ועל מעריב? מה דעתי על עיתון מעריב? דעה גרועה מאוד. אני חושב שהוא איום ונורא, שאין בו מספיק כותבים טובים, שהוא לא מספיק מעניין, שאין מה לקרוא בו, שהוא מדגיש את הטפל על פני העיקר ושהוא חוזר על עצמו ולא מספיק מוצלח.
זוהי דעתי האובייקטיבית והמקצועית על ערוץ 10 ועל עיתון מעריב. אתם יכולים לסמוך עלי. אני איש מקצוע. הייתי שם. אני מבין בדברים האלה יותר מרוב האוכלוסיה. זה התחום שלי. אני לא מביע דעה בנושאי בריאות כי אני לא מבין בהם. אבל עיתונות? דברו איתי. אתם יכולים לסמוך עלי במאה אחוז. יתירה מזו: אם אני מביע דעה נחרצת בנושא עיתונות, כנראה שצריך לשים אליה לב. אני מבין בעיתונות ועל כן יש להרהר במה שאמרתי. נקודה למחשבה.
קשה לעבור את זה לבד
כאן צריך להוסיף נתון עובדתי: אני עבדתי בערוץ 10 ובמעריב הרבה שנים. הגשתי את תכנית הבוקר של ערוץ 10 וכתבתי אינספור טורים במעריב. משניהם פוטרתי נגד רצוני. מאז פוטרתי, צרוב בי צער ה"כבר לא" כמעט ללא נשוא. זה לא שאין לי עבודה בתקשורת ובכלל. אני מצליח תודה לאל הרבה יותר מאלה שפיטרו אותי, מתבטא ומשתכר והכל ממש בסדר. אבל, מה לעשות. צער הוא צער. אני לא באמת מסוגל לצפות בתכנית הבוקר המצויינת של אורלי וגיא בערוץ 10 ואני לא באמת מסוגל לקרוא את סגל וקלמן ושפרה במעריב. מה לעשות. הם שם ואני לא. אני רק בן אדם.
על כן אני אומר לכם, בשיא האובייקטיביות: זבל של ערוץ, חרא של עיתון. הקשיבו לי. זה לא בן אדם מהרחוב שאומר לכם, זה אחד שהיה שם ויודע אומר לכם. האמינו לי. הכי גרועים הם מנהלי הערוץ הזה ועורכי ובעלי העיתון הזה. ליצנים. חסרי אחריות. אין עם מי לעבוד. אין על מי לסמוך.
אז תנצרו את דבריי היטב בליבכם ואם אתם פוגשים את יובל דיסקין או את עמוס ידלין, תגידו להם שירימו טלפון. נשב ביחד, נחזק איש את רעהו. קשה לעבור את זה לבד, האמינו לי. וטוב, יאללה, אני סוגר. יש לי טלפון. אני רואה על הצג "אלעד טנא", הוא סגן העורך החדש של מעריב. אני רץ לענות. אולי הוא מציע משהו. מה אומר לכם, מעריב אחלה עיתון.