בש"ס לחוצים. הם רואים איך בסקרים הם הופכים למפלגה חמישית בגודלה, בסיטואציה מסוימת אולי אפילו שישית, לא לשון מאזניים ולא שותפה בכירה לממשלה. תוסיפו לזה את ההתבטאות של אביגדור ליברמן על התיקים שיישארו להם - מצחיק מפי מי שעסוק בתיק משל עצמו – אחרי שהליכוד-ביתנו ייקח מהם את הפנים והשיכון, כמו למשל התיירות (והס מלהזכיר את המכהן הנוכחי במשרה הזו. הוא ממילא בטח עוד בהנגאובר מהסילבסטר), תערבבו בפנים את אמנון יצחק ואת הרב אמסלם שגם אם לא יעברו את אחוז החסימה יזנבו כמה אלפי קולות ואולי יעלו לש"ס במנדט, ותבינו את התמונה.
וכרגיל בפוליטיקה, כשהחום במטבח עולה, הלחץ מביא להחרפת הרטוריקה, ובמקום להציג לראווה את הישגי המפלגה בקדנציות האחרונות ולהתרכז בצד החיובי, הם מתמקדים, איך לא, בהפחדה ובעבודה על הרגשות הקמאים של הציבור. זה התחיל עם דרעי שהתייחס לליכוד-ביתנו כאל מפלגה של "רוסים ולבנים". מאוחר יותר הוא אמנם התנצל על "פליטת הפה" הזו, אבל בהיכרותנו את דרעי הפוליטיקאי המשופשף והממולח אנחנו יודעים ש"פליטת פה" זה לא ביטוי שנמצא בלקסיקון שלו. ועכשיו מגיע הרב עובדיה, שבאותה דרשה אמר כי "אנחנו מוקפים שונאים ואויבים, הרשעים האלה, שונאי התורה".
וכשהוא אומר "מוקפים שונאים ואויבים" הוא לא מתכוון למדינות ערב שסובבות אותנו, אלא לחילונים. צורת ההתבטאות הפרנואידית הזו לא רחוקה מהמשפט הלא ייאמן שאמר ביבי נתניהו על ניסיון האיחוד בשמאל – "מנסים להפיל אותי", כאילו שמדובר בניסיון הפיכה של דיקטטור ולא באחד מיסודות הדמוקרטיה, קרי החלפת שלטון.
ראוי לעודד אותם לנסוע מכאן
והרב ממשיך, ואומר: "הם רוצים לגזור עלינו גזירות רעות וקשות ואנחנו בצרה גדולה". כלומר הוא חוזר ומדגיש את תחושת הקיפוח שש"ס מנסה בכל כוחה לשמר בקרב בוחריה. מעניין מה חושבים מצביעי ש"ס ממגזר הפועלים. אותם אנשים קשי יום שכן שירתו בצבא, הרי יש לא מעטים כאלה. האם הם מסכימים לדברים? האם הם לא רוצים שוויון בנטל?
ואם נרד לעצם העניין: כשהרב עובדיה אומר שהם יצטרכו לרדת מהארץ, מי מושא האיום בדיוק? מה יקרה? יהיו לנו פחות אנשים לפרנס על גבנו? אמאל'ה! ברור שמדובר באיום סרק. הרי בני הישיבות לא יזכו בשום מקום למשהו שמתקרב להטבות ולתנאים המפליגים שהם מקבלים בארץ.
מישהו יעלה על הדעת שהם ישבו באיזו מדינה, לא יעבדו, יקבלו הקלות כמעט בכל תחום חיים ויקבלו מימון על חשבון אותה מדינה בה הם חיים? רק תסתכלו מה קורה אצל הקהילות החרדיות בחו"ל שהן חלק בלתי נפרד מהחברה היצרנית. גם יוצאים לעבוד וגם לומדים, ראו זה פלא.
אם כך, ראוי לעודד אותם לנסוע מכאן. אולי שם הם ילמדו להעריך את כל הטוב שלהם בישראל, יצניעו לכת, יצאו לעבוד, יתרמו לחברה. ולכן יש לי עוד שתי מילים בשבילך, כבוד הרב: ארזת לבד?