*** מעסיק/ לקוח פוטנציאלי יקר. טור זה הינו טור סאטירי וכל קשר בין מה שכתוב בו לבין המציאות מקרי בהחלט. זכות גדולה תהיה לי להעניק לך את מיטב זמני וכישרוני השנוי במחלוקת. בתמורה אהיה מוכל להסתפק בשכר של שוליית תופר סוליות בסדנת זיעה פיליפינית, לקבל אותו בתנאי שוטף פלוס שלושים, שישים, תשעים או פלוס מתי שיהיה לך קצת זמן פנוי, לוותר על כל עיקרון אסתטי, מוסרי או אומנותי ולעמוד לרשותך בכל יום בכל שעה.
אה, ועוד משהו: מעסיק/ לקוח פוטנציאלי יקר. אם מישהו מהמשפחה שלך יזדקק חלילה להשתלת כבד, תתקשר, נראה מה אפשר לעשות. אנחנו מדברים הרי על קשר ארוך טווח.
ולענייננו: בשנה האחרונה אני מנסה להתפרנס כעצמאי. יש לזה המון יתרונות. אני קם מתי שאני רוצה (בהנחה שנרדמתי ולא התהפכתי כל הלילה בדאגה מניין יבוא השקל הבא), בוחר את הפרויקטים שמתאימים לי (בתנאי שיש ממה לבחור), ויושב לעבוד רק מתי שמתאים לי (אלא אם כן אני צריך להגיש את העבודה אתמול). כדי שבכל זאת יהיה משהו מסודר בכאוס הזה, מציבה בפנינו המציאות הישראלית את חמישיית האימים: כוחות טבע שיישארו בסביבה הרבה אחרי שנחזיר את פנקס החשבוניות שלנו לרואה החשבון הגדול בשמיים. לפני שאתם מודיעים שאתם מתפטרים ופותחים עסק משלכם - קבלו אותם.
מס ערך מוסף
על פניו מדובר בגוף עם פוטנציאל הנזק הקטן ביותר. השם שלו מעיד על זה שלעבודה שלכם יש ערך כלשהו, וזה נחמד. עקרונית כל מה שצריכים לעשות בעניין זה לגבות שישה עשר אחוז על כל עסקה ולהעביר את הסכום לקופת המדינה. אבל. אם חלילה תיפול שגיאת כתיב באחת החשבוניות, ואם פקיד חרוץ ומשועמם עם נטייה להגהה יעלה עליה, צפו לחודשים של חקירות במרתפי מע"מ ולעיון בטונות של ניירת. הסיפור ייגמר תמיד בכמה אלפי שקלים לטובתם, ועוד כמה לרואה החשבון שלך (ע"ע).
ביטוח לאומי
אם מע"מ רק מעסיקים אותך כגובה מיסים ללא שכר, הביטוח הלאומי כבר נוגס בבשר החי. חלק מכל שקל שתרוויח הולך ישר אליהם, שזה בסדר, למרות שהפנסיה שתקבל מהם בסוף הדרך לא תספיק לך לחבילה של מגבונים לחים. הבעיה היא שמדובר בגוף הכי לא מאורגן בעולם. אם אני אספר לכם שבאותו חודש הביטוח הלאומי עיקל לי את הבית, המכונית, הקטנוע וחשבון הבנק, ושאחרי פגישה של חמש דקות שחרר לי את כולם וגם העביר לי כמה אלפי שקלים לחשבון על בסיס טעויות משנים קודמות, תאמינו לי? גם אני לא האמנתי, אבל למחרת כבר הייתי צריך להעביר את אותם שקלים למס ההכנסה.
מס הכנסה
יחסית למע"מ המרושע, מס הכנסה הוא השטן הקטן. תאכילו אותו במקדמות ודו"חות שנתיים והוא לא יטריד אתכם יותר מדי. הדרך הערמומית שלו לשלוט בעצמאי נקראת "אישור לצורך ניכוי מס". זו בעצם חתיכת נייר שבלעדיה, בתור עצמאים נותני שירותים, אף אחד לא ישלם לכם שקל (ע"ע לקוחות לא משלמים). אף אחד לא יודע בשביל מה הוא טוב, אבל דבר אחד בטוח. דווקא בחודש שבו הכי תזדקקו לכסף, התוקף שלו יפקע ותצטרכו לדבר עם רואה החשבון שלכם (ע"ע) ולשלוח מיליון פקסים, כדי שאולי ישלמו לכם בחודש הבא.
רואי חשבון
כמו רופא, או מישהו שעושה נקניקיות, אתם לא באמת רוצים לדעת איך הם עובדים. תנו להם את מה שהם צריכים ודי. החשבונות שלכם בידיים טובות. נראה לכם? בתור האנשים שיש להם גישה לכל ההכנסות שלכם וגם לפנקס השיקים שלכם, אם לא תבקרו את הפעולות שלהם מדי חודש, הם יצליחו גם לסבך אתכם עם הרשויות, גם להוציא אתכם מהתסבוכות שהם גרמו, תמורת עוד כמה אלפי שקלים, וגם לגבות על זה שכר טרחה. לדאבוני, ממש כמו רופאים ואנשים שעושים נקניקיות, אני לא יכול להסתדר בלעדיהם.
לקוחות לא משלמים
כדי שתוכלו לשלם לכולם בזמן, וגם להשאיר משהו למכולת, צריך דבר אחד: כסף. אני מקווה שישבתם בזמן קריאת שורות אלה, אחרת בטח הייתם נופלים לרצפה בעקבות ההלם. אה, אז אתם לא מופתעים? מעניין, כי רוב הלקוחות שלי די מופתעים מהרעיון שעל עבודה כדאי לשלם. ובזמן סביר. ואל תטעו, מדובר בגופים גדולים ולא פראיירים בכלל. שוטף שישים למשל, היא טקטיקת תשלום מקובלת, שאומרת שאני אשלם את כל המיסים החודש, עבור הכנסות שיגיעו אלי בעוד חודשיים או יותר. למה? כי גופים גדולים ולא פראיירים בכלל יכולים. תוסיפו לזה את "החשבונית לא הגיעה", "הצ'ק בדואר", "נגמר לך הניכוי במקור" (ע"ע) ו"אני לא אגמור לך בפה", ואם אתם עדיין רוצים להיות עצמאים במדינה הזו, כנראה שמגיע לכם.