ברוסיה הכל בסדר. יש פרלמנט ויש ממשלה, ויש ראש ממשלה שהיה קודם נשיא, וגם נשיא שהיה קודם ראש ממשלה, ויש בית משפט, ויש עיתונות, וגם הפגנות יש. לפעמים.
עכשיו אולי יהיו קצת פחות, משום שבשבת נכנס לתוקף חוק חדש, המחמיר עם מארגני הפגנות לא מאושרות ועם משתתפיהן. זה קרה בשבת, משום שביום רביעי הקרוב אמורה להיות הפגנה גדולה במוסקווה כנגד פוטין. היה מי שרצה להקדים תרופה למכה ולהעביר את החוק בהליך מהיר, כדי שההפגנה לא תהיה גדולה כל כך.
ברוסיה הכל בסדר. פוטין איננו מחוקק חוקים. הוא רק חותם על החוקים שמקבל הפרלמנט בדרך דמוקרטית. כמו נשיא ארה"ב. כמו הנשיא שלנו. היו אלה חברי סיעתו הגדולה, "רוסיה המאוחדת", אשר הציעו לדומא את הצעת החוק, לאחר ההפגנה כנגד פוטין ב-7 במאי, והפרלמנט היה זה שקיים דיונים ואישר. כמו בכל דמוקרטיה מסודרת. סדר חייב להיות.
האופוזיציה דרשה מן הנשיא להטיל וטו על החוק. זה בתוקף סמכותו. "חברה המאפשרת מחאות והפגנות חייבת להגן על עצמה מפני הקיצוניים", הסביר הנשיא החדש-ישן לפני שחתם על החוק המזורז. אכן דברים בסלע. ג'פרסון נולד. גם דובר יש לפוטין, דמיטרי פסקוב שמו, והוא הסביר למוחים למיניהם ולמבקרים מן האיחוד האירופי, כי החוק עולה בקנה אחד עם הנורמות האירופיות.
סעיפים לא מעטים יש לו, לחוק. אדם בעל רישום פלילי, למשל, אינו רשאי לארגן הפגנה. זהו, בלי ספק, חידוש מרענן. עד היום היו מדינות שאסרו על בעלי עבר פלילי (וגם זה רק מעבר לסף מסוים) למלא תפקידים נבחרים או בכירים אחרים. ברוסיה כבר אסור להם גם לארגן הפגנות. אסור להשתמש במסכות בהפגנה כדי שהמשטרה, או זו החשאית, יוכלו לדעת בבירור למי להתאנות במהלכה או אחריה. הקנסות אמורים להרתיע: משתתף בהפגנה בלתי מאושרת על ידי השלטונות, עלול היה לשלם, עד שבת, קנס של 3 דולרים. מהיום - 300 דולר, שהם כשליש מן המשכורת הממוצעת. מי שיוגדר כמשתייך למארגני ההפגנה, עלול לשלם קנס של 9,000 דולר אם ייגרם במהלך ההפגנה, נזק לרכוש או לנפש. ויש גם עבודות שירות ודברים היוצאים באלה.
ברוסיה הכל בסדר, ואין איסור על הפגנות. להיפך. המשטרה מעיינת בכובד ראש בבקשות השונות להפגנות, ואם הדבר מקובל עליה, היא מאשרת אותן בנדיבות. פוטין נבחר ברוב גדול מאוד, וסיעתו נבחרה גם היא על ידי המונים. הדיפלומט מספר אחת שלנו, אביגדור ליברמן, אפילו אישר כי הבחירות הללו היו כשרות לחלוטין, ושום פגם לא נמצא בהן.
יש עיתונות חופשית ברוסיה, ואיש לא הוכיח קשר בין העיתונאים שנרצחו בשנים האחרונות לבין גורמי ממשל, חלילה. איש גם לא הוכיח מי רצח אותם. העיתונות החופשית מטילה מגבלות על עצמה. למען אחדות האומה. למען המוראל הלאומי. מה רע?
אבל החוק החדש, חוק ההפגנות, עשוי דווקא להביא לרחובות את מי שנמאס להם מן המשטר הציני הזה, העוטה בגדי דמוקרטיה ומחייך מאוזן לאוזן. אנשים צעירים שאולי לא יהיה להם אכפת לשבת בכלא למען החרות, כפי שעשו כמה מקודמיהם בארץ הנרמסת.
>> הטור הקודם שלי: גזר הדין של מובארק יחזק את האחים המוסלמים?
>> איך נזנחו העובדות בשלל הכתבות על בני הזוג נתניהו