שמנים, הם בכל מקום. אבל בעוד שלעודף משקל יש נוכחות מכובדת למדי באוכלוסייה, על המסך הקטן האדם המלא תמיד ייחשב למיעוט איזוטרי, לרוב איש חדשות או מומחה מזדקן שיש לו דברים מספיק מעניינים על מנת שהטלוויזיה תישא את נוכחותו הכבדה בדממה. ואם מתרכזים, מדי פעם אפשר למצוא נוכחות נדירה אפילו יותר על המרקע – האישה השמנה. וגם כשכבר רואים אותה שם, לרוב כשהיא מלוהקת לתפקיד אמהי באיזו דרמה מדכדכת, או סתם מודחת מתכנית ריאליטי (כי היא הרי לא תזכה בה), גם אז יש לאנשים טענות.
ובאנשים הכוונה למנחם בן, שהשבוע גילה שכבר עשרים דקות אף אחד לא התייחס אליו והחליט להיטפל לאסתי זקהיים שהודחה השבוע מ"רוקדים עם כוכבים". בן טען כי זקהיים שמנה מכדי לפזז על המסך, ושזו הסיבה שהודחה. ואמנם כבר התרגלנו להתבטאויות מעודנות שכאלו מצד מנחם בן, אבל לצד הפרובוקציה אי אפשר שלא לתהות האם יש מקום לנשים מלאות בטלוויזיה? יכול להיות שאידיאלים מעוותים של יופי מונעים מאתנו מלתת הזדמנות לנשים אמיתיות על המרקע?
אנטישמנות
עבור אסתי זקהיים התשובה ברורה. "יש משהו מאוד לא נוכח בטלוויזיה בכל מה שקשור לנשים שמנות. גברים יכולים להופיע בטלוויזיה גם אם הם שרופים, שמנים או בלי עין, אבל לנשים מלאות אין שום סיכוי. האנטישמנות קיימת בכל מקום וחבל מאוד שזה ככה, כי נשים שמנות הן לא אוכלוסייה מיוחדת, להפך, הן רוב האוכלוסייה. וזה לא רק הנוכחות, בעידן הפוליטיקלי קורקט שבו יש טאבו על צחוקים וגזענות כנגד הומואים, מיעוטים או כל דבר אחר, אז לצחוק על שמנות ממשיך להיות מותר ולגיטימי, אפילו ממנחם בן שהוא גבר לא צעיר ולא נאה, ועדיין מרשה לעצמו לייצר רוע כזה".
מנחם בן, למקרה שתהיתם, לא ממהר להוציא את עצמו מבוץ הפוליטיקלי קורקט אליו נכנס. "יכול להיות שהגזמתי במה שכתבתי על אסתי זקהיים אבל אנשים לא באמת הבינו את המהות של הדברים. נשים שמנות יכולות להופיע בתפקידי תאטרון או בתפקידי קולנוע וזה יהיה נהדר, אבל בדבר כמו ריקוד שדורש סטנדרטים שונים לגמרי של מראה, לראות את אסתי על המסך מאוד הפריע לי. לא היה לי כיף לראות את אסתי על המסך ואת כל החנופה הזאת מסביבה, זה פשוט לא עשה לי טוב בעין. אני יודע שיש עוד אנשים כמוני שהיה להם קשה לראות את אסתי רוקדת ובגלל זה הרייטינג של התוכנית נפגע".
אז יש לך בעיה לראות נשים מלאות על המסך?
"לחלוטין לא. בזמנו אפילו הופעתי בתוכנית בערוץ 24 והופיעה שם להקת שמנות עליזה ומלאת חיים וזה היה נפלא, אבל לרוקדים עם כוכבים זה לא עבר, וכל החנופה הזאת כאילו שומן זה משהו טוב הפריעה לי. אין פה הכללה גורפת, כשיש שחקנית שמנה נפלאה על המסך זה נהדר, וכשאני רואה מישהי דוחה כמו סוזן בויל על המסך אז זה כן מפריע לי. זו ממש איננה גזענות נגד שמנות, כל נושא הוא לגופו. כשזה מפריע לי אז זה מפריע לי".
משקל נוצה
זקהיים היא לא היחידה שסבורה שהטלוויזיה ידידותית יותר לנשים רזות. מעיין חודדה למשל, יוצאת "האח הגדול" שהספיקה לרזות מאז הפעם האחרונה שבה ראינו אותה בטלוויזיה. "הרבה יותר קל בטלוויזיה לנשים רזות ובכלל הרבה יותר קל בתעשייה הזו לנשים רזות, הן מקבלות יחס מועדף", חודדה נשמעת נחרצת למדי. יכול להיות שהיינו מקבלים תשובה דומה מנשים מלאות אחרות על המסך, אבל רבות מהן סרבו להתראיין, להיות מזוהות עם הנישה הבעייתית.
גם ליהיא גרינר, שראתה את עצמה ב"האח הגדול", נכנסה לדיאטת קרח והנשירה מעצמה בסביבות העשרה קילוגרמים מסכימה כי עדיף להיות רזה בתחום הזה. "פספסתי המון דברים בגלל שאני מלאה, ואני מבינה את זה" היא אומרת בכנות "אני מבינה שאני לא יכולה לדגמן בגדים בשביל כולם, אבל יש גדולה ויש שמנה, כשיוצא סנטר שני ודברים כאלו זה כבר לא בריא ואז זה כבר לא יפה. אבל אני מרגישה שאני עדיין סקסית כי הסנטר שלי עדיין לא הגיע לציצי".
ברגע שרזית הרגשת יותר מבוקשת? שיותר קל לך להשיג דברים שאת רוצה?
"בטח. גם היו מזמינים אותי להרבה יותר אודישנים. ממש אודישנים, לסדרות. עכשיו אני במשא ומתן לקמפיין עבור חברה גדולה ואני חושבת שבשנייה היו לוקחים אותי אם הייתי קטנה יותר. אני עושה הרבה רעש ומפרסמת דברים בצורה מהממת, ולכל אחד זה ישתלם לקחת אותי לפרסם משהו כמו ג.יפית אבל בגלל שאני ממש מלאה זה בעיה, כי זה לא נראה טוב".
אילנה ברקוביץ', לעומת זאת, לא ממש מסכימה עם הקביעה "עודף משקל זה משהו יחסי ואני לא מרגישה שלרזות יותר קל להשיג תפקידים, אני חושבת שלא רואים בכלל הרבה בחורות בטלוויזיה, בלי קשר למשקל שלהן".
אז אין איזו אפליית שמנות?
"טלוויזיה זה מדיום שמאוד מתעסק באיך אתה נראה וההתעסקות הזו היא נורא קשה אם אתה לא מרגיש טוב עם עצמך, אבל אין מישהו מלמעלה שאומר- 'לא, היא שמנה לטלוויזיה' באופן גורף. אני שוקלת היום עשרה קילו ממה שאני בדרך כלל, ויחד עם זאת אני מגיעה לאודישנים שאני רוצה, יש לי תוכנית ואף אחד לא אמר לי שזה לא טלוויזיוני".
את לא מרגישה קיפוח?
"אני לא מרגישה קיפוח בשום צורה, אבל אני מרגישה לפעמים חוסר נעימות. אסתי זקהיים הייתה ככה כל החיים והיא מרגישה מאוד נוח בגוף שלה ולא צריכה להיות לה בעיה עם זה, גם בוקי נאה לדוגמא מרגיש נוח עם עצמו. אני מקנאה באנשים כאלו".
אם תרזי תרגישי בנוח עם עצמך?
"גם כשהייתי במשקל נוצה לא הרגשתי נוח, זה לא קשור למשקל. קחו לדוגמא את אירית רחמים, היום היא עלה נידף ברוח, אבל כשהיא הייתה בהישרדות היא הייתה מלאה יותר ועשה רושם שהיא שלמה עם עצמה ובאמת היא נראתה מדהים. זה בא מבפנים. כשאתה שלם עם עצמך מבפנים, זה עובר מסך. נקודה".
טלוויזיה באמת משמינה?
"חבל על הזמן. במיוחד עכשיו עם הפלזמות. אני בעצם ממש רזה".
דבות המחמד של הטלוויזיה
אבל לא כל הנשים המלאות בטלוויזיה נמצאות אחרי הריון או לפני דיאטה. יש גם כאלו שהשיקו קריירה מצליחה למרות העודפים, שאולי אפילו המשקל שלהן הוא חלק ממי שהן וממה שהן מקרינות. הילה אלפרט, למשל, עיתונאית אוכל ושחקנית שכיכבה גם היא ב"רוקדים עם כוכבים". במקביל להיות שנונה, חריפה ויפה, היא גם אישה מלאה שטוענת כי שמנות בטלוויזיה הן סוג של נישה. "הטלוויזיה אוהבת רזון, ובמקביל היא אוהבת שיש לה את הדבות מחמד שלה. שיהיו כאלו בתפקיד השמנים, כמו שהיא אוהבת את הנמוך, המצחיק ועוד".
לרזות יותר קל להשיג תפקידים?
"אני לא יודעת, אני מניחה שכן. אני מנסה לחשוב על מלאים- מלאות על המסך ואין הרבה, אז כנראה שבאמת יותר קל לרזות. אני לא יודעת אם זה התעשייה לא רוצה אותם או שהם לא באים כי הם מתביישים. אני מקווה שזה לא המקרה".
ואותך זה עיכב באיזשהי צורה?
"לא, ממש לא. אני גם באה מאוכל, אל תשכחי, אז זה כאילו סוג של לגיטימי. אבל למשל ב'רוקדים עם כוכבים', הרוב שמחו והודו לי, אבל היו גם כאלו שזה הפריע להם, הייתי מקבלת מיילים כמו 'איך את מרשה לעצמך?' וכאלה.
הפריע לך לראות את עצמך על המסך?
"אני לא מסתכלת על עצמי. אני עושה משהו והולכת הלאה כי ככה אני בנויה, אבל ברור שכשאני במשקל גבוה יותר אז יש זוויות צילום שיותר קשות להם, כי טלוויזיה זה כמו שמלה של מעצב בגדים, היא אוהבת שאין לה הפרעות. ושומן זה סוג של הפרעה, כל גבשושית, כל בליטה, רואים".
גם מאיה בצלאל, שבימים אלו מככבת בסדרה האינטרנטית המצליחה "צדיקה בסדום", טוענת כי למשקל אין השפעה על הקריירה שלה. "לא לוקחים אותי לדברים בגלל המראה שלי. לוקחים אותי בגלל דברים אחרים, כי אני אותנטית " קובעת בצלאל, "אם אני אהיה באודישן לפאנל לצד איזה כוסית, אתם חושבים שלא ייקחו אותי כי אני בעודף משקל? ממש לא. ייקחו אותי כי אני שנונה"
יכול להיות שדווקא בגלל המשקל מלהקים אותך? אולי כסוג של גימיק?
"אולי הסיבה שלוקחים אותי זה שיש יותר מדי כוסיות במדינה ואני מהווה תחליף. אני הכוסית החדשה, בחורה שמנמנה, שמלאה במקומות הנכונים כולל בביטחון העצמי שלה".
חושבת שאם תרזי יהיה לך קל יותר להשיג תפקידים?
"חשבתי על דיאטה היום בבוקר, עד הצהריים אכלתי סלט קינואה ואז נפל לי הסוכר ואכלתי עוגה. כל יום אני ממש משתדלת להתחיל דיאטה, אבל אני לא חושבת שזה יעזור לי יותר בתחום, אלא פשוט יהיה לי יותר נוח וקל לקנות בגדים".
איך את מסבירה את זה שכוכבות מרזות אחרי שהן מתפרסמות?
"אני חושבת שהן עושות את זה בשביל עצמן, לא בשביל התקשורת. גם אני הייתי עושה את זה בשביל עצמי, פשוט יש לי פחות אופי".
זה משהו שמשדרג? את נינט, שהיא חברה טובה שלך, זה שדרג?
"ברור שזה משדרג. את יכולה ללבוש ג'ינס שנסגר עלייך בבוקר בכיף, זה שדרוג. אבל מבחינת הסביבה והתקשורת זה לא משנה, את נינט גם ככה מסקרים בכל סיטואציה. היא הלכה להרזות כדי שיהיה לה יותר פפראצי? זה ממש לא המקרה. מי שמוכשר זה לא משנה לו".
גם אמירה בוזגלו, יוצאת "בקרוב אהבה", מסכימה כי נשים מלאות הן נישה טלוויזיונית. "הציבור חושב לפעמים שרזון זאת הדרך היחידה להצלחה, אבל בפועל את מקבלת סוג של משבצת ייחודית", היא מסבירה, "אני לא מתחרה על אותה משבצת עם מישהי רזה. אם היה לי רצון להנחות לצד גיא זוארץ ב'רוקדים עם כוכבים', אז הייתה לי בעיה. זה עניין של טייפ קאסט וכן, האופציות קטנות יותר לשמנות".
יותר קשה להיות אישה עם עודף משקל בטלוויזיה?
"לא. אמנם לרזות יש יותר אופציות, אבל יש גם מיליון רזות שמתחרות על כל משבצת. העניין זה להיות מיוחד, אם את מספיק מעניינת, אז זה לא משנה אם את בלונדינית, כוסית, שמנה, שחורה, את תצליחי. מהצד השני, בואי נודה שעל המסך את לא רואה עשרות בנות שמנות, אבל גברים כן. אף אחד לא יצא נגד גברים שמנים, בין אם זה צביקה הדר, שלומי לחיאני, איציק כהן, דן שילון או יגאל שילון, אף אחד לא אמר להם- 'תעשו דיאטה אם אתם רוצים להיות בטלוויזיה', אני בטוחה שאמרו את זה לבנות שרצו להגיש תכניות".
סיכוי שווה להצליח?
מוכרחים להודות שלהרואין שיק כבר אין את האפיל של הניינטיז, יש לנו היום מודלים נשיים כמו קים קרדשיאן וביונסה, נשים חטובות אבל מלאות יותר. ועדיין, מי שהפציעה על המסך עם עודף משקל בדרך כלל תמהר להליכון ותחזור לפריים בוורסיה דקיקה הרבה יותר.
נינט טייב וקרן פלס הן שתי דוגמאות בולטות, אבל המהפך הגדול ביותר הגיע דווקא מכיוונה של מעיין חודדה שהשילה 34 קילוגרמים ממשקלה בדרך לפיגורה שאיש לא ציפה לה בימיה הזועמים ב"אח הגדול". "אני חושבת שיש מין הסכמה דבילית שאם את לא קולבית או רזה את לא עונה לקריטריונים. גם בתמונות שלי בביקיני רוב התגובות היו שאני צריכה מתיחת בטן, אנשים מושפעים מהריטושים של הפוטושופ".
עבור נלה גולדברג, הקולגה מ"היפה והחנון", התהליך היה הפוך. כשיצאה מתכנית הריאליטי היא העלתה במשקל ולפתע גילתה כיצד התעשייה מתייחסת אלייך שאת לא חטובה כהרגלך. "אני חושבת שמעדיפים בחורות רזות מאשר מלאות. אפילו אם לא אומרים את זה".
המשקל העודף היה שיקול מבחינתך האם ללכת לאודישנים או לאירועים?
"ברור. זה נורא קשה ללכת לאודישן ולראות מישהי יותר רזה ממך, זה גורם לך אוטומטית לחוסר בטחון. כי גם אם אומרים שאוהבים מראה בריא, בפועל, מישהי יותר רזה נראית טוב יותר. את מרגישה את זה במבטים של הסביבה. בא לך להסתגר בבית, כי את מרגישה חוסר בטחון ופחות מושכת".
ברגע שרזית הרגשת יותר מבוקשת?
"ברור. זה מתחיל במחמאות ונגמר ביותר אודישנים. אני בהחלט יכולה להגיד לך שאני יותר אטרקטיבית היום. אבל אני עדיין נגד רזון קיצוני. בזמן התוכנית הייתי יותר רזה מעכשיו באיזה שני קילו, אבל לא רע לי עם המשקל שלי עכשיו, זה נשי ויפה".
עוד אחת שמכירה היטב את העניין המשקל העודף ואת יחס התעשייה לנושא היא הבדרנית הוותיקה ציפי שביט, שהספיקה במהלך הקרירה להפוך מאושייה שמנמנה לאישה רזה לגמרי, ואפילו הספיקה להנחות ריאליטי של דיאטות ב"לרדת בגדול". "מעולם לא הרגשתי מקופחת בגלל המשקל שלי גם בתקופות שהייתי עגלה קטנה" שביט חורצת "במקרה שלי המשקל העודף שלי היה פשוט חלק מהומור שלי והמופע שלי".
הסטנדרטים למשקל בטלוויזיה היו שונים אז לעומת היום?
"אני חושבת שכן כי אז לא היו לנו את המודלים האלה לרזון כמו שיש היום. אז לא הייתי פותחת טלוויזיה ורואה בחורות חטובות עם ביקיני קטנטן מסבנות לעצמן את הטוסיק בהישרדות, או כל מיני דברים אחרים כמו שיש היום. אני הייתי גמדה ושמנה והלך לי עם זה מצוין. היו המון בחורות בגודל שלי אז, היום לעומת זאת כולן ענקיות ורזות".
אז את חושבת שלנשים רזות יש את אותם סיכוים להצליח בתעשייה כמו לנשים שמנות?
"קשה לומר, אבל שאני מסתכלת ורואה נשים כמו עירית קפלן או תיקי דיין שהן פשוט אדירות בכל מה שהן עושות, או את אסתי זקהיים רוקדת בחינניות ברוקדים עם כוכבים, אז אני רוצה להאמין שלכולן יש את אותו הסיכוי להצליח".
שמנות = סטנדאפיסטיות או זמרות
יכול להיות שלקהל בבית אין בעיה לראות את הסלבריטאים שלו נטולי בטן שטוחה, אבל מה עם מקבלי ההחלטות בתעשייה ואלו שמושכים בחוטים? איתן אבוט, הבעלים של חברת "אבוט המאירי תקשורת בע"מ", שאחראית בין היתר על תוכניות כמו "הישרדות" ו"היפה והחנון", לא חושב שלמשקל עודף יש בכלל פקטור בשיקולי ליהוק.
"חייבים לעשות את ההפרדה בין תכניות ריאליטי, בהן יש מודל יופי ברור, לבין תכניות שלא דורשות נתונים פיזיים מסוימים ואז הכול פתוח לכל סוגי הלוק והמשקל" מפרשן אבוט "בתכנית כמו 'הישרדות' לדוגמה, אתה לא רואה רק אנשים או נשים לצורך העניין, חטובות ורזות. לראייה אפשר לראות בעונת ה - VIP מישהי כמו איריס בראון שלחלוטין לא נחשבת רזה".
אבל בתוכנית כמו היפה והחנון אין סיכוי שנראה מישהי טיפה עגלגלה?
"למה לא? גם ביפה והחנון חלק מהמתמודדות שלנו לא בהכרח עונות על ההגדרה של נשים רזות. האישיות פה קובעת הרבה יותר מהמראה, תראה את סיגל הכוכבת של העונה, היא ממש לא משקפת רזון".
מישהי כמו נלה גולדברג הייתה מתקבלת לתוכנית עם עשרה קילו יותר?
"חד משמעית כן. האישיות של נלה היא הסיבה שליהקנו אותה ולא משקל כזה או אחר. צריך להבין שלתוכנית כזאת שנקראת היפה והחנון, ישנו סטנדרט מסוים של יופי שעל פיו אתה פועל ולכן אתה לא להיות קיצוני פתאום וללהק מישהי שמנה כי אז זה יחשב כגימיק. מהמקום שלי, לנשים שמנות יש את אותן הזדמנויות בדיוק כמו לנשים רזות. החיצוניות לא יכולה להחזיק עונה שלמה של 30 פרקים, האישיות שלך כן ובגלל זה המשקל לא קובע".
נלה גולדברג דווקא לא ממש מסכימה עם הקביעה הזאת "החברה אוהבת ומקבלת רזון, היא לא מכירה שום דבר אחר ולא ראיתי באמת מישהו שהולך נגד הזרם. בחורה עם עודף משקל שכן תגיע לפריים טיים תהיה סטנדאפיסטית או זמרת. זה עדיין לא לגיטימי למרות שמנסים להתייפייף ולהגיד שזה כן לגיטימי".
גם אסתי זקהיים לא מסכימה עם איתן אבוט. "מה שאתה רואה בהישרדות זה את כל אותם דוגמניות עם הישבן החטוב על חוף הים. אני חושבת שבזכות ההשתתפות שלי ברוקדים עם כוכבים הצלחתי קצת להנציח את כל העניין הזה של נשים שמנות על המסך, וכל האהבה והתגובות החמות שאני מקבלת ברחוב רק גורמות לי להבין עד כמה זה נגע באנשים".
אז כן יש קיפוח בתעשייה בין נשים רזות לשמנות?
"חד משמעית כן. למה אני, אסתי זקהיים, שחקנית עם שני אוסקרים ופרסי תיאטרון לא יכולה לפרסם בנק או מכונית או כל דבר אחר. בגלל שאני שמנה? זה מאוד מקומם כי בסופו של דבר אני בדיוק הצרכן שמשתמש בדברים האלו, אז למה אני לא יכולה לפרסם אותם?"
פסלו אותך פעם מלקבל תפקידים בגלל המשקל?
"כן, אבל זה מחיר שאותו אני מוכנה לשלם. בכל תפקיד שעשיתי תמיד התעקשתי שלא אהיה השמנה המסכנה שמתעסקת בשומן שלה, ובמקום זה שלדמות שלי יהיו את אותם הרפתקאות ואת אותם הדברים כמו לאישה רזה. אני רואה את היחס המזלזל כבר כאשר אני קוראת תסריטים, עם כתוב בתיאור הדמות שמנה כמו טנק אז אין סיכוי שאני אמשיך לקרוא את זה. החברה שלנו דורשת גיוון בכל דבר חוץ מנושא הגוף שבו יש סרגל נוקשה שחייבים לעמוד בו".
ואיך נשנה את זה?
"בדיוק בגלל זה הלכתי לרוקדים עם כוכבים בשביל שכולם יראו אישה גדולה בפריים טים שרוקדת, נהנית ושלמה עם עצמה. רציתי להנציח נשים שמנות על המסך, ושלא יחשבו שאנחנו מסכנות שזורקים לעברנו כדורי שוקולד".