אולי זה רק אני, אבל באמת שלא ברור לי מה הייתה המהומה סביב חתונתם של ויליאם וקייט. מילא הבריטים, אבל אנחנו? ממתי ארמון המלוכה הבריטי נכנס לאג'נדה הציבורית? האם אנחנו ממש צמאים לחתונות (ושמחות באשר הן), או שאולי זה הלינק היחיד שעוד נשאר לנו לעולם האגדות של הילדות?
בזמן שרשתות התקשורת בעולם כולו נטפלו לפיגורה של קייט ולפריזורה של ויליאם, גם אני כעורך וכתב בערוץ הבידור והתרבות של אתר זה מצאתי את עצמי מתעמת לאחרונה עם לא מעט ידיעות בנושא. בכל פעם שסיימתי להכין אייטם כזה או אחר, שאלתי את עצמי – מי זאת לעזאזל הצנונית הבריטית המשעממת הזאת? אה כן, זאת שהולכת להיות מלכת אנגליה.
אני חלילה לא מכחיש שהייתי סקרן לראות את שמלת הכלה שלה, באיזה רכב הם יגיעו לאירוע הפומפוזי והאם אלטון ג'ון יקדיש להם שיר. אבל הכיסוי התקשורתי שהחתונה הזאת קיבלה איבד פרופורציות מזמן. אני בטוח שכולנו היינו בהחלט מסתפקים בהרבה פחות, אבל טירוף החתונה המלכותית לא פסח על צופי הטלוויזיה בישראל: שלושת ערוצי הטלוויזיה הישראלית סיקרו את החתונה במלואה בשידור ישיר. אם זה לא מספיק, בערוץ 10 שלחו את יעקב אילון ואת עורך חדשות החוץ לשדר את האירוע הישר מלונדון. ליחס כזה זוכים בדרך כלל רק אסונות בקנה המידה של הצונאמי ביפן.
קייט, תלמדי ממדונה
כתבת CNN ג'ני מוס האמריקנית התקוממה: "אפילו ילידי טקסס מדברים במבטא בריטי. כולנו נשמעים פתאום כמו ה-BBC". ובצדק. ההיסטריה התקשורתית עלתה על גדותיה, ולרגע אפשר לשכוח שבסך הכול מדובר בעוד חתונה של שני בריטים. אמנם אחד מהם הוא נסיך אבל בחיאת, במדינה בה המלכים הם זמרים מזרחיים, המינוחים המלכותיים לא באמת מרשימים. בכלל, בעידן בו הסלבריטאים שולטים בעולם – מלך ומלכה זה עניין של סמנטיקה בלבד. בעיניי מדונה, למשל, הרבה יותר מלכה ממה שקייט מידלטון יכולה להיות אי פעם. תקראו לי נאיבי, אבל דם כחול קיים רק באגדות.
ואולי זה העניין. כנראה ששם הכול מתחיל ונגמר, באגדות. בצורך הקיומי הבסיסי שלנו להאמין שאגדות קורות גם בחיים. כולנו גדלנו על מעשיות קסומות בהן כיכבו נסיכים ונסיכות, ומאז ומעולם חלומה של כל זאטוטה הוא להתחתן עם יורש עצר יפהפה בעל טייטל מלכותי, רצוי מממלכה מרוחקת ואקזוטית. לונדון לא כזו רחוקה ובטח לא אקזוטית, ולנסיך ויליאם (אם להיות עדין) אין ממש נתונים של סמל מין, אבל כנראה שכשאין ממש היצע אז מתפשרים. זה מה יש ועם זה ננצח. ואם המלכה אליזבת חיה – אין זו אגדה.