פעם, כשלמדתי בישיבת חברון, הסתובבה בישיבה אגדה בת שנים אחדות שהיו מדברים בה בלחש ובסודי סודות, אודות אחד התלמידים שסטר לחברו סטירה מצלצלת בליבו של בית המדרש. דור אחר דור היה נחשף לעניין ומדבר עליו כעל אירוע היסטורי. אני זוכר שהעניין המוזר הזה גרם לי במשך שנים להוקיר ולהעריך את המקום שלמדתי בו ואת החברה במסגרתה גדלתי, חברה המגנה אלימות מכל סוג שהוא והופכת סטירת לחי בודדת לטראומה שנצרבה בלב מאות תלמידים ובוגרים.

השבוע הבנתי שישיבת חברון, עם כל זה שהיא מתיימרת להיות נושאת נס מוסר ומידות טובות, יכולה ללמוד פרק מישיבה אחרת, שונה ממנה בתכלית, אבל עולה עליה עשרת מונים ברמות המוסר שלה, הלוא היא ישיבת מכבי תל-אביב, בראשות מרן ראש הישיבה הגאון המקובל האלוקי רבי שמעון מזרחי שליט"א, נשיא הכבוד הגר"ד פדרמן שליט"א, והמשגיח, הגה"צ רבי ארז אדלשטיין שליט"א. תנועת המוסר החרדית-ליטאית עומדת נפעמת ומסירה את המגבעת בפני צדקותם וקדושתם של הללו.

הרי חוץ מלתלות את גיא פניני האומלל מתקרת האצטדיון עד לצאת נשמתו הם עשו הכל כדי לגול את חרפת הקללות מעל שמו הטהור של המועדון. היישמע כדבר הזה? לקלל? על המגרש? ובמילים כאלה? לא יקום ולא יהיה. מה זה פה: אוניברסיטה? מעבדת מחקר במכון וייצמן? ישיבה של ויז'ניץ? זוהי הקבוצה של המדינה וכל המכתים את שמה הטהור מעלה עליו הכתוב כאילו השמיד עם או אפילו הטיל את מימיו על קבר רבין רחמנא ליצלן.

שואה וסרטן מחוץ לתחום

אז בואו נאמר את האמת: אתם, ראשי מכבי, אין אמת בלבבכם ואין אומץ בנשמתכם. האקט האכזרי וחסר הפרופורציות שבצעתם בגיא פניני הבוכה אלים עשרת מונים מן האקט שהוא ביצע ביונתן שולדברנד. מה חטאו של פניני? הוא לא הכה ולא פגע. הוא גידף. גידוף איננו אלימות. גידוף הוא גידוף. מילים, בניגוד למסורת, לא מסוגלות להרוג. מעשים הורגים. לא מילים. מילים נועדו בדיוק לתכלית הזו: הן נועדו כדי שאדם יוכל לתעל את הזעם שלו למילים ולא לאגרוף. חיה אינה מסוגלת לקלל. על כן היא טורפת. קפטן מכבי פשוט מקלל.

זוהי הטענה הראשונה. הטענה הבאה מסובכת הרבה יותר: פניני, בטיפשותו ובמופרעותו, לא בחר במילים הנכונות. הרי אם הוא היה ממשיך בקו של ראשית הגידוף וממשיך לתאר במילים מפורטות וצבעוניות את משלח ידה של אם יריבו, כולל תנוחות, ביצועים, מחירון, כתובת וטלפון, זה הרי היה ממש נסלח. מה זאת אומרת? הרי כך מדברים במגרשי ספורט.

אבל פניני לא הלך על הקו הזה, אלא חתך לכיוונים לאומניים ואונקולוגיים, ובכך הוא הפר כלל מהותי בעולם הספורט: אין להשתמש בגידופים שלא נבדקו ואושרו על ידי מועצת החכמים העליונה. אתה רוצה להכניס למחזור קללות חדשות? הגש בקשה מסודרת והיא תידון במועדה. בינתיים אנחנו רק בעסקי מין ואמהות. שואה וסרטן מחוץ לתחום.

במשך שנים אני עומד נפעם אל מול מיעוט האלימות על מגרשי הספורט. מדובר בזירה שיש בה את מצבור האנרגיה והאדרנלין הגדול והמרוכז ביותר בתבל. מכונות אדם אדירי מנועים נעים בעוצמה אדירה, כוחנית ואמוציונאלית על משטחים מיוזעים ומשחקים במשחק שהוא מלחמה לכל דבר. הם בני אדם, בסך הכל, הם צעירים והם נדרשים למקסימום עוצמת איפוק פנימית כאילו היו פאקירים. למרות זאת, להוציא מקרים בודדים אין כמעט מקרים של מגע אלים על מגרשים. האמינו לי שזה ראוי להערכה.

אז פניני קילל, צבועים שכמותכם. אז הוא קילל ברמה גבוהה מן הרגיל. תנזפו בו. הטילו עליו עונש מסויים. אבל ככה? באכזריות? לזה אני קורא אלימות בספורט.