חברת הכנסת שלי יחימוביץ' פתחה את השבוע עם גילוי מרעיש: שר השיכון אריאל אטיאס שינה בחשאי את הקריטריונים לדיור הציבורי, כך שמשפחות עם שישה ילדים ויותר יקבלו דירות לפני 2,300 הזכאים האחרים שעומדים בתור הארוך. "יש פגם מוסרי וערכי כבד בהעדפת קבוצה מסוימת, סקטוריאלית, בתוך אוכלוסייה קשת יום זו", כתבה יו"ר מפלגת העבודה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לאטיאס וליועץ המשפט לממשלה, יהודה ויינשטיין.
האשמות כה כבדות מחייבות בירור. יחימוביץ' מתכוונת לדירות שנרכשות במימון המדינה עבור זכאים שאין בעבורם מענה במאגר הדירות הקיימות, כמעט כולן בנות שלושה חדרים או פחות ורובן אינן נגישות לנכים. טוב הייתה עושה לו בדקה את הקריטריונים שהיו קיימים בעבר לזכאים, אז הייתה מגלה שעד 2002 יועדו הדירות האלו לנכים בכיסאות גלגלים, למשפחות חד-הוריות עם חמישה ילדים ויותר ולדיירי השיכון הציבורי עם מצוקה רפואית או כאלה החיים בצפיפות קשה. בעקבות קיצוץ תקציב רכישת הדירות ב-65%, שונו הקריטריונים והדירות יועדו אך ורק לנכים בכיסאות גלגלים.
ב-2010 הודיע אטיאס כי הצליח להשיג מהאוצר תוספת תקציב, ולפיכך יירכשו גם דירות ארבעה חדרים, שכמעט אין כמותן בדיור הציבורי, עבור משפחות עם שישה ילדים ויותר. טוב הייתה עושה יחימוביץ' לו בדקה את מאגר ההודעות לתקשורת של משרד השיכון, אז הייתה מגלה שדבר לא נעשה בחשאי, וב-7 בפברואר 2010 דווח על החלטתו זו של אטיאס – על התקציב, על מספר הזכאים, על סוג המשפחות ועוד.
טוב הייתה עושה יחימוביץ' לו עיינה בפרוטוקול של דיון בוועדת הכנסת לפניות הציבור שהתקיים ביולי 2011, בו נחשפו מקרים קשים של זכאים הממתינים לדיור ציבורי: אם חולת סרטן עם שבעה ילדים, שבעלה נטש אותם; משפחה עם שמונה ילדים שאביהם חולה נפש; משפחה עם 15 נפשות שמצטופפת יותר מ-20 שנה בדירה של 68 מ"ר; ועוד. דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2009 מצא מקרים נוספים, למשל משפחה עם עשר נפשות מבני ברק שב-2001 אושר לרכוש לה דירת ארבעה חדרים, אבל עד שנמצאה דירה, הקריטריונים הוחמרו.
חלה עלייך חובת ההוגנות והיושרה
מכתבה של יחימוביץ' התבסס על מסמך שכתב ב-2010 סמנכ"ל משרד השיכון ישראל שוורץ, בו דיווח על שינוי הקריטריונים בהוראת השר. "השינוי בוצע בהסתר ואיש אינו יודע עליו", כתבה יחימוביץ' לנתניהו. אבל הרי היא עצמה ראתה שהמכתב ממוען לתפוצה רחבה של מנהלי מחוזות ואחרים. שוורץ, איש מקצוע ותיק ונטול פניות, כינה את ההחלטה "בשורה של ממש שיש בה כדי לפתור בעייתן של משפחות אשר ממתינות לפתרון שהסיכוי לקבלו נמוך, אם בכלל". מהמהלך ירוויחו גם משפחות קטנות יותר שיקבלו את הדירות שאותן יפנו המשפחות הגדולות, הוסיף.
את המסקנה שלה מהפרשה חלקה השבוע יחימוביץ' עם חברי סיעתה בכנסת: "אין לנו אלא לעבוד קשה כדי שהמשרדים החשובים הללו יהיו בידינו, לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל". אבל המסקנה שלי אחרת. מעבר לחובה החלה עליה לברר עובדות ולדווח אמת, חלה על יחימוביץ' חובת ההוגנות והיושרה. היא הרי יודעת שהאוכלוסייה החרדית היא הענייה ביותר בישראל. במי היא נלחמת – במשפחה של עשר נפשות עם אב חולה נפש? זה באמת משנה שהם חרדים וקרוב לוודאי מצביעי ש"ס? אין כאן תחרות במסכנות.
כפי שיחימוביץ' עצמה כותבת, גם המשפחות הגדולות וגם הקטנות זכאיות לדיור ציבורי משום מצבן הקשה. טוב הייתה עושה מפלגת העבודה והעומדת בראשותה לו הייתה נלחמת בעוני, לא בעניים.