כשתרבות היופי הופכת למכוערת

בזמן שהייתם עסוקים בוויכוחים לוהטים על הבחירות לרשויות המקומיות ואחר כיתתתם רגליכם לקלפי הקרוב למקום מגוריכם (סתם פחחחח מה אין לכם חיים), לארה פלין בויל יצאה לסיבוב קניות עם אמא באיזה פרבר של לוס אנג'לס וחטפה אותה בפפראצי אכזרי שגרם למיני סערה עולמית, בתדהמה מגרגרת מעונג שעיקרה – מה קרה למי שנחשבה לאחת הנשים היפות בעולם?

הקריירה של בויל, שהתפרסמה בניינטיז בזכות קשת תפקידים רחבה, מ-'טווין פיקס' עד 'עולמו של וויין' דרך "'אושר" עטור הפרסים של טוד סולונדז, החלה לקרטע לקראת אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים, אחרי התפקיד המרשעת הראשית בסרט ההמשך של "גברים בשחור".

כבר בימי שיא תהילתה הואשמה בויל בת ה-43 (כאילו שאפשר להאשים מישהו) בהפרעות אכילה, וברור היה שהשיח הענף, ספק סוגד ספק מוטרד, אודות יופיה (שהוגדר "אפל") וגופה (שהסופרלטיבים היענו-לא-מחמיאים "דקיק" ו"שברירי" הוצמדו אליו בכל אייטם) רק שימן את דרכה הסלולה למטה. למען השם, היא הייתה עם ג'ק ניקולוסון; רק על זה היא צריכה לקבל ביטוח לאומי.

בסופו של דבר זה קרה, ולפני כמה ימים פורסמו התמונות של מה שבאמריקה אוהבים לכנות "התחתית הסלעית", שאין אלא להניח שבויל התרסקה לתוכה בצלילת-פרצוף. קשה לאתר את הקשר בין השחקנית המוכרת מטווין פיקס לבין האישה נפוחת הטורסו, דקיקת הרגליים ומעוותת הפנים שתועדה מחוץ לקניון השכונתי.

מי יצר את המפלצת?

זה היה האות לתקשורת העולמית להכות בה ללא רחם. אחרי הכל, היא הביאה את זה על עצמה, ומישהו צריך לספר לעדת חסרות המושג שם בחוץ שזה לא סבבה להזריק לשפתיים כל חומר שאפשר להכין ממנו כוסות חד פעמיות.

אבל עצורנה רגע בצד לפני שאתן מקשיבות לאנשים שמטיחים את בויל בקיר הלעג רק כדי לראות אם היא מנתרת בחזרה: הרי האמת היא שהאחרונה שאפשר להאשים על מה שנהיה ממנה, היא בויל עצמה. כשכל תשומת הלב המופנית כלפיך מתייחסת לצבע העיניים וקוטר הירכיים שלך, וכל קמט הבעה הוא מכשול בפני העסקה, מה הייתה יכולה בויל לעשות מלבד להפוך את עצמה לשלוחה של "כימיקלים לישראל"?

וכל האייטמים המבוהלים והמטיפנים שפורסמו ברשת בימים האחרונים, זעקו שאי אפשר לזהות אותה. אף אחת לא קמה ואמרה – הלו, אנחנו מזהות אותה יופי, הרי אנחנו יצרנו את המפלצת הזאת, והיא גרה בתוך כל אחת מאיתנו.