יושבת ראש סיעת קדימה, חברת הכנסת דליה איציק, רשמה לעצמה השבוע ניצחון קטן. השופט יוסף שפירא, המועמד בו תמכה לתפקיד מבקר המדינה (יחד עם חברי הכנסת אלקין, לוין ובראון), זכה בתפקיד לאחר שלושה סיבובים של הצבעה חשאית במליאת הכנסת. למרות התמיכה המובטחת של הקואליציה וההסכמה יוצאת הדופן בין שתי הסיעות הגדולות בבית, חברת הכנסת איציק לא היתה שאננה. היא עסקה בהחתמת חברי הכנסת שימליצו על מועמדותו של שפירא, אותו היא מכירה שנים רבות ובעת ההצבעות במליאה אף דאגה שחברי הכנסת יגיעו על מנת להצביע. אלא שזה לא הלך חלק: למרות שהקואליציה מונה 94 חברי כנסת, הממשלה ספגה מבוכה אחר מבוכה כששפירא לא הצליח לזכות ברוב של 61 קולות. אחת מחברי הכנסת שפעלו במליאה נגד תומכי שפירא ובעד השופט אליעזר ריבלין היא דווקא חברת הכנסת מקדימה רוחמה אברהם-בלילא, בשנים האחרונות האויבת המושבעת של דליה איציק.
ציפי לבני ושאול למופז? הצחקתם את אנשי קדימה. היריבות בין השניים האלה היא דיון אקדמי מנומס לעומת האיבה השוררת בין אברהם-בלילא לאיציק, "קרב סכום אפס", כפי שכינה זאת גורם בקדימה. זאת יריבות שבאה לידי ביטוי בכל רמה: בעבודתן הפרלמנטרית, בישיבות סיעת קדימה ובקרב חברי המפלגה בשטח. היא כוללת, על פי גורמים פוליטיים בקדימה ומחוצה לה, לא מעט ליכלוכים באוזני מקורבים - ואפילו תדרוך עיתונאים האחת כנגד השנייה.
מדובר, למעשה, במאבק בכורה בין השתיים. על פי ההערכות, במסגרת ההסכם הקואליציוני צפויה קדימה לקבל בעתיד מספר תיקים נוספים בממשלה. מבחינה תדמיתית, ברור שיו"ר המפלגה מופז ימנה אחת משתי הנשים הבכירות במפלגה לתפקיד שרה. הסיכוי ששתי נשים יקבלו תפקיד בכיר הוא כנראה קלוש. בסופו של דבר, למופז יש הרבה טובות להחזיר ולא מספיק תיקים לחלק.
את מצבה של איציק מנסח אחד מחברי הכנסת כך: "היא מגיעה ממקום של כוח. יושבת ראש הסיעה, היחידה שמחזיקה צוות יועצים גדול. היא נבחרה במקום הראשון בפריימריס בקדימה, אבל מאז הבחירות ליושב ראש המפלגה היא איבדה את הרלוונטיות שלה". בהתמודדות על תפקיד יושב ראש המפלגה, כזכור, החליטה איציק להישאר ממלכתית, לשבת על הגדר ולא לתמוך לא בציפי ליבני ולא בשאול מופז. פעם נשיאה, מסתבר, תמיד נשיאה.
אברהם-בלילא, מצידה, מאוד רוצה להיות מספר אחת. היא תמכה במופז בהתמודדות מול ציפי לבני והייתה נאמנה לו מהיום הראשון: "רוחמה נחשבת לאחת הנשים החזקות בקדימה בגלל המפקד שעשתה", אומר פעיל מרכזי של המפלגה, "חלק גדול מהניצחון של שאול מופז בפריימריז רשום על שמה. היא יוצאת לשטח גם כשאין בחירות ומתחזקת את זה".
מתכסחות במכתבים רשמיים של הסיעה
לא תמיד שררה בין השתיים כזו איבה. בעבר נחשבו אפילו חברות וגם שיתפו פעולה, למשל למען מניעת הדחתו של הנשיא לשעבר משה קצב. בינואר 2007, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום נגד הנשיא קצב, ביקש האחרון מן השתיים –איציק הייתה אז יושבת ראש הכנסת ואברהם יושבת ראש ועדת הכנסת – לצאת ל"נבצרות זמנית", והן עבדו זו לצד זו כדי להשיג את אישור הבקשה בוועדת הכנסת. איציק הרוויחה מהמהלך: בעקבות יציאתו של קצב לנבצרות הועברו אליה סמכויותיו והיא שימשה נשיאת המדינה בפועל, עד הדחתו של קצב ובחירתו של שמעון פרס, כחצי שנה מאוחר יותר.
סיפור האהבה בין השתיים הגיע אל סיומו בסוף כהונת הכנסת הקודמת, בפריימריס שנערכו בקדימה, כשאיציק ואברהם התחרו ביניהן מי תהיה האישה הראשונה של המפלגה, למרות העובדה שבקדימה אין שיריון לנשים. בתחילה, היריבות הזאת התנהלה מתחת לפני השטח – אבל לפני קצת יותר משנה, משהו גם צף למעלה. זה קרה במרץ 2011, אז ביקרה ח"כ אברהם בלילא בעיר טייבה. היועץ הפוליטי של איציק לענייני המגזר הערבי ותושב העיר, כמאל טיבי, זעם על כך שהביקור התקיים מבלי שתואם עמו, ועל פי פירסומים בכלי התקשורת אף תקף מילולית את מי שהיתה העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ אברהם באותה תקופה, דבר שהוביל להגשת תלונה נגדו לקצין הכנסת.
בציבור נתפסת דליה איציק כאישיות ממלכתית, מכובדת, מועמדת אפשרית לנשיאות. לרוחמה אברהם- בלילא, לעומתה, לקח שנים רבות להשתחרר מתדמית המזכירה של נתניהו, והיא עדיין מזוהה עם עסקנות מפלגתית ואופורטוניזם פוליטי. המציאות לא בהכרח תואמת את הרושם הזה: במושב הקודם של הכנסת הייתה רכזת האופוזיציה בוועדת הכספים, וגורם שנכח בדיונים מספר: "היא ידעה את העבודה. היא נכנסה לדיונים מאד מתודרכת ומאתגרת, חברה לח"כ גפני ויחד הם תקעו לממשלה לא אחת".
האג'נדה של אברהם-בלילא היא חברתית, וכוללת בין היתר חקיקה בתחום הביטחון התזונתי וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. איציק, מצידה, העבירה את חוק הארכת חופשת הלידה לתקופה של חצי שנה, חוק הורדת גיל הפנסיה לנשים, דאגה לייצוג של נשים בשטרות הכסף החדשים שיונפקו בקרוב, חוקקה חוק המקנה זכויות למי שהתייתמו בעקבות פעולות טרור ובחודש יוני יכנס לתוקפו חוק מדבקת האחריות אותו יזמה, שיחייב כל יצרן להדביק על מוצריו מדבקה שתשמש במקום תעודת אחריות.
אין ספק, אם כן, שמדובר בשתי חברות כנסת שעבודתן הפרלמנטרית מרשימה, כל אחת בתחומי העיסוק שלה. עם זאת, כשזה מגיע לפוליטיקה הפנים-סיעתית, השתיים דורכות זו על בהונותיה של זו ללא הרף. הנה עוד דוגמה: בינואר השנה פנתה חברת הכנסת אברהם-בלילא אל ח"כ איציק מספר פעמים במכתבים רשמיים שהועברו לכל חברי הכנסת של קדימה, ובהם תבעה לדעת מהם מקורות המימון של עובדי לשכתה של יו"ר הסיעה איציק ומדוע זאת לא ביקשה את אישור חברי הסיעה טרם שערכה שינויים בצוות. זה המקום להזכיר שליו"ר סיעת קדימה יש תקציב גדול יחסית, הממומן הן על ידי הכנסת והן על ידי המפלגה, וכך יכולה הייתה איציק להעסיק מספר רב של עוזרים. איציק השיבה על כל השאלות ובסוף מכתבה ציינה: "התקנון קובע במפורש כי יו"ר הסיעה ימנה את הסגל הניהולי של הסיעה והוא אחראי להפעלתו". במילים אחרות: אל תתערבי.
מי תצטלם קרוב יותר לשאול
קול אחר, שלדליה איציק קשה להשתיק, הוא היועץ האסטרטגי ליאור חורב. חורב, יועצו של שאול מופז ואחד האנשים שעמדו מאחורי התרגיל להקמת ממשלת האחדות וחתימת ההסכם הקואליציוני בין מופז לנתניהו, נחשב מקורב מאד לאברהם-בלילא ואף מייעץ לה לעיתים, בעוד שדליה איציק, על פי גורמים בקדימה, נחשבת ליריבתו.
אם מסתכלים על התמונה הגדולה, חברת הכנסת דליה איציק נמצאת כרגע בבעיה, ולו מפני שהיא מוזכרת באותה נשימה עם שנואת נפשה רוחמה אברהם. ברור לה שהיא תצטרך לעבוד קשה מאוד כדי לשקם את מעמדה בסיעה – ונראה שהיא לא מבזבזת זמן. אנשי קדימה מזכירים כיצד עלתה איציק לבמה בליל הפריימריס בקדימה במרץ השנה והתייצבה לצידו של שאול מופז, שאך ניצח, כדי להופיע לצידו בתמונות הראשונות, ולהצטייר כמי שיש לה חלק חשוב בניצחון. אברהם-בלילא, אגב, למדה מזה שיעור חשוב: בקדימה מספרים כי היא נוהגת לשלוח את העוזרים שלה לתפוס לה מקום בישיבות הסיעה לצידו של מופז. להרוויח עוד קצת זמן שאול.
חברת הכנסת דליה איציק סירבה להגיב לכתבה. מלשכתה של חברת הכנסת רוחמה אברהם נמסר: "ח"כ אברהם עסוקה בעשייה ציבורית וביוזמות חקיקה חשובות אותן היא מובילה בתחום החברתי, ביניהן חקיקת החוק להקמת המועצה לביטחון תזונתי, חוק ארוחה חמה לכלל תלמידי ישראל ועוד. ח"כ אברהם מעריכה את פועלה של ח"כ איציק ומקווה שיתווספו נשים נוספות לכנסת ישראל".