יש רק דבר אחד יותר טוב מאמריקאים, וזה אמריקאים רפובליקנים. לפעמים, רק בשביל הכיף, אני פותחת פוקס ניוז כדי לשמוע אותם משווים בין ביטוח בריאות חובה לחוקי הרייך השלישי, ועושים מאובמה פיוז'ן של נאצי-קומוניסט. רק היום כשנשאל המועמד לסנאט וחבר הקונגרס הרפובליקני טוד אקין האם יתמוך בהפלות אצל נשים שנאנסו, ענה שלא, משום שאישה בכלל לא יכולה להיכנס להיריון מאונס, כי כשזה "אונס לגטימי" (הא?) הגוף שלה אוטומטית דוחה את ההפריה. הידד לקוטל הזרע הרפובליקני!
הקומדיה האלוהית "רפובליקנים בצרות" לשבוע זה לא מסתיימת כאן. הלילה חשף אתר "פוליטיקו" האמריקאי שערורייה חדשה: לפני כשנה ביקרו מחוקקים רפובליקנים בכירים בארצנו הקטנטונת, שתו כטוב ליבם ביין, וזה נגמר בשחייה לילית בכינרת. חלק מעשרים המבקרים האמורים הגדילו לעשות ושחו בעירום. המחוקקים אמנם ננזפו והתנצלו, אבל באמת המידה הרפובליקנית זה פשוט לא מספיק. חיש מהר הוקפצה הבולשת לחקור את העניין.
אודה ואתוודה, אפילו יפת נפש בולסת קינואה שכמותי מבינה שבנסיעת עבודה רצוי לשמור את העירום למקלחת המלון (או לשירותי הזנות המקומיים – אם במקרה נסעת ליוון). רחצה בעירום בעיקר מצטלמת לא משהו בהינתן הנסיבות. עם זאת, ההיסטריה בחוג הרפובליקני סביב פרשת תחת-גייט מבהירה היטב את האבסורד העמוק בהתנהלות הפוליטית האמריקאית, המוחלת בעיקר – ניחשתם – בספירה הרפובליקנית.
טקס טבילה נוצרי?
הפוליטיקאי האמריקאי אמור להיות חסר-רבב. על מנת להוכיח את חפותו (או חפותה, אך כרגע בעיקר חפותו) הוא אמור מראש לפתוח לציבור את דלת ביתו, להציג משפחה לתפארת, אמות מוסר קשיחות, תזונה נכונה, התעמלות מבוקרת ואישה מסורה ושקטה. כל אלו אמורים להעיד על יכולות המנהיגות שלו, אף על פי שרציונלית, קשה לאתר כל קשר בין המלתחה של הטינאייג'רית שלו לבין יכולתו להתמודד עם משבר כלכלי עולמי.
האם גירושים אמורים לעלות לאדם בקריירה הפוליטית שלו? ומה עם מי שמחליט לצאת מהארון באמצע החיים? עבור שאר העולם החיטוט הדקדקני בחייהם של הפוליטיקאים המכהנים נראה אבסורד עד לפני עשרים שנה. לפרנסואה מיטראן, נשיא צרפת בשנות השמונים, נולדה בת מחוץ לנישואים שאף עיתונאי לא ניסה לראיין; אולי הם היו עסוקים בעובדה שהוא ביטל את עונש המוות במדינה. גם כאן, עד לנתניהו שאימץ בשמחה את המודל האמריקאי הדביק, נשים ראשונות לא היו קטגוריה שעניינה איש, ובטח שלא הצאצאים הממשלתיים.
הצד הרפובליקני במפה הפוליטית של ארה"ב, המאוכלס בין השאר על ידי קבוצות כמו נוצרים אוונגליסטים, מקפיד על אידיאל הפוליטיקאי הצדיק והמלאכותי ביתר שאת. קשה יהיה למפלגה למחות את הקלון לא רק על כך שהרפובליקנים התפשטו (אפשר, אגב, לנשום – הנשים המעטות שהיו שם נותרו בלבוש מלא), אלא על כך שהם בכלל יכולים להיות עירומים ולא חנוטים בחליפה. יש להישמר, הם עוד עלולים לטעון שהגוף הוא רק גוף ולא שק חטאים טמא.
והשחיינים? רובם גורסים שכל העניין היה בכלל נגזרת של טקס הטבילה הנוצרי. רפובליקנים, אני אומרת לכם, חייבים למות עליהם. ואם הם ייקחו בבחירות בנובמבר הקרוב, שאלוהים יעזור לכולנו.