רקפת רוסק-עמינח
רוסק-עמינח. הדירקטוריון נאלץ לקבל את הפליק-פלאק | צילום: רון קדמי

ביום רביעי שעבר התעוררה רקפת רוסק-עמינח לבלאקברי מלא הודעות. זה היה הבוקר שאחרי יום העצמאות, רוב המדינה בדיוק סיימה לעכל בישנוניות את השיפודים, אבל הפלאפון הפרטי של מנכ"לית בנק לאומי התנועע חסר מנוחה. עוד אסאמאס ועוד אחד, רעש בלתי פוסק.

"הטלפון שלה זמזם נון סטופ: גם לקוחות סימסו, גם בנקאים קולגות, גם חברים", אומרת מקורבת שליוותה אותה צמוד בשבוע האחרון. "הרבה אנשים הרגישו שעושים לה עוול, שתוקפים אותה בלי להבין מה קורה ומי אשם. התקשרו, חיזקו את ידיה ואמרו לה לא לתת לכל ההתלהמות הזו להשפיע עליה. אני חושבת שרקפת ידעה שהיא הולכת לעשות באותו ערב את הבחירה הנכונה, אבל שהתמיכה הזאת בהחלט עזרה לה. בכל זאת, לא משנה כמה התחושה הפנימית שלך חזקה – קשה להתמודד עם דבר כזה".

מעט מאוחר יותר באותו בוקר, סביר להניח, יצאה רוסק-עמינח מביתה צמוד הקרקע ברמת השרון, נכנסה לרכב וביקשה בנימוס מהנהג הקבוע אורי להסיע אותה לבניין הנהלת בנק לאומי בשדרות רוטשילד בתל אביב. בדרך כנראה הריצה בראש את הימים האחרונים שעברו עליה: ביום ראשון פורסמה הידיעה של מיכאל רוכוורגר ב"דה מרקר" על המתווה הנרקם בינה ובין יו"ר "איי.די.בי" נוחי דנקנר להסדרת חובותיו לבנק לאומי. במסגרת ההסכם עמדו להיעלם באחת 150 מיליון ש"ח מהסכום הכולל של החוב, ובתמורה עתיד היה הבנק לקבל מדנקנר את שארית הכסף במזומן ובפריסת תשלומים.

מרגע היוודע הדבר, החלה הרשת להתמלא בתמונות של המנכ"לית והטייקון יושבים על בקבוק קולה זירו בבית קפה ונראים חבריים מתמיד. זה היה ערב יום הזיכרון והסיפור עוד לא צבר תאוצה, אבל עם בוא הזיקוקים ונפנוף המנגלים של יום העצמאות כבר הוצפה ישראל בקריאות מחאה של הציבור השקט בדרך כלל, שלא זוכה למחיקת חובות: עצומה של לקוחות לאומי זועמים נפתחה ברשת, קריאות להחרמת הבנק שודרו ברדיו, עמודי פייסבוק קראו למנכ"לית הטרייה יחסית, החוגגת בימים אלה שנה בתפקיד, למחוק גם חובות של אזרחים מהשורה. כמעט בלי התראה מוקדמת חרם צרכנים נגד הבנק כבר קרם עור וגידים, כשסגן ראש לשכת עורכי הדין שלח לרוסק-עמינח מכתב תקיף בו איים למשוך את עשרות מיליוני השקלים שהוא מחזיק בבנק ולעזוב אותו. המשבר היה כבר ממש כאן.

"יום רביעי היה עבורה היום הכי קשה, והיא גם הייתה צריכה להמשיך לנהל את הבנק תוך כל הבלאגן מסביב", אומרת המקורבת. "לאורך היום היא הייתה כולה בתוך זה. אם אנשים אחרים צריכים לנקות את הראש בזמן משבר, הדרך של רקפת להתמודד היא למזער את חוסר הוודאות. היא כל הזמן סגרה פינות, בדקה מה קורה, לא זלזלה בשום פרט מידע שהעבירו לה.  מבחינתה, להתמודד זה לנהל את הסיטואציה ולדעת שכולם עושים הכי טוב שהם יכולים. כל הפרשה הייתה עבורה מאוד לא נעימה, אבל היא באמת לא דאגה לתדמית שלה אלא חשבה על טובת הבנק. באותו לילה ישבנו עד מאוחר כולנו ביחד, ואז היא החליטה לראשונה להקפיא את העסקה. שם הדברים התחילו להיפתר".

רקפת רוסק עמינח ונוחי דנקנר בית קפה
התמונה שעוררה את הסערה: רוסק-עמינח ודנקנר יושבים לקולה | צילום: מוטי קמחי/"הארץ"

ביקשה מהצוות לתקוף אותה בשאלות

רוסק–עמינח (46), שאת שם משפחתה מבטאים בכלל כ"עמינוח", נכנסה לתפקיד מנכ"לית בנק לאומי ב-1 במאי 2012, אחרי שמונה שנים כראש החטיבה העסקית בבנק. מיד עם ההודעה על כך שנבחרה להחליף את גליה מאור בתפקיד הנחשק היו שתהו על גילה הצעיר – אך היא סוגרת את השנה הראשונה כמנכ"לית חזקה.

הסערה התקשורתית סביב המתווה הנרקם עם דנקנר הפתיעה את ראשי הבנק: הרי מחיקת חובות היא לא עניין חדש בישראל, ותחת השם החינני "תספורת" ויתרו בשנים האחרונות הבנקים המקומיים על מיליארדים רבים שהיו חייבים להם מיטב הטייקונים. בין היתר זכו להטבה הזאת עידן עופר, יצחק תשובה ואילן בן דוב, שחובות בסך מאות מיליוני שקלים שלהם נמחקו, פעמים רבות על רקע מחאה חריפה של מחזיקי אגרות החוב באותם הבנקים. במקרה שעורר את הסערה, עמד החוב של דנקנר וחברת "איי.די.בי" על כ-500 מיליון ש"ח. זהו חוב שכבר נרשם בספרי החשבונות של "לאומי" כהפסד – והמשמעות היא שהבנק העריך כי הסיכויים לקבל את הכסף בחזרה גם כך קלושים.

עם פרסום הידיעה על ההסדר, ועוד לפני שהנושא התלקח ברחבי דף הפייסבוק שלכם, כבר הבינו בבנק לאומי את הסיכון שבפרסום. עוד באותו יום כינסה רוסק-עמינח ישיבה משותפת עם יועצי התקשורת כדי לדבר על היתכנות של משבר – ומאותו רגע, מספרים מקורבים למנכ"לית, היא לקחה את הנושא תחת חסותה והחלה לפקד על הכוחות מתוך משרדה שבקומה ה-12 של הבניין.

שלב ראשון: הקמת קבוצת וואטסאפ. רוסק-עמינח הורתה על יצירת חמ"ל וירטואלי המבוסס על תוכנת המסרים הפופולרית, והחלה לנהל את המשבר תוך שיועצי התקשורת מעדכנים אותה מדי רבע שעה (!) על הסיקור לו זוכה העסקה. מקורבים  בצמרת הבנק מספרים כי המנכ"לית דאגה להתייחס לכל ידיעה או מגמה חדשה בתקשורת, וכי היא נשארה קשובה לאמצעי התקשורת כל שעות היממה: מאות הפתיחה של תכנית הבוקר, דרך הסטטוסים בצהריים ועד אחרון המבזקים בלילה.

"היא הבינה מהר שזה הולך למשבר גדול, אבל העוצמה שלו לא שיתקה אותה, כמו שקורה למנהלים לפעמים", מספר מקורב למנכ"לית, שליווה אותה בשבוע האחרון. הוא מוסיף כי למרות מה שניתן לצפות, רוסק-עמינח דווקא נשארה רגועה יחסית אל מול גלי הביקורת. "לא היה מתח והיא לא שידרה פאניקה, רק היה לה חשוב שכולם יבינו למה ההחלטה על מתווה ההסדר עם דנקנר היא באמת ההחלטה הכי מוסרית שיכולנו לקחת. באיזשהו שלב היא באה לצוות שלה וממש ביקשה ממנו שיתחיל לתקוף אותה בשאלות כדי שהיא תוכל לענות. היא רצתה לוודא שכולם מבינים למה זה היה הדבר הנכון לעשות".

במעגל ההתייעצות הקרוב של רוסק-עמינח בשבוע החולף אפשר למנות את ראש מערך השיווק של הבנק אבירם כהן, יו"ר הבנק דוד ברודט, יועץ התקשורת שלה בעשור האחרון מוטי שרף וראש המטה שלה בשמת בן צבי. כולם ראו את המנכ"לית משוכנעת בצדקת דרכה, אבל לאט לאט מבינה שהציבור לא באמת פנוי להקשיב להסבר המתמטי הסבוך העומד מאחורי המתווה להסדר.

רקפת רוסק עמינח
התחככות בטייקונים היא חלק מדרישות התפקיד | צילום: אביב חופי

"קיבלנו מאות שיחות וסמסים במשבר הזה, והכל התנקז אליה בסופו של דבר כי היא ראש הפירמידה", סיפרה מקורבת. ”היו שם רגעים של תסכול, אבל לא היו אמוציות קשות או תחושה של התקרבנות. רקפת התייעצה, שמעה ומיד עשתה עוד הערכת מצב. בסוף יום קשה היא אפילו ידעה קצת לצחוק".

יו"ר ישקר איתן ורטהיימר, שמגדיר עצמו חבר של רוסק-עמינח, יצר איתה קשר במהלך המשבר: "בואי נגיד שהיא לא נהנתה מזה, אבל היא גם הבינה שזה חלק מהחיים", הוא מבהיר. "תזכרי שאף אחד עוד לא למד משמחות, אלא רק מצרות, ולרקפת יש יכולת לימוד מדהימה".

את יכולת הלימוד הזו הוכיחה רוסק-עמינח בשישי האחרון, כשבתום שבוע ארוך של ביקורת תקשורתית החליטה לכנס את הצוות שלה להערכת מצב נוספת. כבר בשמונה בבוקר התייצבו כולם במשרדה לישיבה קדחתנית שארכה כחמש שעות. בתחילה הציג "הצד הבנקאי" את האפשרויות למימוש העסקה עם דנקנר, והסביר שהסיכוי של הבנק לראות את הכסף נותר קלוש – בין 5 ל-10 אחוזים. לאחר מכן הגיע תורם של יועצי התקשורת, ואז התבררה לרוסק-עמינח תמונת מצב מטרידה: הנזק הכספי שנגרם לבנק כתוצאה מהכיסוי התקשורתי השלילי, בצירוף ההשקעה שתידרש כדי לשקם את תדמיתו, משתווים ואף עולים על הסכום שהוא עתיד להרוויח עם ביצוע העסקה. במילים אחרות: הנזק בעקבות הדיל עם נוחי גדול מהתועלת.

רוסק-עמינח, אישה של מספרים, לא בזבזה זמן וביקשה לכנס עוד באותו יום את דירקטוריון החברה כדי לקבל החלטה. בתום הישיבה המלצתה התקבלה: בנק לאומי לא ימשיך עם ההסדר שנתווה מול דנקנר, עושים רוורס. "היא זו שהמליצה לשנות כיוון, והדירקטוריון נאלץ לקבל את הפליק פלאק כי הם סומכים על המנכ"לית", אומר יהודה שרוני, הפרשן הכלכלי של "סופהשבוע". "אני מתאר לעצמי שלמנכ"לית יש יועצים שהסבירו לה שפשוט אי אפשר לחכות לסיום הבדיקה של המפקח על הבנקים ושצריך לפעול, ולכן היא נבהלה ונאלצה לבטל את ההחלטה".

אוכלת צהריים מול המחשב

עיון זריז בקורות החיים של רוסק-עמינח יבהיר שבמובן מסוים, הדרך שעברה הכשירה אותה בדיוק לרגעים כמו אלה. מגיל צעיר היא מתחרה עם עצמה על שבירת שיאים, וכנראה שמשברים מסוג זה הם החומר שמניע אותה הלאה.

איתן וורטהיימר
איתן ורטהיימר: "אלה אנשים שעובדים יחד, איך אפשר לצפות שלא יהיו חברים?" | צילום: אביב חופי

היא נולדה ברמת אביב ג' כילדת סנדוויץ' לשמואל, רואה חשבון ולרחל, שעבדה איתו במשרד. אחותה הגדולה היא ד"ר איילת בן-עזר, ד"ר למשפטים שמשמשת כסגנית נשיא לענייני סטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, ואחותה הקטנה סיגל גם היא עורכת דין בהכשרתה. רקפת עצמה, שמגיל צעיר זכתה לשם החיבה "קפי", התחנכה בבית הספר היסודי ארן (לצד גדעון סרנצ'נסקי הצעיר – היום גדעון סער) ואובחנה כמחוננת. בהמשך למדה ב"אליאנס" כימיה, מתמטיקה ואנגלית ברמה של חמש יחידות, ואחרי התיכון החליטה לדחות את הגיוס ולבחור במסלול עתודאי של לימודי חשבונאות וכלכלה, אותו סיימה בהצטיינות. אחד ממרציה היה פרופ' מנואל טרכטנברג, ואת בעלה, תא"ל ראם עמינח, בעבר מנהל משרד רואי חשבון ודירקטור בחברת "אחים עופר השקעות" וכיום היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, פגשה במסגרת הלימודים לתואר זה. זוכרים איך בגיל 21 ניגבתם שולחנות כדי לחסוך לטיול בתאילנד? אז בגיל הזה רוסק–עמינח, עתודאית מחושבת, כבר החזיקה בתואר ראשון, עבדה כמתמחה במשרד רואי חשבון ואפילו הרצתה באוניברסיטה. בגיל 22, במקביל לשירות צבאי כמרצה במכללה לפיקוד ומטה, החלה לימודי תואר ראשון במשפטים לצד תואר שני במנהל עסקים, אותו סיימה – ניחשתם נכון – בהצטיינות.

על הנתיב המהיר לעמדתה הנוכחית עלתה עם סיום שירותה בצבא, כשהתלבטה אם להמשיך לקריירה אקדמית. ארז ויגודמן, היום נשיא ומנכ"ל חברת "מכתשים אגן" ובזמנו מרצה קולגה, שאל אותה באחת משיחותיהם איפה תרצה  להיות עוד עשר שנים. תשובתה של רוסק הייתה "אני רוצה להיות כמו גליה מאור". לא הרבה אחר כך וויגודמן כבר הפגיש בין השתיים – ורוסק-עמינח הפכה לעוזרת האישית של מאור, תפקיד אותו מילאה במשך שנתיים. בגיל 34 כבר הייתה מנכ"לית משרד רואי החשבון "סומך חייקין "KPMG, וארבע שנים מאוחר יותר עברה לבנק לאומי והפכה לראש החטיבה העסקית שלו, וגם לחברת ההנהלה הצעירה ביותר: בת 38 בלבד.

עם מינויה למנכ"לית הבנק זכתה רוסק-עמינח לתלוש משכורת מפואר של 180 אלף שקלים מדי חודש, אך גם נאלצה לבצע לא מעט ויתורים, ובראשם פחות זמן איכות עם בנותיה דנה (17) וגל (13). מקורבים למשפחה אמנם מקפידים לציין כי מדובר "בבית נורמאלי לגמרי" וכי "רקפת תמיד עונה לבנות כשהן מתקשרות, לא משנה כמה היא עסוקה", אלא שמבט מהיר על  הלו"ז שלה מגלה כי אם בעבר הרשתה לעצמה להוביל את ועד ההורים הכיתתי, הרי שהיום המשימה הזאת מעט יותר מסובכת: רוסק-עמינח מתחילה את סבב הפגישות מדי בוקר בסביבות שבע וחצי ומסיימת אותו בדרך כלל רק בתשע בערב, כשמיילים ממנה לעובדים מגיעים גם סמוך לחצות. בין היתר עוברים במשרדה פקידי ממשל באוצר, לקוחות אסטרטגיים, הרגולטור, חברי הנהלה –  וגם עובדים זוטרים בבנק. הלו"ז שלה כל כך צפוף עד שאת ארוחות הצהרים היא אוכלת לרוב מול המחשב או בעיצומה של פגישה. בתפריט, אגב, בדרך כלל עוף, אורז וסלט.

גם בסופי השבוע, מעידים בבנק, המנכ"לית הטרייה יחסית לא נחה: לאחרונה הצליחה להשחיל ללו"ז צפייה בסרטים "ארגו" ו"כוננות עם שחר", אבל ברוב הזמן זה הרבה יותר מסובך. מדי יום חמישי מכין הצוות שלה תיק עם ניירת אותו היא לוקחת הביתה, ובשישי בבוקר מגיעה אליה הביתה ראש המטה בשמת בן צבי, ויחד הן עובדות בקדחתנות שולחן המטבח, כשברקע החברים של הילדות ממלאים את הבית. בן צבי שומרת שבת ועוזבת את הבוסית בשישי אחה"צ, רק כדי לשוב ולפגוש אותה במוצ"ש.

רקפת רוסק עמינח
עם קודמתה בתפקיד גליה מאור. פחות חברותית ממנה? | צילום: באדיבות בנק לאומי

"רקפת עובדת בימים, בלילות, בלי שבת ובלי חג, וזה ככה כל השנים שאני מכירה אותה", אומרת יעל שריג, חברה קרובה של רוסק-עמינח מתקופת האוניברסיטה, ומוסיפה באותה נשימה שהזמן הכי טוב לדבר עם המנכ"לית הוא כשהיא יוצאת לסיבוב לילי בשכונה עם הכלבה המשפחתית דפי. "כשאני מסמסת לה באמצע היום אני חייבת גם לכתוב לה כמה זה דחוף, ואם זה לא מקרה חירום אני יכולה לקבל ממנה תשובה חזרה גם ב-23:00. כשאני כבר ממש מתגעגעת אני מרימה טלפון, ולפי הקול שלה אני יודעת מה גודל ערימת הניירות שמחכה לה במטבח".

כשהן מצליחות להיפגש, רוסק-עמינח וחברותיה בדרך כלל עושות את זה בדרך הכי לא מחייבת שאפשר. "רקפת תמיד תרצה להיפגש במקום שקט – ואנחנו קוראות לזה 'מפגש בטרנינג' כי מגיעים הכי פשוט שיש, מקסימום בג'ינס ובכפכפים", אומרת שריג. "אנחנו בדרך כלל נפגשים קבוצה של כמה חברים מהאוניברסיטה, ואם אפשר רקפת תעדיף להביא גם את הבנות שלה כדי לנצל את הזמן ולהיות איתן. בכל מקרה, האירועים האישיים שלה הם אירועים קטנים". כך למשל, לבת המצווה שחגגה רוסק- עמינח לבתה בשנה שעברה, הוזמנו רק כ-30 חברים קרובים של ההורים, ביניהם עידן עופר, גיל אגמון ורואה החשבון גד סומך.

עובדי הבנק שאינם נמנים על מעגל החברים הקרוב , זוכים לפגוש רוסק-עמינח הרבה פחות גלויה וחייכנית. "היא לא בן אדם של סמול טוק ופוצי מוצי, פשוט אין לה זמן לזה", מספרת מקורבת. "בעבודה היומיומית היא לא מתאמצת להסתחבק ולא עושה רוח. אם נדבר אחת על אחת היא תהיה חברותית, אבל במהלך היום אני יודעת שהיא תמיד עניינית, ישירה ולא משחקת משחקים. היא באה לנהל ולהנהיג, לא להתחבב כאן על אף אחד".  

"היא קשוחה אבל היא לא קשת לב", מאשר איש העסקים רמי לוי. "היא התלוותה איתי ליום שלם כדי לבקר בכל העסקים שלי ולהכיר אותם לעומק, ולאורך כל ההתקשרות שלנו הייתה חיננית והוציאה את מה שהיא צריכה בצורה עדינה.  ומדבר איתך אחד שלא צריך לא אשראי ולא הלוואות, אני מפרגן לה כי זה באמת מה שאני חושב".

"חטפה פה כמו שצריך, אבל אולי קיבלה יותר כוח"

מי שדווקא צריכים לא מעט אשראי ולא מעט הלוואות הם הטייקונים שעימם נמצאת רוסק-עמינח בקשר ישיר, על הגבול המבלבל שבין לקוחות לחברים. הצילום המדובר שלה יחד עם דנקנר מצטרף ליחסים הדוקים שהיא  – ממש כמו ראשי הבנקים האחרים במדינה – מטפחת עם האנשים הכי עשירים במשק. במסגרת העסקה הזאת מפגינה רוסק-עמינח נוכחות די קבועה באירועים הכי פרטיים שלהם:  עידן עופר, הידוע בקשריו האישיים והחמים איתה, הטיס את המנכ"לית (יחד עם יתר אורחיו) לחתונתו במיקונוס. במקרים אחרים, הייתה נוכחת רוסק-עמינח בחתונת בתו של דנקנר, בחתונת בנו של תשובה ובחתונת בנה של שרי אריסון. יכולתם למצוא אותה גם בחגיגות יום בעצמאות של איש העסקים יוסי מימן, וכשהיא עצמה ערכה אירוע לראש השנה הגיעו בן היתר אליעזר פישמן ואילן בן דב. נשמע כאילו מדובר באשת מקצוע שלקחה את הקשרים המקצועיים עם בעלי ההון צעד אחד רחוק מדי? מקורביה מתעקשים שהכל אצלכם בראש.

עידן עופר
עידן עופר. הטיס גם אותה לחתונה שלו במיקונוס | צילום: אביב חופי

"אני מבטיח לך שהמנכ"לים וראשי החטיבות העסקיות של שאר הבנקים הגיעו לאירועים האלה בדיוק כמוה – אבל אותם לא צילמו כי הם לא מושכים תשומת לב תקשורתית", אומר מקורב למנכ"לית. "התקשורת תמיד תעדיף תמונה של אישה יפה עם סיפור הצלחה על עוד בנקאי משמין ומקריח שחנוק בעניבה – אבל המציאות היא שזה פשוט חלק מהעבודה".

"כל הבנקאים הבכירים פוגשים את הלקוחות שלהם ואוכלים איתם צהרים – אם אתה לא יושב עם מישהו לפני שאתה מלווה לו 300 מיליון ש"ח זו בעיה", מאשר עיתונאי כלכלי בכיר.  "התמונה עם נוחי היא פשלה של רוסק-עמינח, כי כולם יושבים עם הטייקונים אבל דואגים שלא יראו אותם, ובכל זאת צריך לזכור ש'פגישת הקולה' המפורסמת הזאת הייתה בכלל שיחה קשה שבו היא סגרה לו את הברז".

בסופו של יום, מספרים בסביבתה של רוסק-עמינח, מלבד החברות עם עידן עופר –  עליה הצהירה בפני מזכירות הבנק ואף פסלה עצמה מלטפל בענייניו – אין לה קשרים חבריים עם ראשי החברות במשק, לרבות מיקי שטראוס וזהבית כהן, ששמם נקשר בשמה לא פעם. "אין לה שום מערכת יחסים אישית איתם, זו שגיאה שמקורה בראיון אחד בו זהבית אמרה שרקפת חברה שלה", מספר מקורב. "את יודעת איך זה בארץ –  כל אחד אומר שהוא חבר של השני וחושב שאם יש לו בפלאפון את המספר של מנכ"לית בנק לאומי אז הוא כבר קרוב אליה".

האם צריך להיות בהכרח חבר קרוב של מנכ"ל בנק כדי שיחשוב עלייך בזמן שהוא מקבל החלטה חשובה? לא בטוח. אבל לפחות מבחינת המיליארדר איתן וורטהיימר –  כדאי שלמנכ"לית הטרייה יהיו יחסים קרובים עם הדמויות הבולטות בתחום העיסוק שלה. "אלה אנשים שעובדים יחד, חיים יחד – איך אפשר לצפות שלא יהיו חברים?", הוא תוהה. "זה כמו שתגידי שלנהג מונית אסור שיהיה חברים מתחנת המוניות".

הפרשן יהודה שרוני מספר שבכל מקרה מדובר באישה שלא עושה יותר מדי הנחות גם לבכירים שבתעשיינים: "היא נחשבת למנהלת אשראי מאוד קשוחה, אחת שלא לוקחת שבויים", הוא אומר. "יש טייקונים שבאו לבקר אותה ואמרו שהיא בכלל לא גמישה, שהייתה קשה איתם. היא לא נחשבת חברותית כמו גליה מאור והיא בהחלט יודעת לחתוך כשצריך”.

רקפת וראם רוסק עמינח
עם הבעל ראם. משפחה כלכלית במיוחד | צילום: אביב חופי

אז הפעם רוסק-עמינח חתכה, אבל האם ההחלטה שלה לבטל בסופו של דבר את ההסכם המתהווה עם דנקנר מוציאה אותה כמנצחת גדולה – או אולי דווקא כאחת שיש לה עוד מה  ללמוד? "ביטול ההסדר עם דנקנר הוא חסר תקדים. לא קרה מעולם שכבר סוכם הסדר ואז בוטל בגלל לחץ ציבורי, ואני בכלל לא בטוח שבבנקים אחרים היו מתקפלים כל כך מהר”, אומר שרוני. גורם המעורה בעסקי הבנקאות קובע כי המנכ"לית נהגה בצורה חכמה כשכיבתה את השריפה במהירות, אך כמי שצמחה כמטאור ומחזיקה לא מעט אנשים המחכים לנפילתה – בהחלט מדובר במהלך רגיש. "זה היה המבחן הציבורי הראשון שלה – והיא יצאה ממנו קשובה אבל גם לחוצה", הוא טוען. "אם תשאלי אותי, היא חטפה פה כמו שצריך, אבל אולי גם קיבלה יותר כוח. בפעם הבאה שהיא תשב עם טייקון היא תדע שהציבור עומד מאחוריה ותגיד לו 'תשמע, אם יחשבו שאני עושה מעשה לא ראוי יתנו לי כאפה. ידיי קשורות'. זה מחזק אותה, כי היא סופסוף תוכל להגיד את מה שהיא רוצה, אבל עד עכשיו לא הייתה יכולה".

"אני מאמינה שהיא יוצאת מחוזקת מכל הסיפור", אומרת יעל, החברה הקרובה. "אם זה היה קורה לפני 20 שנים זה היה משפיע על רקפת, בטוח, אבל עם השנים את מקבלת חוסן – והיום היא מאמינה באמת שלה. אז נכון, ברמה האישית ביקורת ציבורית זה דבר מורכב, אבל אני תמיד אומרת לה – 'העיקר שהתמונה בעיתון יצאה יפה'. זה הכי חשוב, לא?" 

>> לכל כתבות המגזין