לילך אשר-טופילסקי | מנכ"ל בנק דיסקונט
גיל: 43
מצב משפחתי: נשואה למרק טופליסקי (45) אדריכל בתי יוקרה.
ילדים: שלושה - אריאל (14), יונתן (11) ומיקה (5).
מגורים: קריית אונו
זמן בתפקיד: לפני כשבוע הודיעו על מנוייה למנכ"ל, בקרוב תיכנס לתפקיד.
ביום ד' האחרון, ממש לפני שבוע, כשההודעה על מינויה של לילך אשר-טופילסקי לתפקיד מנכ"לית בנק דיסקונט יצאה לראשונה לתקשורת, התכנסה סביבה כל המשפחה בביתה שבקריית אונו, כמו שבט גאה ומגונן. עבור אשר-טופילסקי, שרגילה לפתוח כל בוקר עם רשימת ימי ההולדת של עובדים, מנהלים ולקוחות, ולאחל להם מזל טוב מחוייך – היה זה היום שבו כולם התמקדו בה. הפעם היא מצאה את עצמה מקבלת בחזרה: מבול טלפונים והודעות האיחולים שיתק את מכשיר האייפון שלה.
"הפרגון שהיא קיבלה היה מדהים", מספר קולגה, "לאורך השנים היא הצליחה לגרום לכל מי שהיא עבדה איתו להעריך אותה מאוד ולפרגן לה. הסוד שאפשר את זה בעייני נעוץ ביכולת שלה להיות מצד אחד להיות מנהלת מאוד משמעותית עם חזון ומצד שני, לא לוותר על האנושיות שיש בה, כפי שקורה לפעמים לנשים שהופכות שמנהלות".
בבית חגג ביחד כל שבט אשר-טופילסקי: הבעל מרק, אדריכל מצליח המתמחה בתכנון בתי יוקרה; שלושת הילדים: מיקה, יונתן, ואריאל הבכורה, וגם הוריה של לילך, אילנה ורם, המתגוררים במרחק כמה בניינים בלבד ממנה, ואחותה הקטנה נועה, מנהלת השיווק של רשת "טויס אר אס", שגרה בבניין הצמוד. בבוקר שלמחרת אף הגדיל הבעל מרק לעשות והרשה לעצמו להשוויץ בעמוד הפייסבוק שלו עם הפוסט: "גאה ביותר באשתי המוכשרת".
שני חברי משפחה חשובים חסרו ברגעים השמחים האלו – שני אחיה של לילך. הבכור, גל אשר, מוזיקאי המתגורר בלוס אנג'לס ומוכר כבן זוגה בעבר של נועה תשבי ומקים להקת נונה, שהה בחו"ל ברגע הפרסום. והאח השלישי במשפחה, אסף אשר ז"ל, ששירת כטייס מבטיח מסוק סייפן, ונהרג לפני 19 שנה, בשנת 94', בתאונת מסוק טרגית במצודת כפיר, התאונה המפורסמת שבה נהרג האלוף נחמיה תמרי. "זה היה משבר גדול מאוד עבור המשפחה. כשהיא הזכירה את זה פעם בפניי, היא ציינה שעד היום יש בה את ההבנה שהכל הוא רגעי בחיים", מספר קולגה.
אשר-טופילסקי היא ילידת קריית אונו, ובוגרת תואר ראשון בכלכלה ומנהל באוניברסיטת תל אביב. לאחר סיום לימודיה נסעה עם בעלה לארצות הברית, והשלימה תואר שני במנהל עסקים בבית הספר "קלוג נורתווסטרן" בשיקגו, בעוד בעלה למד ארכיטקטורה באוניברסיטת אילינוי. את דרכה המקצועית החלה הכלכלנית הצעירה – בדומה, אגב, לראש הממשלה בנימין נתניהו - בחברת הייעוץ "בוסטון קונסלטינג". כבר אז, מספרים מקורבים, סומנה כמי שנועדה לגדולות.
בשנת 1998, בעת ביקור משפחתי בישראל, הזדמן לה מפגש גורלי: שלמה נחמה, אז מנכ"ל בנק הפועלים הנכנס, חיפש באותם ימים עוזרת. הוא התרשם מהבחורה העניינית והאמביציוזית שניצבה מולו והציע לה לעזוב את שיקגו ולחבור אליו בישראל. לילך נענתה להצעה וחזרה עם בעלה לישראל. לאחר שלוש שנים כעוזרתו האישית של נחמה, היא המשיכה לתפקידים ניהוליים בבנק הפועלים ובשנת 2007 מונתה כאחראית על חטיבת האסטרטגיה. לפני גיל 40 קודמה לאחד התפקידים המרכזיים ביותר במנהלת החטיבה הקמעונאית והייתה למשנה למנכ"ל.
"נחמה זיהה די מהר מה יש לו ביד", אומר קולגה המקורב למשפחה, "והראיה לכך היא שאחרי שנתיים בלבד כעוזרת שלו הוא שם בידיים שלה את הפרויקט שהיה הכי דרמטי מבחינתו – הקמת הגישה הישרה לבנק באמצעות האינטרנט. הוא זיהה נכון - לילך הנהיגה את המהפכה בתחום ובזכותה היינו הראשונים שאפשרו גישה כזאת. היא יודעת לקרוא את המציאות ולהנהיג מהלכים בהתאם".
בעוד אשר-טופילסקי מטפסת בסולם התפקידים בבנק, הצטרף מרק, בעלה, כאדריכל שותף למשרד "גבאי אדריכלים", המתמקד בתכנון בתי יוקרה. את הקריירה המשגשגת של שניהם הם מפתחים במקביל לגידול שלושה ילדיהם, ובמילים אחרות – שניהם עובדים מאוד מאוד קשה. "כל הסביבה שלי תומכת: שתי מטפלות, בעל, שתי סבתות ואחיות", אמרה לפני שנתיים בראיון לגלובס. "לפעמים אני מוצאת עצמי נסחפת בישיבות עד מאוחר בלילה ואני מקבלת את הטלפון מאימא שלי: 'תמשיכי אני פה עד הלילה עם הילדים'. אני קמה ברבע לשש והולכת לישון בחצות. אני עובדת כל הזמן. אני חוזרת הביתה בתשע ואחרי שהילדים נרדמים אני עוברת על מיילים ועל חומרים מקצועיים. מדי פעם אתה אומר: הלוואי שהיה לי יום חופש, אבל זה לא עובד. אלה ג'ובים טוטאליים".
"לילך לא מקצרת את היום", מסביר קולגה אחר, "היא עובדת כל יום עד הערב. אפילו כשהיא ילדה את מיקה היא יצאה לחודש של חופשת לידה וחזרה למשרה רגילה. אבל היא עדיין זמינה לילדים שלה תמיד. היא עונה להם לטלפונים גם באמצע ישיבות, ויש לה את היכולת להיות בשליטה על מה שקורה בבית – מצד אחד, ובמקביל להיות גם מרוכזת בישיבה. כמובן שאף אחד מהם הוא לא הורה במשרה מלאה אבל שניהם שם תמיד כשהילדים צריכים אותם והם מאוד משפחתיים. בערבים לילך משתדלת להגיע עד שמונה והם אוכלים ביחד ובשישי היא תמיד לוקחת ומוציאה אותם מהגן ומבית הספר".
הסטטוס הנרגש בפייסבוק השבוע מרמז על כך שהבעל מרק תומך מאוד בקריירה המצליחה של אשתו. "הוא בעל נהדר, אחד שבאמת מפרגן לה מכל הלב", מספרת קולגה, "הוא מסוג הגברים שכל כך בטוחים במה שהם עושים, כי יש להם את העולם שלהם שהם מאוד טובים בו, כך שהוא ממש לא מרגיש מאויים. זה ברור שהקריירה של לילך היא בעדיפות עליונה, כי היא הגיעה בתחום שלה לטופ, אבל זה גם לא שהוא צריך לשלם מחיר".
במסגרת תפקידה כמנכ"לית בנק דיסקונט, תצטרך אשר-טופילסקי להתמודד עם לחצים רבים ואחריות עצומה. אבל היא, לפי הסובבים אותה, לא ממהרת להילחץ. "לפחות כלפי חוץ היא הייתה מאוד קולית לגבי המינוי החדש", מספר אחד ממקורביה, "מנכ"לות זאת משימה לא פשוטה, אבל לילך ידעה כבר מזמן שתגיע לתפקיד הזה וכבר ניהלה כמויות הרבה יותר גדולות של אנשים. היא אדם שעובד מאוד קשה, ומאוד טוטאלית בעשייה שלה, אבל בו בזמן יש בה משהו מאוד אצילי. לעומת המנהלים השורדים שטיפסו מלמטה ולמדו להשתמש בכוחנות ובגישה תחרותית, במקרה שלה היה ברור שהיא תגיע לזה ולכן אין לה את הצורך לשרוד. תמיד העריכו אותה מאוד, על סף הערצה. היא ידעה שהיא הולכת למנכ"לות מהרגע הראשון".
"היא אישה סופר חזקה ונהנית משילוב נדיר בין אינטליגנציה שכלית לאינטליגנציה רגשית", מוסיפה אותה מקורבת, "אני חושבת שזה גם הסוד שלה, לצד מקצועית רבה והבנת הפוליטיקה והדקויות שמסביבה. ציון (מנכ"ל בנק הפועלים הבוס לשעבר, א"פ) הוא מנכ"ל קשה ואחד הדומיננטיים ביותר במשק ברמת מעורבות ושליטה בפרטים, ולילך הסתדרה איתו מצויין. בבנקים יש המון פוליטיקה וללילך יש את יכולת לנצח ולשרוד בסביבה כזו".
ד"ר קרנית פלוג | נגידת בנק ישראל הנכנסת
גיל: 58
מצב משפחתי: נשואה לפרופ' שאול לאך (57) ראש החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית.
ילדים: שני סטודנטים, מאיה ומיכאל.
מגורים: ירושלים.
זמן בתפקיד: מכהנת כממלאת מקום נגיד בנק ישראל מאז פרישתו של סטנלי פישר. בקרוב תיכנס לתפקיד רשמית.
כשד"ר קרנית פלוג ובן זוגה פרופ' שאול לאך חוזרים בסוף יום העבודה לווילה שלהם שברחוב המייסדים היוקרתי בירושלים, הם משתדלים שלא לדבר על כלכלה. כנראה ככה זה כשאת הנגידה הטרייה של בנק ישראל ואתה כלכלן – יש לכם מספיק מספרים בראש גם ככה. "על אף שבעלי ואני עובדים בתחומים קרובים אנחנו מדברים על כלכלה מעט מאוד בבית. זה לא ממש חשוב", אמרה פלוג בראיון שהעניקה לדה מרקר.
החודשים האחרונים, כידוע, לא היו פשוטים עבורה: מאז פרישתו של סטנלי פישר היא כיהנה כנגידת בנק ישראל בפועל, אך למרות שהייתה בעלת הניסיון והכישורים לתפקיד, ולמרות שזכתה בתוספת המלצה חמה מהנגיד היוצא, סירבו שר האוצר וראש הממשלה למנות אותה לנגידה הרשמית, והיא מצאה את עצמה יושבת וצופה במצעד של מועמדים גברים לתפקיד. אז, אולי לראשונה, הרגישה שעצם היותה אישה מעכבת אותה – תחושה שלדבריה לא נתקלה בה בעבר. "בתוכנו הנשים יש תקרת זכוכית פנימית, אישית לא נתקלתי בתקרת זכוכית חיצונית" – אמרה במרץ האחרון בראיון שהעניקה לדה מרקר, והצליחה להרגיז פמיניסטיות רבות.
פלוג (58), ילידת פולין, עלתה לארץ בגיל שלוש והתמקמה עם משפחתה בירושלים, שם נשארה מאז. את המשיכה לכלכלה פיתחה, ככל הנראה, כבר מבית: אביה, נח פלוג ז"ל, עבד בין היתר כיועץ כלכלי בשגרירות ישראל בגרמניה וככלכלן באגף התקציבים של משרד האוצר. אמה דורותה הייתה רופאת ילדים. כנערה למדה בתיכון "ליד האוניברסיטה היוקרתי" בעיר, שם גם למדו ילדיה מאוחר יותר, ואחרי שירות צבאי כקצינה פנתה ללימודים באוניברסיטה העברית. פלוג סיימה בהצטיינות תואר ראשון ושני בכלכלה – ואז החליטה לעזוב הכל ולנסוע יחד עם בן זוגה לאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, שם השלימה את עבודת הדוקטורט שלה ועבדה בקרן המטבע הבינלאומית.
כשהשניים חזרו לארץ ב-1988, פלוג החלה לעבוד בבנק ישראל ככלכלנית בחטיבת המחקר. מאז, למעט שנתיים שבהן עבדה בבנק האינטר-אמריקאי ככלכלנית מחקר בכירה, נשארה נאמנה כל השנים לבנק ישראל – הפכה למנהלת חטיבת המחקר, השתתפה בוועדות רבות, ביניהן גם ועדת ברודט וועדת טרכטנברג, וביולי 2011 עשתה היסטוריה כשהתמנתה לאישה הראשונה בתפקיד המשנה לנגיד. לאורך כל הדרך, היא מספרת, הזוגיות עם בעלה, הצעיר ממנה בשנה, הייתה כוח מניע ומחזק. "בן זוג תומך מאוד חיוני להצלחה, ולשמחתי זכיתי באחד כזה", אמרה בראיון. "קונסולידציה משפחתית וחלוקת מטלות הבית בין בני הזוג הם חלק מהיכולת להצליח גם בחוץ".
שמו של לאך, שעלה לארץ בגיל צעיר מארגנטינה עם משפחתו, זכה לכותרות באמצע 2011, כשמונתה פלוג לתפקיד המשנה לנגיד. אז פורסם כי ב-1998 קבע מבקר בנק ישראל כי לאך הועסק כיועץ לבנק באופן חריג ובניגוד אינטרסים לעבודתה של אשתו, ששימשה אז כמשנה לראש חטיבת המחקר של הבנק. עם זאת, ועדת טירקל קבעה כי אין בפרשה זו כדי למנוע את מינויה של פלוג – והשניים חזרו לנהל בשקט את חיי הבית. חולקים איתם את הקן המשפחתי שני ילדיהם, הנמצאים בשנות העשרים לחייהם: מאיה, סטודנטית באוניברסיטת בן גוריון שעובדת למחייתה בקפה פריז בירושלים, ומיכאל, סטודנט באוניברסיטה העברית.
בראיון לדה מרקר התייחסה פלוג לקושי והקונפליקט איתו התמודדה, בין בית לקריירה: "כשהפכתי למנהלת ושעות העבודה התארכו, הייתי צריכה לענות לא פעם על שאלות כמו ‘למה אמא של החבר הזה נמצאת יותר בבית’. התסכול קיים, וצריך לדבר עליו ולהוציא החוצה את הכעסים. לילדים צריך להסביר שאמא בחרה בעבודה שמשמחת אותה. עם השנים הם נעשים סלחניים יותר". עם זאת, סיפרה, היא תמיד משתדלת לשמור על איזון בין הבית לעבודה. "אצל בעלי תפקידים בכירים לעולם לא יהיה איזון מושלם, אבל צריך לנסות לשמור עליו, כמו למשל בסימון חופשה בלו”ז. במהלך השבוע אני בעיקר עובדת, ובסוף השבוע נחה. בשישי בבוקר אני הולכת בפארק ויוצאת לקניות במקום החביב עלי - שוק מחנה יהודה".
האם גם בתפקיד החדש יהיה לה זמן לצאת לסיבוב בשוק ביום שישי? ימים יגידו. מה שבטוח הוא שפלוג מגיעה לתפקיד עם תמיכה רחבה מכלל העובדים בבנק, אשר כתבו לה מכתב מרגש עם מינויה, וגם מהבכירים שבו. מאחורי הקלעים יש כאלה הקובעים כי "היא משתייכת לקבוצה של כלכלנים ירושלמים שלא יודעים לפתור בעיות, אחת שטובה בתור דרג שני-שלישי אבל לא תפתור את בעיות המדינה כי אין לה רעיונות מקוריים" – אבל גם לא חסרים כאלו הבטוחים כי תצעיד את כלכלת ישראל רחוק. "אני מכיר את קרנית הרבה מאוד שנים והתרשמתי פעם אחר פעם מהידע שלה ומהדרך שבה היא מפגינה אותו", אומר דן פרופר, יושב ראש המועצה המנהלית של בנק ישראל. "היא עושה את זה בלי שום משחקי אגו, ישר ולעניין, ותמיד אומרת את דעתה מבלי לחשוב על איך היא תתקבל. גם כשיש ויכוח והדעות היו חלוקות – היא תמיד מנהלת אותו בנועם. בשבילי היא הבחירה הטבעית והראשונה לתפקיד הזה".
סמדר ברבר צדיק | מנכ"ל הבנק הבינלאומי
גיל: 50
מצב משפחתי: נשואה מזה 17 שנה ליוסי צדיק, סמנכ"ל תחנות בחברת "דלק".
ילדים: שלושה, כולם בגילאי תיכון.
מגורים: צפון תל אביב.
זמן בתפקיד: מכהנת כמנכ"ל הבנק מאז 2007.
סמדר ברבר-צדיק היא אחת שלוקחת סיכונים. בתחילת שנות ה-90, בעת שעבדה כרואת חשבון מבטיחה במחלקה הכלכלית של משרד סומך-חייקין, עשתה מה שמעטים מאוד באותו מצב היו עושים – וחתכה לכיוון אחר. זה קרה קצת אחרי שפגשה לראשונה את בינו צדיק, היום המיליארד בעל השליטה בחברת "פז" ובעליה של קבוצת הבינלאומי ואז מנכ"ל בנקים בדימוס שהקים את חברת ההשקעות "בינו אחזקות". ברבר החליטה לוותר על העתיד שהובטח לה במשרד ועל ההצעה לשותפות, וחברה לצדיק, ובכך הימרה על הסוס הנכון. מאז התקדמה לאט לאט בתוך עסקיו – קודם כיועצתו הכלכלית, בהמשך כנציגת דריקטוריון בחברת "פז" ומנכ"לית "בינו אחזקות ו"פיבי אחזקות", עד שב-2007 נחתה בכסא המנכ"ל של הבנק הבינלאומי ובראש קבוצה בנקאית הכוללת גם את יובנק, בנק אוצר החייל ובנק מסד.
"כבר כאישה צעירה בתחילת שנות השלושים לחייה, סמדר תמיד עשתה עבודה ממצה מאוד בכל דבר שנגעה בו", מספר דן פרופר, יו"ר חברת אסם ומנכ"ל החברה ויו"ר התאחדות התעשיינים בעבר. "התרשמתי מהיכולות המקצועיות והאישית שלה וזיהיתי בה אופי ניהולי של משימתיות ושליטה בפרטים. כבר אז היא הייתה מאוד מקצועית, נעימת הליכות, אחת שעומדת על דעתה. אלה תכונות די נדירות".
ברבר-צדיק לא חלמה להיות מנהלת. כילדה טובה ראשון לציון היא בכלל פנטזה על קריירה של מורה, וכבחורה צעירה שאפה להפוך למדענית מצליחה בתחום המתמטיקה, שבו הצטיינה בתקופת התיכון. אלא שעם השנים נכנסה הפרקטיקה לתמונה, וברבר פנתה לתחום ראיית החשבון. בשלהי שנות השמונים, מיד כשסיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון בכלכלה וחשבונאות, החלה את התמחותה במשרד רואי החשבון סומך-חייקין – ובהמשך, כאמור, חברה לבינו צדיק, במהלך שעורר גם לא מעט ביקורת. "בלי בינו סמדר לא הייתה מגיעה לאן שהגיעה בזמן כל כך קצר", קובע עיתונאי ותיק מהתחום, "אם הוא לא היה לוקח אותה תחת חסותו, היום היא הייתה כנראה אחת מרואות החשבון הבכירות ביותר במשק, אבל לא מנהלת. במשך השנים היא למדה לנהל".
"היא למעשה הוצנחה לבנק", אומר יהודה שרוני, הכתב הכלכלי של עיתון סופהשבוע. "היא בחורה מוכשרת אבל מבחינת ניהול אפשר לומר שידיה קשורות כי כל ההחלטות המשמעותיות עוברות דרך צדיק בינו. אם תשאלי אותי אם יציעו לה לנהל בנק אחר לדעתי היא תסרב".
ועדיין, שרוני קובע כי התפקיד הבכיר עשה לה רק טוב. "המינוי הזה שינה אותה. לפניו היא הייתה הרבה יותר סגורה, ובעקבותיו היא נפתחה, למדה להיות בקשר עם תקשורת, התחילה להתלבש בצורה יותר מודרנית".
ברבר צדיק היא האישה השנייה אחרי גליה מאור שהתמנתה לתפקיד מנכ"לית בנק, ובכנס נשים שהתקיים בשנת 2008 סיפרה שהרבה יותר קל להיות השנייה בתור. "ברגע שגליה מאור הייתה שם, כבר היה לגיטימי למנות אישה נוספת לתפקיד מנכ"לית", אמרה וציינה כי "בנקאות הוא תחום שנשים יכולות לבלוט בו כי הוא מעודד תכונות של כושר ניהול ויצירתיות – תכונות הנחשבות לנשיות".
היום היא מסבירה ל-m כי דווקא אינה רואה את עצמה כמייצגת איזשהו מודל של "ניהול נשי". "ראיתי נשים מנהלות שונות זו מזו לחלוטין", היא אומרת. "אם בכל זאת רוצים למצוא איפיון דומה אני כן חושבת שלנשים קל יותר לשלב בין ריבוי משימות ולחשוב בו זמנית על כמה היבטים, מה שנותן פרספקטיבה רחבה בניהול".
לדבריה, מעולם לא חשה שהיא צריכה להתאמץ יותר בתחומה בשל היותה אישה – למרות שהיו לא מעט אתגרים בדרך, כחלק מהציפייה החברתית לשלב אמהות וקריירה. "לא הייתי קוראת לזה קשיים אלא יותר דילמות של משפחה מול קריירה - שני דברים חשובים שלעיתים מתנגשים זה בזה. למזלי יש לי משפחה מבינה, תומכת ומכבדת. אני מאמינה שמי שרוצה להתקדם ולהגיע לתפקיד בכיר צריך לדרוש מעצמו את המקסימום ולהיות מחויב לתפקיד".
על "המשפחה" שברבר צדיק מזכירה היא לא מרבה לדבר, ולמעשה שומרת על פרטיותה באדיקות. בעלה יוסי צדיק, ושלושת ילדיהם המתבגרים, מתגוררים בשנים האחרונות בצפון תל אביב, והילדים נשלחו ללמוד בבית הספר לטבע בעיר. את בעלה, כלכלן המכהן כעת כסמנכ"ל תחנות בחברת "דלק", הכירה במהלך העבודה הצמודה עם בינו צדיק – וגם היום, כשהיא מוכנה להתראיין, ברבר-צדיק דואגת להותיר אותו עמוק מאחורי הקלעים. ככלל, את חייה הפרטיים היא מעדיפה להשאיר ככאלה, ומוכנה רק לגלות שמדי בוקר היא נוהגת להשכים קום בשעה חמש, אז היא גם עוברת על אי-מיילים. בנוסף, היא דואגת לפקוד את חדר הכושר שלוש פעמים בשבוע, ביניהן פעם אחת בסופ"ש, ומקפידה להעביר זמן בריצה על ההליכון. מבחינתה, הגבולות כולם פתוחים בפני נשים כמוה. "יש שפע מנהלות שמתקדמות וזאת בזכות כישוריהן ומקצועיותן", היא אומרת, "למשל, בקבוצת הבינלאומי 50% ממנהלי הסניפים הן נשים, כולן נבחרו בשל כישוריהם ומקצועיות. אני מאמינה שזה עוד ימשך ויאפיין את הענף גם בשנים הבאות".
רקפת רוסק-עמינח | מנכ"ל בנק לאומי
גיל: 47
מצב משפחתי: נשואה לראם, היועץ הכלכלי לרמטכ"ל.
ילדים: שתי בנות. דנה (17) וגל (13).
מגורים: רמת השרון.
זמן בתפקיד: קצת מעל שנה וחצי.
"עניינית" – זהו שם התואר שמלווה את רקפת רוסק-עמינח בכל אשר תפנה, וכך גם מתארים אותה באופן ראשוני כל מכריה, מקורביה והקולגות שלה: אישה שלא מוסחת על ידי אינטרסים ורגשות, לא מתעניינת בזוטות ומקבלת החלטות לגופו של עניין. רוסק-עמינח באה לעבוד והמעטפת החיצונית פחות מעניינת אותה.
"רקפת הייתה עוזרת אישית של גליה מאור, המנכ"לית הקודמת של בנק לאומי, וסומנה די בהתחלה כמחליפתה. אבל אם נשווה אותה למאור, יש לה אופי אחר – היא פחות מחבקת, פחות מתעניינת בשלומם של העובדים, פחות חמה ללקוחות", אומר הפרשן הכלכלי יהודה שרוני, "היא הולכת לאירועים חברתיים כשצריך, אבל אם היא יכולה להימנע - היא נמנעת".
רוסק-עמינח נולדה ברמת אביב ג' כילדת סנדוויץ' לשמואל, רואה חשבון ולרחל, שעבדה איתו במשרד. אחותה הגדולה היא איילת בן-עזר, ד"ר למשפטים שמשמשת כסגנית נשיא לענייני סטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, ואחותה הקטנה היא סיגל, גם עורכת דין בהכשרתה. רקפת עצמה, שמגיל צעיר זכתה לשם החיבה "קפי", התחנכה בבית הספר היסודי ארן (לצד גדעון סרנצ'נסקי הצעיר – היום גדעון סער) ואובחנה כמחוננת. בהמשך למדה ב"אליאנס" כימיה, מתמטיקה ואנגלית ברמה של חמש יחידות, ואחרי התיכון החליטה לדחות את הגיוס ולבחור במסלול עתודאי של לימודי חשבונאות וכלכלה, אותו סיימה בהצטיינות. את בעלה, תא"ל ראם עמינח, בעבר מנהל משרד רואי חשבון ודירקטור בחברת "אחים עופר השקעות" וכיום היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, פגשה במסגרת הלימודים לתואר. כמה שנים לאחר מכן, אי שם בין השלמת התואר השני שלה במנהל עסקים לבין התואר הראשון הנוסף שעשתה במשפטים, הם נישאו בגן אירועים ליד הוד השרון.
כיום המשפחה הכלכלנית מתגוררת ברמת השרון, יחד עם הבנות דנה וגל, אליהן רוסק-עמינח קרובה מאוד. "בניגוד לתפיסה שאישה לא יכולה לנהל גם משפחה וגם קריירה מצליחה, רקפת דווקא כן עושה את זה", מספר מקורב אליה, "היא מאוד דומיננטית בחיי הבנות שלה ונוכחת בהם. הן מדברות הרבה במשך היום, והבנות גם מתקשרות להתייעץ כשצריך. גם לראם וגם לרקפת יש קריירות מאוד תובעניות, אבל עדיין הם שומרים על גרעין משפחתי חזק ויש להם הרבה מאוד נסיעות משותפות שהן נטו משפחתיות. הם מאוד אוהבים את דרום מזרח אסיה, אזור תאילנד-הודו,למשל. ברור שלהיות מנכ"ל בנק זו, מטבע הדברים, עבודה של 24 שעות ביממה, אבל בתוך היממה הזו היא בהחלט מנסה לשלב: להיות בבית כשצריך, לקחת עבודה הביתה ולא להינעל במשרד".
ועבודה בהחלט יש לה: סבב הפגישות שלה מתחיל מדי בוקר בסביבות שבע וחצי, והיא מסיימת אותו בדרך כלל רק בתשע בערב, כשמיילים ממנה מגיעים לעובדים גם סמוך לחצות. הלו"ז שלה כל כך צפוף עד שאת ארוחות הצהרים היא אוכלת לרוב מול המחשב או בעיצומה של פגישה. בתפריט בדרך כלל עוף, אורז וסלט. הלו"ז התובעני הזה מזכה אותה בתלוש משכורת של 180 אלף שקלים לחודש, לא כולל בונוסים.
גם בסופי השבוע, מעידים בבנק, המנכ"ל לא נחה: מדי יום חמישי מכין הצוות שלה תיק עם ניירת אותו היא לוקחת הביתה, ובשישי בבוקר מגיעה אליה הביתה ראש המטה בשמת בן צבי, ויחד הן עובדות בקדחתנות על שולחן המטבח, כשברקע החברים של הילדות ממלאים את הבית. ככלל, מקורבים מספרים שבנותיה של רוסק עמינח הושפעו מאוד מאימן. "הבנות נמצאות בקהילה שמכירה ויודעת שאמא שלהן היא מנכ"לית בנק, וזה מעודד גם אותן להיות מאוד עצמאיות ומאוד דעתניות", מספר מקורב בחיוך, "הן בסופו של דבר ג'ינג'יות כמו אמא שלהן".
אותו מקורב מספר ש"רקפת תמיד אומרת שהגרעין המשפחתי נותן לה הרבה מאוד כוח. היא מאוד סומכת על דעתם של בני המשפחה, ואין ספק שהמשפחה גם נותנת לה כוח בהתמודדויות קשות יותר. גם בתקופת המשבר סביב דנקנר הבנות היו מתעניינות, מתקשרות ושואלות שאלות, כדי להבין ולדעת וכדי שיוכלו לענות על השאלות ששואלים אותן בכיתה. רקפת עשתה להן ממש תדרוך, כמו שעושים לעיתונאי", הוא צוחק.
העובדה שגם בעלה עוסק בתחום הכלכלה, מוסיפה לתחושת התמיכה שהיא מקבלת בבית. "לראם יש הרבה מאוד ידע, והוא מכיר היטב את העולמות שבהם רקפת פועלות", מסביר מקורב למשפחה, "כך שהיא מאוד מחשיבה את דעתו. בתור יועץ כלכלי לרמטכ"ל, מי שמכיר את ראם יודע ששווה להתייעץ איתו. לא תמיד יש שני בני זוג עם הרבה ידע וניסיון באותו התחום, וזה כיף שיש לך בן זוג שאתה יכול לדבר איתו על העבודה שלך והוא מבין על מה אתה מדבר".
איך היא הגיבה למינויים החדשים של קרנית פלוג ושל לילך אשר-טופילסקי?
"היא שמחה לשמוע וחשבה שהם מוצלחים מאוד. רקפת לא בוחנת מינויים רק בפרספקטיבה של מגדר, אלא שמחה על העובדה שהן גם נשים וגם מתאימות לתפקיד".
סייעה בהכנת הכתבה: ליאת בר סתו