המרכז לאמנות הנידוי? המרכז לאמנות הביתוק? המרכז לאמנות האינוס? שמות חלופיים רבים הוצעו בטוויטר ל"מרכז לאמנות הפיתוי", החשוד בהדרכה לאלימות במסווה של אמנות פיק אפ.
הכל התחיל לאחר שתלמיד סיפר בפורום איך הזיז תחתונים של תיירת ימינה ו"סגר", למרות שלא קיבל רשות לעשות לה משהו מעבר לשקשוקה. אגב: באנגליה המרכז לאמנות הפיתוי מלמד איך להזיז את התחתונים שמאלה.
לאחר ההתפרצות של מספר "פמיניסטיות" לשיעור של המרכז בשבוע שעבר נאלץ סטס, אמן פיתוי, לצאת ליוטיוב ולהגן על שמו הטוב של המוסד. סטס מצהיר בסרטון שהוא בסך הכל פמיניסט התומך בהחזרת התחום האפור למשחק. הוא גם מזכיר שפיתוי בהגדרה הוא לא מגע ובטח לא אלימות, כפי שאהבה אינה תרגיל בחשבון.
כעת נשאלת השאלה האם רצוי לסגור את מרכזי הפיתוי והמינוף בארץ לנוכח הגילויים, וכדרך אגב גם לשלול את זכות החניכים לאהוב. מה שמוסכם הוא שישנם המון מסכנים בתחום הפיק אפ, ומתוכם רבים שיכולים להפיק תועלת מהדרכה נכונה. אותם זיינים בפוטנציה לא אשמים במה שמלמדים אותם, לא משנה כמה הסילבוס גס ושוביניסטי.
הפתרון: המדינה צריכה לקחת שליטה על המרכז לאמנות הפיתוי, מרכז "אלפא ישראל" וארגון "מיי-סוד" ולנהל אותם בעצמה. כל אדם שיוכח כי אינו מוצלח עם בני\ות המין השני יקבל שיעורים בחינם. המדריכים הקיימים ייבחנו אחד אחד וינסו להציג דף נקי של שיעורי הצלחה (לא בהכרח חדירה) ומסירות. הטובים מבינם יקבלו מעמד של עובדי מדינה. בלי צחוק, אם נוכל לזווג כמה שיותר אנשים מצב הרוח הלאומי יזנק ולפתע יופיעו הרבה יותר כוסיות וכוסיים בעיני עצמם ברחובות.
בינתיים, אלה שורות הפיק-אפ שאני ממליץ להשתמש בהן:
- את פנויה רגשית?
- אני רוצה לומר לך מה השעה. (שורה שמלמדים גם במרכז)
- מילה שלי, את נראית פגז.
- אני לא נמשך אלייך.
- את כוסית מבפנים.
- היא הנוכחית שלי.
- הוא התאהב בך.
- אני א-מיני.
- אני עובד בmako.
>> הפוסט הקודם שלי: האם הכריש מסיני הוא מושתל של המוסד?
>> לעמוד התומכים של נמרוד קמר בפייסבוק