איך פייסבוק שינה את החיים שלך, אה? פעם היית חלק מחבורה של חמישה אנשים - והיום יש לך מאות חברי נפש, עשרות לייקים על כל פוסט מרגש, כמה תגובות על סטטוס שנון, לפעמים גם איזה שייר או שניים. ואז, ביום בהיר אחד, מגיע הרגע שבו אתה מבין שיש לך פוטנציאל להיות כוכב רשת, אושייה ויראלית, בעל יכולת השפעה בלתי מבוטלת על החברים שלך ועל החברים של החברים שלך ועל החברים של החברים של החברים שלך. בקיצור, על האנושות כולה.
לאיש החתול מאשדוד היה רגע כזה בסוף השבוע האחרון. צילום תמים שלו אוחז בחתול הפוך, מהזנב הפך ללהיט רשת. אין ספק שהצליח לו. יום החתול הבינלאומי זה כאן ועכשיו, למרות שעברו כמה ימים מאז התאריך הרשמי. תוסיפו לזה את העובדה שהחתול כבר מזמן הפך לכוכב רשת ותקבלו אלפי תגובות, שיתופים והפיד שלכם מלא ביופי הזה. אחר כך מגיע תורה של התקשורת כדי להטביע את החותמת הסופית - וזהו, איש החתול הופך למשהו שצריך לדבר עליו.
רגע, בואו נעצור לשנייה את כדור הצמר הזה. איש החתול העלה תמונה לפייסבוק, תמונה שהיתה אמורה להיות בדיחה עצובה, משחק תמים או אקט מרושע לעיני החברים בלבד. אחד מחברי הנפש של איש החתול החליט שהמעשה הזה ראוי לשיתוף. ואז חבר של אחד מחברי הנפש של איש החתול, ואז חבר של חבר של אחד מחברי הנפש של איש החתול, וכן הלאה. ואז הגיעה התקשורת. ומשם כבר אי אפשר היה לעצור את סחף התגובות. אין ספק שלפייסבוק יש תשע נשמות, כולן נשמות טובות, תמיד מתגלגל ביעילות בין כולם, קופץ מגובה רב ונוחת בשלום על ארבע.
יכול להיות שאיש החתול אינו אדם מרושע כפי שכולנו הנחנו ביממה האחרונה. יכול להיות שבסביבה שלו זה ממש לגיטימי, לאחוז בזנב החתול משני קצותיו. יכול להיות שהוא אידיוט שהיה צריך לקבל איזו כאפה כשהיה קטן. יכול להיות שאם חבר הנפש מהפייסבוק לא היה חושב רק על מספר השיתופים אלא על מהות החברות, על הדדיות ועל חינוך, איש החתול היה מקשיב, לומד ומפסיק לתפוס חתולים בזנב. הבעיה היא שאנחנו חיים בעידן שבו הגדול והחזק מנסה לתפוס בזנבו של החלש: איש החתול אמנם תפס לחתול בזנב, אבל גם אנחנו בחרנו לתפוס את זנבו של איש החתול.
לטור האחרון שלי: המדור האולימפי לחיפוש קרובים