הופעה של מדונה שקולה עבורי לביקור בפלנטריום, רק בלי הערך החינוכי הנלווה. הולכים בעיקר כדי לראות פיקסלים מנצנצים על מסך ענק. אני לא שופטת, גם זאת סיבה לצאת מהבית. בהופעה ברמת-גן בחמישי האחרון יצר השילוב בין פיקסל מרצד למשנהו סנסציה פוליטית אמיתית, הרשו לי להניח – לשביעות רצונה של מדונה. לשבריר שניה נראה דיוקנה של מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, מרין לה-פן, כשעל מצחה צלב קרס, ובשלב מסוים גם הודבקו עליה בחינניות שפם היטלראי וכובע קלגסים שחור תואם. מפלגת החזית הלאומית הצרפתית שוקלת להגיש תביעה.
סביר להניח שהמחשבה שהובילה את צוות הוידיאו-ארט של מדונה (הכוכבים האמיתיים של הטור העולמי) היא שאם כבר לתקוע למישהי צלב קרס על הפרצוף, מוטב שהיא תהיה בלונדינית ועם אבא מכחיש שואה. מרין החליפה את אביה ז'אן-מארי כראש מפלגת החזית הלאומית אחרי שזה השניא את עצמו פחות או יותר בכל פעם שפתח את הפה, עם אמירות כמו "לא היו תאי גזים באושוויץ, ואם כן, הם היו נגד כינים".
מרין, לעומתו, היא ממתק לאומני. מאיימת פחות רק מעצם היותה אישה (ועם פרצוף שבכל זאת פחות מזכיר את דמיאניוק), ועדינה בהרבה בניסוחיה. היא למדה מפירות הבוסר שאכל אביה. חוץ מהתבטאות אומללה לפני כשנתיים, לגבי היות תפילות המוסלמים ברחוב בימי שישי משהו כמו הכיבוש הנאצי, היא שומרת על תדמית נקייה בהרבה משלו ונזהרת במה שיוצא לה מהפה. מרין לה-פן יודעת שלאומנות גזענית בונים בעזרת מראית של ניקיון כפיים וגישה צדקנית בלתי פוסקת. גם ההוא שהדביקו לה את השפם שלו ידע את זה.
לכן לה-פן לא אומרת שצריך להעיף את כל הערבים והסנגלים הצרפתים בחזרה לחורים שמהם זחלו, אף שאין ספק שזה בדיוק מה שהיא חושבת. היא רק אומרת שצרפת צריכה לשמור על הציביון הצרפתי שלה, ומדברת על תחלואי הגלובליזציה ועל הצורך להשיב מלחמה. לא, חלילה, להגנת העבודה הזולה המיובאת מהעולם השלישי הרעב והגוסס, אלא להגנת העולם המערבי מהם. את החלק השני, היא לא תאמר לעולם און-דה-רקורד. ברור שלה-פן מבססת את הפוליטיקה שלה על היסטריה ושנאה, וחלק בלתי מבוטל מהעם הצרפתי קונה את זה. מסיבות אלו, זו האישה שמדונה החליטה שראוי להדביק לה צלב קרס בין הגבות.
וכאן מגיעה האירוניה האמיתית: מרין לה-פן עצמה, ברטוריקה השועלית שלה, לעולם לא הייתה מעיזה להעלות על בדל שפתותיה את האמירות שהושמעו כאן, על-ידי פוליטיקאים ישראלים, בשבועות האחרונים. היא לא הייתה מהינה לרמוז שלכל האפריקאים-הצרפתים יש איידס, ועוד פחות מזה לעלות על במה מול קהל אוהד ולצעוק מלוא הגרון שהמהגרים המוסלמים הם סרטן בגוף האומה הצרפתית.
אחרי הכל, האישה עם צלב הקרס על המצח יודעת דבר או שניים על טפטוף שנאה סמויה תחת מעטה של אחדות ופטריוטיזם הומוגני - למען השם, לא אומרים את זה ככה בפרצוף. זה שיעור שמספר לא-מבוטל מהפוליטיקאים המתלהמים, שטופי השנאה והפופליסטים בישראל טרם הפנימו. האם זה הופך אותם לפחות מסוכנים בגזענותם החשוכה ממרין לה-פן? בינינו, אני בכלל לא בטוחה.
>> לטור הקודם שלי: חוטובלי נגד רפאלי
>> תגובה לקובי אריאלי: צריך לבקר בהר הבית