המשטרה פיצחה התיק: שני נערים בני 14 ו-16 שעישנו נרגילה בחמישי בצהריים אחראים למות הכבאים ולאסון הכרמל כולו. נשאלות השאלות הבאות: יש יער בעולם שלא מעשנים בו? הרשויות לא מסוגלות להגיע ולכבות שישא בטעם אפרסק ושני גיצים? רק בנובמבר הציתו מסטולים מה"ריינבואו" שריפת ענק ברמת הגולן בעזרת נייר טואלט בוער. למה אף אחד מהם לא זומן לחקירה? וגם אם הילדים בעוספיא באמת מעורבים, איך זה שחיכו חצי יום ונתנו לאש לתפוס את כל היער? כדי לברר את התהיות נסעתי במוצ"ש ל"מקור האש", הכפר עוספיא.
הטענה הראשונה של המקומיים היא שהילדים בכלל בני 12, וחד משמעית נעצרו מול הוריהם על לא עוול בכפם. מעבר לזה עולות שורה של טענות משנה:
1) אין סיבה לתושבים לשרוף את היער שלהם, רכושם ופרנסתם.
2) השריפה פרצה מאות מטרים מהנרגילה.
3) מכבי אש היו מודעים לאש במשך שעות ולא עשו דבר.
4) בעוספיא אין אפילו כבאית אחת. הכבאית של אוניברסיטת חיפה לא טרחה להגיע.
5) מתנדבים בכפר ניסו שעות לכבות את האש בעצמם.
6) ראש עיריית חיפה אמר שפרצה אש במזבלה של הכפר. זה לא נכון, מה שבער (יממה לאחר מכן) זה החורש ליד המזבלה.
7) אף משפחה לא אכלה במזבלה, בניגוד לטענות הטוקבקיסטים.
בכפר עוספיא חנויות צעצועים וציוד משרדי רבות. בבניין המועצה ובטאבון "זמאן", בכל פעם שהתושבים שומעים את המילה "נרגילה" בחדשות הם נכנסים לעצבים גבוהים ומקללים. רכז איכות הסביבה, סמיר אבו פארס, לוקח אותי ואת חבריי, ארי ליבסקר מ"כלכליסט" ורועי ארד מ"הארץ", לסיבוב בנחל אלון. בדרך הוא מצביע על בית המשפחה שלקחו את שני בניה. כצפוי יש בו רחש וצעקות, אך מעבר לזה הכפר רגוע. לא שם ולא בדליית אל-כרמל בוער משהו. התושבים גאים להיות מועצה עצמאית שוב, לאחר שנפרדו מהאיחוד הכפוי עם דליית ל"עיר הכרמל".
השאירו מדורות לכבוד המהדורה של שמונה
במורד העמק אנחנו מזהים שיח בוער. הרכז שופך עליו מים מינרלים וקורא לסיירת. ארבעה יוצאי יחידות קרביות, ילידי הכפר, מגיעים תוך דקה עם מסכות פנים וג'ריקנים. הניצוצות נעלמים. בינתיים עולה הצעה, שאולי הסיכוי היחיד כאן הוא חלוקת מטף כיבוי לכל תושב. עלי, צלם ואיש מחשבים "חובב טכנולוגיה וטבע", מספר שכבר יש לו חמישה מטפים בבית. אם יש משמר-אש עצמאי אולי צריך להעביר לו את תקציבי הכיבוי.
בטלוויזיה לא עוסקים בזה ומתמקדים בחמ"ל, איזור סטרילי במעמקי מעונות הסטודנטים. אין קשר בין מסיבות העיתונאים הנערכות בו לממשי. על הרכס בחוץ נמצא באופן תמידי אור הלר, כתב ערוץ 10, מדברר את אותו כבאי פעם אחר פעם. אין אש ברקע, רק מצלמות. כתב זר במבטא בריטי טוחן את עניין הרוח. אלומת פנס מאירה על האבק ומדמה עשן שריפה מאחוריו. כולם בדעה שהשאירו כמה מדורות אד הוק למהדורה של שמונה. הסאונדמן שואל את הצלם אם יש לו אש.
למרות הרגיעה ביום השלישי, הכתבים עדיין עסוקים בלהכניס אנשים לפאניקה. ברור שלולא תאונת האוטובוס לא היה מוקם חפ"ק, אלי ישי לא היה מגרד את השבת, היחסים עם טורקיה לא היו במגמת שיפור ורני רהב לא היה "מרכין ראש" (ע"פ הסטטוס שלו בפייסבוק). אירוני שיכלו פשוט לתת לאסירים לברוח במקום לשלוח סוהרים לפקח על פינוי הכלא. כמו בסדרה "נמלטים", עדיף פושעים חופשיים מאשר סוהרים מתים.
דיווחים מהשטח בטוויטר של נמרוד קמר