רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. זאת, כמובן, אם לפני ארבעה חודשים נחשב היסטוריה וזה שמשהו כמעט חוזר על עצמו נחשב באותה המידה כאילו הוא אכן קרה. מה לעשות, זה עדיין לא להיט עיתונאי גדול לפתוח במשפט המרעיש – רבותיי, לא קרה כלום.
ואולם, הפעם החדשות הן בדיוק זה. עד לפני כמה ימים, העולם עוד רעש וגעש בשך תמונותיה של אחת השחקניות המוערכות שהוליווד עוד מתחזקת, הלא היא אומה תורמן, בהופעתה עבור קידום הסדרה החדשה (וככל הנראה, המצוינת) שלה The Slap. לא אלימות נגד ילדים, העומדת במרכז הסדרה, היא שעוררה את השערורייה, אלא דווקא פניה של תורמן, שנדמו שונים, שונים מאוד. תורמן פשוט נראתה כמו גרסה מעט צעירה יותר, של אישה אחרת לגמרי.
כמו הקהל הפוסט-טראומטי שאנחנו, כולם נכנסו לפסיכוזה עם הבזקים מטרידים של רנה זלווגר מאוקטובר האחרון, שדיברה על יוגה ושתיית מים אך נראתה למעשה כאילו נחטפה על ידי חייזרים קצרי רואי ובמקומה נשלח התחליף הטוב ביותר שהם הצליחו לאלתר. מיטב המנתחים הפלסטיים נקראו שוב הפעם לדגל, כדי להצביע ולפסוק – פילינג כימי עמוק! הזרקת מילוי לחיים! ניתוח עפעפיים עליונים ותחתונים!!! ומכיוון שאומה לא נראתה כמו אומה, כל זה נשמע די הגיוני, ובכל זאת מכאיב הרבה יותר מרנה. אומה לא הייתה אמורה ליפול בפח. האינטרנט קרס לתוך שורת הספדים ליכולתן של נשים להתבגר בכבוד.
רק מה, בהשוואה לאש הטוקבקים העולמית שפשתה בהצתת פייס-גייט 2, הפרכתו של הסקנדל זוכתה בבערך 3% מתשומת הלב המקורית. אפילו לא מספיק כדי לעבור את אחוז החסימה. הזעם שבו התקבל השינוי בפניה של תורמן לא זכה לשבריר של הקלה באותו ווליום, כשהתברר שכל העסק היה סערה בכוס תה. ולא בכדי.
תורמן זכתה לקיתונות של זעם ובוז על המעשה שעשתה, שנחשב פתטי, עצוב ומקומם. אך משנתברר כי, בניגוד לזלווגר אחותה לאוסקר, כלל לא עשתה את המעשה, לפתע מילאו הכל פיותיהם מים והעניין הפך בן רגע ללא חשוב. שום כל-הכבוד-היא-בעצם-אחלה לא נזרק לעברה, כי עצם העניין איננו בהתמודדותה של תורמן, או של מישהי בכלל, עם התבגרות תחת אור הזרקורים ובכלל. בסך הכל, העניין הוא להשפיל נשים שמראות קצה קצהה של הזדקנות, ותו לא. העולם יזרוק קליפות בננה על שחקניות, זמרות, דוגמניות וגו' שמעזות להתבגר, ויוסיף עגבניות למיקס אם הן ינסו לעשות להכחיש את זה באמצעות ניתוחים, שכמעט אין לנשות הוליווד ברירה אלא לעבור. עכשיו נסי לצאת מהמבוך, אומה.
כשאחת כמו תורמן כמעט – אבל בעצם כלל לא – מקריבה את פניה לאלי הבוטוקס, איש איננו טורח לקחת רוורס ולדון בהשפלה שעברה מחד, ובעובדה שתורמן, גיבורת-על שכמוהה, נשארה בנטורל, מאידך. ומי נתפס הפעם בקלקלתו? העולם, שרק מנסה לדרוס נשים ולפלג אותן, ולצידו, מעורטלת, התקשורת, שבעיקר יודעת לשמש ככלב השמירה של שנאת הנשים; ובינתיים, היחידה שהפגינה מבוכה כלשהי מכל הפרשה היא תורמן. טוב נו, לפחות היא חוסכת מאיתנו נאומים על חשיבותה של שתייה מרובה.