אני לא עיוורת לאמת. מתוקף תפקידי כעורכת עמוד הבית אני גם יודעת שהסתקרנתם מאוד לראות את חברתו החדשה של אקי אבני. אני יודעת שהגולשים, הקוראים והצופים רוצים את הפפראצי שלהם, רוצים לראות את פליטת ריאליטי #456 בביקיני בים, ואת היה פעם שחקן #213 שותה בבית קפה עם אמא שלו. אבל גם אתם אל תהיו עיוורים – עבודת צלמי הפפראצי היא עבודה אלימה, שאינה מכבדת את בעליה.
כל אימת שאני קוראת על צלם פפראצי שהיה מעורב בתגרה זו או אחרת, אני לא כועסת על הסלב המצולם. אני נזעקת מהמקום שנזעק אימתי שמתרחשת אלימות כלשהי. אם אני מדמיינת את חיי כשכל העת עוקב אחריהם צל דביק שרוצה לתעד כל גרעפס שבורח לי ברחוב, אני מתקשה להאמין שהייתי פועלת בשלוות נפש וחיוך כובש.
הוציאו בבקשה מהדיון את כל אותם סלבס שמתקשרים לצלמי הפפראצי ומנדבים פרטים על אודות הימצאם כדי להשתרבב למדורי הרכילות. גרשו גם את הטיעון לפיו מי שלא יכול לסבול את החום, שלא ייכנס למטבח. אולי ישנם אנשים שאכן חיים מהופעות במדורי רכילות, אבל שחקנים לא צריכים להיות כאלה, ואם הם כן – ובכן, זה מעיד בעיקר על כישורי המשחק שלהם.
לא כל אדם שרוצה להתפרנס ממשחק צריך לחתום על חוזה לפיו הוא מוותר על פרטיות, ואני מאמינה שדי ברור לצלמי הפפראצי מי משחק איתם תופסת ומי מנסה לברוח באמת. גם כמתבוננת אני מרגישה כשותפה לאקט האלים של הפפראצי, במיוחד כשאני רואה מצולם שמנסה לנוס או להסתיר את עצמו. אני מודה, בשנים האחרונות הפכו תמונות הפפראצי מגילטי פלז'ר לגילטי-גילטי, שאין בו אפילו שמץ של הנאה, רק הרגשה של אשמה כל עת שאני מביטה בהם.
אני יודעת שכשיש לדבר מה רייטינג, הוא ימשיך לפעול ולהניב כסף, וצלמי הפפראצי לא ייעלמו מעל פני האדמה. אבל אני לא יכולה להימלט מלשאול: איך בן אדם יכול לעסוק בפעולה כה מבזה, ולחיות עם זה בשלום? איך בן אדם בוחר באופן אקטיבי במקצוע שמזיק הן למצולמים והן לקהל היעד שלו?
אולי קצת נדוש לשלוף מהארכיון את מותה של דיאנה, אבל זה היה אירוע שאמור היה לשנות את העולם, לגרום למהפכה, לשנות משהו בתודעתם של צלמי הפפראצי. אבל 14 שנים שעברו מאז, הפכו את העולם למקום הרבה יותר גרוע, הרבה יותר צהוב.