צפו בברכת ראש הממשלה ליום העצמאות (öéìåí: YOUTUBE)
הייתם נותנים לו לשמור על השמנת? נתניהו וקולגה | öéìåí: YOUTUBE

בארץ ישראל קם העם היהודי. עד כאן אתם איתי, כן? כי מרגע המשפט המכונן שפותח את מגילת העצמאות, העלילה ששמה מדינת ישראל מסתעפת ומסתבכת. אין עוררין על הדרך שרצתה מגילת העצמאות להתוות ועל הערכים שביקשה להנחיל. אבל מתסכל מאוד לראות מה קרה מאז, ב-64 שנות.

הכרזת העצמאות קראה לשלום, שכנות טובה ושיתוף פעולה הדדי עם המדינות הערביות. לא רק שהיחסים שלנו עם המדינות השכנות – במיוחד אלה שאיתן כבר הגענו להסכמי שלום – נמצאים בשפל חסר תקדים, הרי שבשל התנהלות כושלת ונטולת חזון של ממשלות ישראל החל מ-1967, יצרנו במו ידינו ישות נוספת חדשה איתה אפשר להיות במלחמה. ממדינה שוחרת שלום הפכנו למדינה ששה אלי קרב.

ההכרזה קראה לשוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין. ואילו בישראל 2012 יש אפליית דת, אבל דווקא לטובת החרדים, שמקבלים הטבות מופלגות מבלי לשאת בנטל. הייתה גם הבטחה לחופש דת ומצפון. זה נכון כיום, אלא אם כן אתה לא עלינו חילוני. ואז מצפים ממך לכבד את הדת – או כופים עליך באמצעות חוקים להתנהל בהתאם להלכה (תחבורה ציבורית בשבת, מקומות בילוי בתשעה באב וכד'), בזמן שהדתיים אינם מכבדים אותך.

אפליית גזע יש בקרב היהודים עצמם, שמתייחסים לאתיופים למשל כאל נגע זר, ואף דואגים במספר ערים לקבץ אותם בבתי ספר נפרדים; ובנוגע לאפליית מין – נשים עדיין משתכרות משמעותית פחות מאשר גברים. כמה אירוני שב-48 היחס לנשים בחברה היה שוויוני הרבה יותר. ובכלל, פערי המעמדות בישראל הולכים וגדלים (לעזאזל, אפילו שר הביטחון נאלץ למכור את הדירה שלו ב-26.5 מיליון שקל ולחפש לשכור ב-30 אלף. לך תמצא כזו בת"א). ממדינה שנולדה בתקווה הפכנו למדינה שמתנהלת מתוך ייאוש.

צ'מעו בדיחה

לבן גוריון מיוחסת האמירה "אינני יודע מה העם רוצה, אני יודע מה העם צריך". 64 שנים אחרי, וראש הממשלה הנוכחי מנהל את עצמו, את ממשלתו ואת מדיניותו, כמעט אך ורק לפי מה שהוא חושב שהעם רוצה. במקום להוביל, הוא מובל.

העם, כך נראה, מעוניין בבידור. ונתניהו מתקשר עם העם בשפתו, מסתחבק בכח, רוצה להראות שהוא אחד משלנו. קחו למשל את סיפור הדגל שהתפרסם השבוע: הודעה יחצ"נית שמופיעה ככתבה, ומספרת כיצד ראש הממשלה עצר את רכבו וירד לקנות דגל מהמוכר בכביש. מעבר לפטריוטיות (דגל ביום העצמאות), היה חשוב ליחצ"ן לכתוב – ולעיתונים לפרסם – גם את הטיפ הנדיב שנתן ראש הממשלה למוכר, חמישה שקלים על חמישה שקלים עלות, כדי שידעו שהוא לארג', ולציין את הבקשה של נתניהו מהאיש שיעמוד על המדרכה. כי כזה הוא ראש הממשלה – דואג אישית לכל אחד מנתיניו.

קצת מוזר שרה"מ צריך לעצור את התנועה, כולל המופע של מאבטחים ברובים שלופים, כדי לקנות דגל ברחוב, לא? הייתם חושבים שבאחד משלושת בתי נתניהו יש דגל ישראל ספייר, אולי אפילו שניים.

אבל לשיא הגיע ביבי עם הברכה הרשמית לאזרחים בדף היוטיוב שלו. פרט לסקירת הישגי המדינה בעבר ויעדיה בעתיד, הוא סיפר שגם הוא חלק מתרבות המנגלים (ברור), ואז הגיע טום החתול המדבר (!) בשירת "הנה מה טוב ומה נעים" (!!) כחלק אינטגרלי מברכת ראש הממשלה (!!!). האם עוד מישהו מזהה כאן מטאפורה לאזרחי ישראל שנתנו לביבי החתול המדבר לשמור להם על השמנת?

יכול להיות שבסופו של דבר האיש הוא גאון קומי. כמה חבל שהבדיחה היא על חשבוננו.

>> הטור הקודם שלי: אחמדינג'אד הוא לא היטלר
>> אביב לביא: כמה באמת אנחנו משלמים על המנגלים?