כלובי סוללה במושב בארותיים (צילום: עמותת "רואים רחוק", עמותת רואים רחוק)
כמה סבל צריך להיגרם בשביל האוכל שלנו? תרנגולות בכלוב סוללה | צילום: עמותת "רואים רחוק", עמותת רואים רחוק

רבים מתקשים לתאר סדר יום ללא חביתה בבוקר, שניצל בצהריים ועוגה בערב. אבל האם אנחנו חושבים על הביצים שעשו את דרכן לצלחת שלנו, ועל התרנגולות שהטילו אותן? בספרי הילדות שלנו התרנגולות תמיד נעו בחופשי באיזו חווה ירוקה, וכשמשאיות מלאות בחיות חולפות על פנינו, אנחנו מעדיפים להביט לצד השני. אבל היום, אחרי המהפכה האקולוגית, אנחנו נאלצים להתבונן מחדש על מקומנו בטבע. אנחנו כבר לא יכולים לחשוב שכל הטבע משרת אותנו. ואכן, ארגוני זכויות בעלי חיים כגון אנונימוס החלו במאבק ציבורי רחב יריעה בעד אותן חיות אומללות שאין להן קול בחברה בישראל.

היום נערך בוועדת החינוך של הכנסת דיון על גורלן של שמונה מיליון תרנגולות. הביורוקרטיה הניחה בידי הוועדה לקבוע למשרד החקלאות אם יוכל להקים הקמת כלובי תרנגולים שנאסרו ב-32 מדינות בעולם. מדובר בכלובים הנקראים "כלובי סוללה", והם אמורים לקום במסגרת פרויקט שעלותו 350 מיליון שקל. עכשיו חישבו על מאות המיליונים האלו כשהם מועברים לידי מערכות דיכוי מהקשות שאנו מחזיקים בחברה הישראלית. בספרו "כל יום הוא טרבלינקה" טען ההיסטוריון וחוקר השואה צ'ארלס פטרסון שהיחס המזוויע שלנו לבעלי חיים מתבסס על הצדקה של מלחמות, עבדות, גזענות ומקרים של רצח עם בכלל והשואה בפרט.

הרפורמה בענף הלול שנידונה היום בכנסת יצאה לדרך בשנת 2007, במטרה לבנות מחדש את הלולים בתעשיית הביצים. עמותת אנונימוס עתרה לבג"ץ כדי לקבוע במסגרת חוק צער בעלי חיים תנאים מינימליים להחזקת התרנגולות. התעשיינים, כאותם קפיטליסטים אטומי לב ורגש, מבקשים להותיר את התרנגולות בתוך מכלאות צרות ביותר – 30 X 25 ס"מ לכל תרנגולת, כגודל של מסך מחשב קטן. לא רק זאת, אלא שהם מבקשים להחשיך את הלולים כדי להגדיל את התפוקה. לשמחתנו ועדת החינוך החליטה לדחות את בקשת משרד החקלאות לאשר את כלובי הסוללה; עם זאת, זו הפעם השביעית שהמשרד מעלה את ההצעה - מי מבטיח לנו שזה לא יקרה שוב?

אם בריטניה הצליחה, גם אנחנו יכולים

ביום הראשון לשנת 2012 ציינו בבריטניה את שחרורה של התרנגולת האחרונה שהייתה כלואה בכלובי סוללה. ארבעים אחוזים מענף הלולים באיחוד האירופי הוא של תרנגולות המוחזקות ללא כלובים. באירגוני בעלי החיים מבקשים לצרף את ישראל למדינות המאמצות חוקי אנושיים ומכירים בזכויות בע"ח. הפתרונות כוללים גם לולים ללא כלובים, הבנויים לגובה של כמה מפלסים, וגם לולי חופש, בהם התרנגולות נעות בחצר.

אסור לנו לתת לחיות שמפרות אותנו להיות מוחזקות בצפיפות איומה, בלי לראות אור יום ובלי שיוכלו לפרוש כנף כל משך חייהן. בואו נאכל אוכל בריא מחיים בריאים וחופשיים. בואו נדאג לחיות כמו שאנו דואגים לעצמנו.

>> הטור הקודם שלי: מי יודע כמה מרוויח הרמטכ"ל?
>> מי מצטלם עם מעיל פרווה?