הפגנת זעם אור יהודה (צילום: אסף ברנר)
הפגנת הזעם באור יהודה. "המאבק הזה הוא רק מאבק מייצג" (צילום: אסף ברנר)

אוכלוסיות מוחלשות בישראל מסולקות ומגורשות בתהליך שקט שמתרחש בלא מעט ערים  בארץ. על הגירוש הזה יודעים בדרך כלל הפעילים החברתיים, אבל רוב הציבור כמעט  ולא נחשף למשפחות שלמות שנזרקות לרחוב. לעיתים יש מניעים אנוכיים בתהליך הזה, כמו גופים שמבקשים לזכות בנדל"ן. לעיתים מדובר בביורוקרטיה נוראית שמניחה את הכסף לפני האנשים. למשל במקרה חובות למשכנתא בבנקים. לעיתים העירייה לוקחת את האיזורים ומעניקה אותם לאוכלוסיות מבוססות, כמו התהליך שעובר על תל אביב, בו הון ושלטון חוברים ביחד.

אחת המשפחות האלו, שלא שמעתם עליהן, היא משפחת נפתלי - סיגל ודוד הם הורים לארבעה ילדים בני 7 עד 18. דוד היה בעל עסק קטן לעבודות מסגור באור יהודה שנקלע לחובות. בעקבות זאת ההוצאה לפועל דרשה לפנות את המשפחה מביתה. המשפחה עברה להתגורר במקלט, אך המשטרה ופקחי העירייה סילקו אותם גם משם והם עברו להתגורר בגינה הציבורית של השכונה. לטענת המשפחה הם פונו בצורה וולגרית – הפקחים העירו את הילדים משנתם, לקחו להם את המיטות והילדים לא הפסיקו לבכות. כך, בהיחבא עוד משפחה נזרקה לרחוב.

במקרה של משפחת נפתלי, וכמו במקרים רבים נוספים, העירייה, ובמקרה הזה, עיריית אור יהודה, מקבלת ציון נכשל. במקום לסייע למשפחה ולמצוא לה פתרונות אלטרנטיביים, היא מוקיעה אותה ומוציאה אותה מחוץ ללגיטמיות הישראלית. ואיך זה קורה? ובכן, עיריית אור יהודה הוציאה צו פינוי למשפחת נפתלי גם מהגינה הציבורית. כלומר אם אם אתה חסר בית, אסור לך אפילו להשתמש במה שהיה אמור להיות שטח ציבורי.

מאבקי הפעילים אינם מספיקים

מאז המחאה החברתית שהחלה ביולי 2011, ישנם גייסות קטנים של פעילים ופעילות המפוזרים בכל רחבי הארץ ופועלים למען משפחות חסרות דיור. כמו פעילי "המעברה" בירושלים, "באר שבע משוחררת" בדרום, "גוש פריפריות", "הלא נחמדים", "רבנים למען זכויות אדם" ועוד תנועות רבות וטובות. הפעילים והתנועות החברתיות באים לבתים, מתנגדים לפינויים (במיוחד מהדיור הציבורי) ומסייעים בייצוג המשפחה מול כל הקשיים שמערים הממסד.

הבעייה היא שהמאבק הזה, הוא רק מאבק מייצג, שלא יכול להביא את השינוי המיוחל – שיגיע רק בעזרת שינוי פוליטי וחברתי בפועל. צריך חזון רחב יותר שיכלול את המטרות של המעמדות המוחלשים בישראל ולא רק את האופק של המעמד הבינייים שמתבטא בדיור בר השגה ושאר פתרונות שרוב הציבור לא יכול להשתמש בהם. התקשורת ממעטת לסקר את פינוי אותן משפחות, אלא במקרים חריגים, רוב הציבור בארץ אינו יודע שיש לא מעט משפחות בישראל שנאלצות להתגורר במקלטים ובגנים ציבוריים. חשוב להביא את קריאתם ולהראות את תהליכי העומק המתחוללים בחברה הישראלים ומותירים משפחות רבות ללא יד מסייעת שתעזור להם לקום על הרגליים ולהתעורר לבוקר חדש ושנה חדשה.