נו, זה נגמר. בסופו של דבר ההצגה של שדרן הרדיו (ולשעבר גם הטלוויזיה) גלן בק על חשבוננו די נכשלה. סוכנות הידיעות AP טוענת שהיו בעצרת שלו כמה מאות, דיווחים נדיבים יותר נותנים לו קצת יותר מאלף. בכל מקרה, זה הרבה פחות מארבעת האלפים שעליהם דובר כשהאירוע רק תוכנן, ואפילו הרבה פחות מהאלפיים עליהם דובר בימים האחרונים. כנראה שמה שלא עשה הטירוף הכללי, עשו הקשקושים הנוצריים וההערות על גבול האנטישמיות.
חבל רק שזה לא סוף שיתוף הפעולה בין לאומנים ישראלים לפנאטים נוצרים, שתומכים בהם מסיבותיהם שלהם, שלא קשורות בכלל לטובתו ארוכת הטווח של העם היושב בציון. איך אנשים המתרברבים בגאוותם הלאומית (כמו חברי הכנסת דני דנון - יו"ר הליכוד העולמי שסייע לארגן את הביקור - ציפי חוטובלי ואנסטסיה מיכאלי) מוכנים להתחבק עם גלן בק? מדובר באדם שעוסק ללא הרף בתיאוריות קונספירציה על יהודים השולטים בגורלם של זולתם ומתמרנים אותו לצרכיהם, באופן ששונה ממה שפורסם בזמנו ב"דר שטירמר" בסגנון יותר מאשר בתוכן, אדם שהשווה את תנועת הנוער של מפלגת השלטון בנורווגיה (זו שחבריה נשחטו בידי הטרוריסט "הצלבן" אנדרס ברייויק) לנוער ההיטלראי.
צריך להבין: אנשים כמו גלן בק ועמיתו הכומר ג'ון הייגי אינם רוצים בישראל שלווה, החיה בשלום עם שכניה וחיה את חייה. הם תומכים בה משום שהם מאמינים שהיא אמורה למלא תפקיד נבואי באגדת קץ הימים. לשיטתם, מלחמת גוג ומגוג אמורה להתחיל כאן אצלנו, רובנו אמורים להיטבח, ואחרי שישו יחזור ויכונן את מלכות השמים על פני האדמה, אלה שירצו להמשיך לחיות יצטרכו לקבל אותו כמושיעם וכבן האלוהים. מי שיתעקש להמשיך להיות יהודי כופר או סתם חילוני... יצטרך להתמודד עם התוצאות. במלים אחרות, בק, הייגי, ושאר המאמינים בתורות הנוצריות הקיצוניות הללו (כמו לדוגמא המועמדת לנשיאות מישל בכמן וזו שאולי תצטרף אליה, שרה פיילין) אוהבים את ישראל כמו שחוואי אוהב את הכבשה שהוא מפטם לקראת השחיטה.
אנחנו מחפשים שונאים בארצות הברית?
כשדני דנון אומר שצריך לקבל בחום אדם כמו בק, כי "יש לנו המון שונאים ועד שבא מישהו שאוהב אותנו", הוא רק מחזק את השונאים. כשהוא וחבריו מתגאים בתמיכתו של אדם שנחשב קיצוני מדי אפילו בשביל ערוץ הטלוויזיה הימני פוקס ניוז, הם בעצם מודים שהם עצמם קיצונים מדי אפילו בשביל הצד הימני השפוי של המפה הפוליטית בארה"ב. כרגע התמיכה בישראל היא עדיין קונצנזוס מאד נרחב בפוליטיקה האמריקאית, וגם רוב מכריע של הדמוקרטים מרגישים מחויבים להישבע אמונים לביטחונה. אבל ככל שישראל תקשור את עצמה לאנשים מסוגו של בק, שמחרחרים שנאה וששמם מעורר גועל בקרב מחצית מאזרחי ארה"ב, כך היא תמצא את עצמה חולקת את האיבה שהוא מעורר.
לשם השוואה, תארו לעצמכם מדינה זרה, שישראל הייתה משלמת מיליארדים בכל שנה כדי לסייע לה מול אויביה, והייתה בוחרת באופן קבוע להתחבר לליברמן ולמיכאל בן-ארי, ובמקביל מחרימה ארגונים של אזרחי ישראל בני העם שלה שמחזיקים בעמדה פוליטית שונה. כמה זמן היה לוקח עד שהתמיכה באותה מדינה בקרב אזרחי ישראל הייתה הופכת לסוגיה פוליטית מפלגת במקום קונצנזוס?
זו הוכחה נוספת לשגגה שביסוד מדיניות ההתנחלויות וההתנגדות לשלום עם הפלסטינים - בכדי להגן על המדיניות הזו, תומכיה נאלצים להרוס כל חלקה טובה לא רק בארץ, אלא בקרב הבריתות החשובות ביותר של ישראל.
סון דזה, האסטרטג הסיני הדגול שחי לפני 2500 שנה, ידע שכדי לנצח לא חייבים תמיד להילחם. הוא אמר ש"המצביא הטוב ביותר הורס את תוכניות האויב, הפחוּת ממנו הורס את בריתות האויב, הפחוּת ממנו הורס את צבא האויב; הגרוע ביותר תוקף ערים בצורות". לאויבי ישראל אין צורך במצביאים טובים - ישראל עצמה מחבלת בבריתותיה.