים. הזוכה בחידה היומית של התוכנית (הפרס מצטבר כל יום עד שנמצא הפותר) מתעשר בכמה אלפי שקלים, וזוכה בעוד פרס קטן אבל לא פחות חשוב – סלפי עם מימון, שעם קצת מזל יתפרסם גם בפייסבוק, באינסטגרם או בחשבון הטוויטר של השדרן.

ההערצה למימון לא נגמרת בשערי בני ברק. לפני כשנה, במהלך טיול בצרפת, החליט מימון לשדר את תוכניתו מכפר קטן לא רחוק מפריז. "התחלתי לשדר, סיפרתי באיזה כפר בצרפת אני נמצא כרגע, והמשכתי בתוכנית כרגיל", הוא משחזר. "אחרי כמה דקות הבחנתי באיזה מאה איש שהתאספו מחוץ לבית. הם חיכו שאסיים את השידור והסתערו עליי. זה היה מדהים. עם הזמן גיליתי שיש לי מאזינים מארצות הברית, סין, הודו, תאילנד, צרפת, אנגליה. הם שולחים הודעות סמס תוך כדי שידור עם בקשות לשירים או סתם מחמאות".

עמי מימון
בדרך כלל הוא קצת פחות רציני. עמי מימון | צילום: יונתן בלום

הפרס הגדול: 22,500 אלף שקל

הפופולריות של התוכנית, שנמצאת כבר שש שנים באוויר, ממשיכה להתרחב. "חידודון" מצליחה בשנים האחרונות להביא יותר ויותר מאזינים חילונים לתחנת רדיו חרדית שמשדרת מבני ברק ומזוהה עם ש"ס. נהגי מוניות ואוטובוסים, בעלי קיוסקים וחנויות, אפילו כמה סלבס מצביעים באוזניים. שלומי שבת מאזין לתוכנית ולא פעם נרתם לסייע למאזינים שביקשו עזרה, ולפני כמה שבועות עודד מנשה, שהתקרב לדת בשנים האחרונות, הצטרף למימון לתוכנית ששודרה מבית חולים.

"אין שדרים ברמה הזו בישראל", טוען שלומי, נהג מונית חילוני מתל אביב שהפך למאזין אדוק. "האנרגיות של עמי מימון מטורפות. אני יכול להיות עצוב, לחשוב על בעיות כלכליות, ואז מתחילה התוכנית והבן האדם הזה מרים אותי למעלה. יש לו יכולת לגעת בך גם אם אתה לא דתי או חרדי. הוא נותן את כל הנשמה בשידור, ויש לו חוש הומור. הוא פשוט מטריף אותך במשך שעתיים, ובזכותו אני אפילו התקרבתי קצת לדת. למדתי כמה דברים שלא ידעתי על דת ועל מסורת".

יניב, ירושלמי חילוני בשנות ה-30 לחייו שגם התמכר לתוכנית, אומר: "עמי הוא תופעת טבע. הוא משדר עממיות, יש לו שמחה בלב ובנשמה. מרגישים את האנרגיות שלו, והוא עושה לי את היום שמח יותר. כשהוא משדר הוא מדבר לכולם בגובה העיניים - חילונים, חרדים, דתיים, מסורתיים. אני לא מרגיש לרגע שהוא חרדי. חוץ מזה, הוא כמעט תמיד עונה להודעות שאני שולח בסלולרי תוך כדי שידור".

מדי צהריים מוצפת התחנה בטלפונים של מאזינים, שרובם ממתינים על הקו במטרה אחת: לעלות לשידור כדי לנסות לפתור את חידת התורה היומית, שהפרס עליה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים, ככל שהוא מצטבר. מדובר בחידה מורכבת למדי, ששולחת את המאזינים לעיון מעמיק בספרי הקודש. "הפרס הכי גדול שחילקנו עד היום היה 22,500 שקל", מספר מימון, "החידה היתה: באיזה נסיבות מותר לאדם לעשן בשבת? התשובה הייתה שמותר לרופא לעשן. אם רופא אמור לבצע ניתוח דחוף וכדי להיות בריכוז הוא צריך לעשן סיגריה, מותר לו לעשות זאת גם בשבת כי מדובר בהצלת חיי אדם. אתה לא מבין מה קורה פה כשסכום הפרס עולה. שעתיים לפני השידור כבר ממתינים מאזינים על הקו".

עמי מימון
"האנרגיות שלו מטורפות". עמי מימון בשידור | צילום: שמעון איפרגן

המתחרה הגדולה של "החידודון של עמי מימון" על אוזנו של הקהל הדתי, היא התוכנית "זמן אוויר" בהנחיית מנחם טוקר, שמשודרת במקביל ברדיו "קול חי", שפונה יותר לחרדים האשכנזים ולמגזר הדתי-לאומי. "ברדיו קול חי ניסו להחליף כמה מגישים כדי להתחרות ברייטינג של התכנית שלי, אבל לשמחתי הם לא מצליחים", אומר מימון בחיוך. המתחרים אפילו ניסו לערוך שעשועון עם פרס של דירה בחינם, אבל גם זה לא היה מספיק אפקטיבי. המספרים של מימון ממשיכים לשמור על פער גדול בהשוואה למתחרה.  

גם החברות הגדולות במשק הכירו בכוח שיש לתוכנית, ורוב הפרסומות היקרות של התחנה משודרות בזמן התוכנית שלו. לאחרונה, למשל, היה לו קמפיין גדול בתוכנית בשיתוף עם עלית, שבמסגרתו שידר מימון ממרכז בני ברק באולפן חוץ וחילק אלפי חפיסות שוקולד למאזינים שהתאספו סביב עמדת השידור.

מודה לבורא עולם על הילד החולה שלי

לא מפתיע שמימון, 39, יודע לדבר לכולם. הוא נולד בשנות השבעים בבת ים להורים חילונים שהתחילו תהליך של חזרה בתשובה כשהיה בן שלוש. "זה קרה בשלבים", הוא מספר, "לאט לאט הם התחילו לשמור. למדתי בגני ילדים של חב"ד, ואחר כך בבית ספר דתי, ובשלב הזה ההורים שלי כבר חזרו לגמרי בתשובה".

כבר בבית הספר הוא היה הליצן של הכיתה. בגיל 18 הוא התחתן עם טלי, ומיד אחר כך התגייס לצבא ושירת כפקיד בלשכת הגיוס תל השומר. "עודדתי חרדים להתגייס לצבא, במיוחד כאלה שלא למדו בישיבות", הוא מספר. "לדעתי, חרדים שלא לומדים בישיבות צריכים להתגייס לצבא, חד וחלק".

דידי הררי
מימון עוקף אותו ברייטינג. דידי הררי | צילום: צ'ינו פפראצי

עד היום הוא גר בבת ים עם אשתו ושמונת ילדיהם. אחד מהם, יהודה שמואל, חולה ב-ALS - אותה מחלה ניוונית חשוכת מרפא שעלתה לכותרות לאחרונה עם קמפיין אתגר דלי הקרח. לפני כשלוש שנים הוא חשף לראשונה בפני מאזיניו את המחלה של בנו, והוצף מיד בטלפונים תומכים ובתפילות המוניות לשלום בנו. אף אחד לא יודע עוד כמה שנים יש ליהודה שמואל לחיות, אבל בעוד חודשיים מימון מתכוון לחגוג לו בר מצווה שמחה וחגיגית כהלכתה.

"יכולנו לשלוח אותו למוסד טיפולי, אבל אני ואשתי הרגשנו שקיבלנו מתנה", אומר מימון. "נכון, זה לא קל לטפל בילד כזה, במיוחד כשאנחנו משפחה ברוכת ילדים. הוא מרותק לכיסא גלגלים, מחובר למכשיר הזנה, חי על אוכל מיוחד שלא נמצא בסל התרופות. אבל החלטנו לא לנטוש אותו, אלא להפוך אותו לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. הילד הזה הוא הדרייב שלי, הוא המנוע, והוא עוזר לי  לשמור על שפיות. הוא גורם לנו אושר רב, ואני מודה לבורא עולם על המתנה ששלח לנו".

לא קל לשמח אחרים כל יום, בזמן שאתה מתמודד עם קושי כזה.
"זה נכון, זה לא קל בכלל, אבל שמחה יכול לרפא כל עצב. זה שאני יכול לגרום לילד שלי לחייך, זה שאני יכול לשמח אותו ולשמח אחרים – בזה זכיתי. בשביל זה אני חי, לעשות טוב לעם ישראל".

את טבילת האש שלו כשדרן עשה בתחנת רדיו חרדית פיראטית, "קול צופייך". במקביל, עבד בשעות הערב כתקליטן בחתונות ובבר מצוות של חרדים. "התחנה פעלה ממשרד קטן בבני ברק וזכתה לאחוזי האזנה גבוהים", הוא נזכר, "אבל הכל נגמר כשיום אחד, באמצע השידור שלי, נכנסו שוטרים לתחנה, עצרו אותי ולבסוף גם הגישו נגדי כתב אישום על הפעלת תחנה פיראטית. בסוף זה נגמר בעבודות שירות". 

הוא נטש את עולם הרדיו ובתקופה הזאת עבר הסמכה לרבנות, עד שלפני כשש שנים הוא נתקל במקרה במודעה בעיתונות החרדית שבה נכתב שרדיו "קול ברמה" מחפש שדרנים. "שלחתי פקס עם קורות חיים ולא האמנתי שיחזרו אליי", הוא משחזר. "למחרת צלצלו אליי ואמרו לי להגיע לתחנה, ופשוט התחלתי לשדר, בלי אודישן. כשנכנסתי לאולפן, התמלאתי באנרגיות, והתחלתי לרקוד, לקפוץ, להשתולל. זה כנראה תפס את המאזינים. מהר מאוד התחלנו להרגיש שמצטרפים עוד ועוד מאזינים. כשהמרכזייה התחילה להתפוצץ מטלפונים, הבנתי שזה באמת תופס".

עמי מימון
מימון מקבל ברכה מהרב עובדיה. התוכנית מספר אחת בקרב הש"סניקים | צילום: מרדכי אסרף

המאזינים שלנו לא רוצים לשמוע נשים

קהל יש, אבל מימון מחפש גם הכרה. בפרס לתוכנית הבידור הטובה ביותר שניתן מטעם אגודת העיתונאים, זכה השנה, שוב, דידי הררי. בעיני מימון, זו עוד דוגמה לאפליה שקיימת בתקשורת בין חרדים וחילונים. "מרגיז אותי שאנשי תקשורת חילונים לא מוכנים לקבל את זה שיש לי תכנית מצליחה, שהם לא מכירים אותה בכלל. אני מאוד מפרגן לדידי על הפרס, אבל בכל זאת אני חושב שגם לנו מגיע. לצערי יש הדרת חרדים מצד התקשורת החילונית. זה משחק מכור מראש".

בשנה שעברה תקף נתן זהבי בשידור את מימון, לאחר שזה צוטט בתקשורת החרדית כשהוא אומר שזהבי מתוסכל מזה שמימון עוקף אותו ברייטינג. זהבי טען שהוא בכלל לא שמע על מימון וכינה אותו "שקרן מעולה". מימון הכחיש מאוחר יותר שאמר את הדברים שיוחסו לו, והעניין נפתר, אבל זו עוד דוגמה למתח שקיים בין התוכנית שלו למתחרותיה החילוניות שחוששות מהנגיסה שלו בעוגת המאזינים שלהן.  

בתחום הכסף, לפחות, מימון עדיין לא יכול להתחרות עם הגדולים. הסכומים שהוא מרוויח רחוקים מאוד מאלה שמרוויחים זהבי או הררי למשל. "יש לפעמים תסכול מהמשכורת, אני לא אכחיש", הוא אומר בגילוי לב. את הפרנסה הוא משלים כתקליטן באירועים חרדיים. לאחרונה הוא מתנסה גם בהפקה מוזיקלית במסגרת פרויקט שנקרא "שירי אבי". זמרים חילונים לא יופיעו בפרויקט הזה, וגם לא בתוכנית הרדיו שלו אגב.

גם נשים אי אפשר היה לשמוע אצלו בתוכנית עד שהרשות השנייה התערבה וכפתה על התחנה לשלב מרואיינות בשידורים. לטענתו, זו הייתה מדיניות התחנה, לא המדיניות הפרטית שלו: "אני, בגדול, נגד הדרת נשים, שיהיה ברור. אבל כשמדובר בענייני הלכה, הציבור החרדי יעדיף לשמוע רבנים גברים ולא נשים, ככה זה, ולכן אין ממש טעם לשבץ שדרנית אישה".

אז למה שלא תהיה שדרנית שתשדר אקטואליה, למשל?
"עשינו סקר גדול במסגרת המאזינים שלנו, וראינו שהציבור שלנו לא מעוניין לשמוע שדרנית. יש לנו שדרנית אחת שעושה תוכנית לילדים, אבל בכל דבר אחר – שיפנו לגלי צה"ל. זה פשוט לא מה שהמאזינים שלנו רוצים".

סיום עספור - נתן זהבי
כינה את מימון "שקרן מעולה". נתן זהבי | צילום: אלעד דיין

עוד אפליה שמימון מתעמת איתה יום יום היא בין אשכנזים לספרדים. בזמן שהשיח העדתי התעורר לאחרונה מחדש בציבור החילוני, במגזר החרדי הנושא עדיין די מושתק. "לא מזמן הגעתי לחתונה בכפר חב"ד, והרב של היישוב סירב שאשמיע שיר של זמר חרדי מזרחי בטענה שזו מוזיקה של מואזין", מספר מימון בחוסר נחת. "הייתה סערה גדולה מאוד במגזר החרדי, ואחרי יומיים הרב חזר בו מהאיסור הזה, אבל זו לא פעם ראשונה. יש ישיבות ליטאיות שאני לא מוזמן אליהן בכלל בגלל שאני משדר גם מוזיקה של זמרים מזרחים חרדים. זו הדרה שלא במקומה. האפליה העדתית לצערי עדיין קיימת. האשכנזים חיים בתוך עצמם, חוששים משינויים".

אם הגישור בין כל העולמות כל כך חשוב לך, יש סיכוי שתשדר ברדיו חילוני?
"לא, כי כולם משדרים בשבתות ובחגים. זה לא שלא היו הצעות, אבל טוב לי בחלקת האלוהים הקטנה שלי".

לכל כתבות המגזין