עבודה ערבית (תמונת AVI: mako)
ילדה פלסטינית ששרה על "יפי הבלורית והתואר"? נו באמת | תמונת AVI: mako

קשה לי להאמין שב"קשת" באמת סברו ששידרו פרק אמיץ עד מאוד מ"עבודה ערבית". שומו שמים, הם דיברו על הנכבה ואפילו הילדה של אמג'ד שרה את שיר הרעות על יפי הבלורית והתכוונה לפלסטינים. לא, הם בוודאי כיוונו בפרסום המסיבי לתרגיל מבריק ביחסי ציבור.

או שאולי אחרי מקבץ תוכניות כמו נראה אותך, "זה מעצבן?!" במועדון לילה, מה זה השטויות האלה, מונית הכסף, כוכב נולד א' וב' - בא פרק על הנכבה דווקא בתשרי, לא באפריל ולא במאי.

ולעצם העניין: אחרי שראינו את "ח'רבת חזעה" של רם לוי בערוץ הכי ממלכתי, את "תקומה", את הסרטים על איקרית ובירעם, מי שהקשיב לשירי הקרב בהפגנות יום האדמה והתהלוכות ביום הנכבה יבין כי הפרק על הנכבה הוא באמת פרק "אופטימי".

הרי ידוע שמכרם ח'ורי, אבא של קלרה, שמשחקת את אשתו של אמג'ד, שיחק כבר את מישל עזרא ספרא וכיכב ב"גטו" ובעשרות מחזות בתיאטרון העברי בכישרון ענק, ואף זכה לפרס ישראל. סלים דאו, שמשחק את אביו של אמג'ד, כבר שיחק את שיילוק היהודי ב"אוונטי פופולו", היה ב"נפש יהודי" וכיכב בעשרות מחזות "עבריים". שלא לדבר על מירה עווד, שייצגה את ישראל באירוויזיון למרות כל המחאות.

מלבד זאת, גם פרופ' תייסיר אליאס המוסיקאי המחונן ניגן רסיטלים בחו"ל באירועי השישים של המדינה, הנכבה של בני עמו; הסופר אמיל חביבי זכה בפרס ישראל; וחשוב מכול הילד אליאס שנעקר מביתו ומכפרו בירעם ב-1948 והיום הוא הארכיבישוף אליאס שקור, ראש הכנסייה היוונית קתולית בישראל. ערבים רבים הדליקו משואות בימי העצמאות: מוסלמים, נוצרים ודרוזים. עלי יחיא היה לשגריר בפינלנד, מוחמד מסארווה קונסול באטלנטה ועוד...

למה זכות השיבה לא אבל חוק השבות כן?

עבודה ערבית (תמונת AVI: mako)
לפחות סייד קשוע עוד זוכר את מאות אלפי הערבים שגורשו ו/או ברחו | תמונת AVI: mako

נו, תשאלו, אז מה? כן, ערביי ישראל, הפלסטינים אזרחי ישראל, חיים בדואליות, כמו וירטואוזים המהלכים על חבל דק. אזרחי מדינת לאום שמתעקשת להיות מדינת העם היהודי ולא מדינת העם הישראלי. יש בעם רוב מכריע שאינו מאמין בזכות השיבה אבל בטוח שחוק השבות הוא נשמת אפה של המדינה, אחוז גבוה שמבקש לשלול מערביי ישראל את זכות הבחירה, ורבים אחרים שמעדיפים שלא יהיו ולא יחיו כאן.

הפרק על הנכבה היה לטעמי דרמטי, אבל לא סאטירי, לא כואב, לא מעצבן, לא אמיץ ולא פחדני. סתם נכבה לייט או נכבה זירו. תרומתו היחידה בעידן הבורות במערכת החינוך היא שהרבה מאוד ילדים לא ידעו כי היו פה מאות אלפי ערבים שגורשו ו/או ברחו. הם עוד נמצאים בזיכרון של סייד קשוע, ובשנת 2010 אפילו נתנו להם לאזכר את האירוע בערוץ 2.

>> לפוסט הקודם שלי: לא תלמדו אותי להיות ישראלי
>> הכירו את כל נבחרת הבלוגרים