גשמי הברכה של נתניהו

הקשבתי למשל לחדשות השעה 11 ברדיו. זה נפתח עם עדכוני הסערה, עבר לפקקים ולנתיבי איילון, המשיך במה צפוי לנו בהמשך, כולל תאונות הדרכים בגלל המצב וטרגדיה של קשיש שמת בגלל סדין חימום שעלה באש (ובו השתמש כמובן בגלל הקור). החדשות הסתיימו, איך לא – בתחזית מזג האוויר. אני לא ממציא. זו הייתה מהדורה של קרוב לארבע דקות.

כאילו אין פוליטיקה, אין בחירות, אין חדשות אחרות. כאילו אנחנו מדינה נורמלית ללא בעיות אחרות שרק מזג האוויר מעסיק אותה, כשבעצם אנחנו בסך הכל מדינת עולם שלישי בהתנהלות השוטפת, שההתמודדות עם מזג האוויר רק הדגישה זאת.

ישראל 2013, כמה טיפות וכל העולם משתבש. לא שזה אמור להפתיע את מי שחי פה ורגיל לאיבוד פרופורציות המוני. הרכבות עוצרות, הקניונים מוצפים ולא באנשים, ויש כאלה שירדו לשוט באבובים וקיאקים על הכביש. כמובן שאחד מהם התהפך והטריח את כוחות ההצלה למקום. המים זורמים ואנשים מפונים מבתיהם משל היינו פליטי הוריקן.

אלוהים בוכה על החילונים?

ומכיוון ששידורי התעמולה מתחילים היום, השאלה היא מי ואיך יינצל את הסיפור לצרכיו. נתניהו, למשל, יכול לעשות ספין ולקחת אחריות על כמות הגשמים שירדה: "תחת ממשלתי הכנרת יצאה מהמינוס – כפי שיקרה בקרוב לאזרחי ישראל" (דן כנר: "ראש הממשלה היה הראשון לזהות את משבר המים בו נתונה המדינה ופתר זאת בתוך מספר ימים על ידי סופר-טנקר של גשמים").

וגם אתם, תניחו קצת. כי באמת, אולי עוד מישהו רוצה להגיד משהו שנון ומקורי על הגשם? על הפקקים? אולי על איך אחד משפיע על השני? מישהו שיסביר איך הוא עשה פרסה אחרי 10 דקות או מלכתחילה לא יצא מהבית וחזר להתכרבל מתחת הפוך עם שוקו חם? אתם אנשים חלשים, חלשים. חלק מאיתנו – לא חשוב שמות – פשוט יצאו מהבית שעה קודם והגיעו שעה לפני הזמן לעבודה. אוקי, חשוב שמות – זה הייתי אני. כנראה הפראייר היחיד.

התחזית למחר: דומה.