אריה דרעי (תמונת AVI: mako)
לעיתון הבית של נתניהו יש אינטרס ממדרגה ראשונה להרחיק אותו מהזירה. אריה דרעי | תמונת AVI: mako

ביום שישי האחרון התפרסם ב"ידיעות אחרונות" כי אריה דרעי עוזב את מעוז ש"ס בשכונת הר נוף בירושלים ועובר להתגורר באזור אחר בעיר. ההערכות היו כי הוא עושה זאת בשל רצונו להתרחק ממוקדי הכוח הרוחניים והפוליטיים של התנועה ולפתוח דף חדש, ואולי בעקבותיו גם מפלגה חדשה. אלא שכותרת אתמול ב"ישראל היום" מציירת תמונה אחרת: "מתגבש כתב אישום נגד אריה דרעי". הסיבה: חריגות בניה בדירתו בהר נוף סביב הקמת יחידת דיור. על פי הערכת העיתון, דרעי עוזב את הבית בשל כתב האישום המתגבש ורצונו לשוב לפוליטיקה בידיים נקיות.

כידוע לכל, אריה דרעי הצהיר על שובו לחיים הפוליטיים, למרות שעדיין לא החליט עדיין באיזו מסגרת בדיוק יתמודד. לדרעי, כמובן, לא חסרים כלל אויבים מהעבר ומהווה, מתוך התנועה בה צמח ומחוצה לה, הדורשים ברעתו והחפצים להניח לו רגל ולהכשילו בדרך לזירה הציבורית-פוליטית. כתב האישום אמור להזכיר לדרעי נשכחות, שבגינן ריצה תקופת מאסר בכלא מעשיהו, ולרמז לו כי זה עלול לשוב בשנית.

אולם יש לשים לב לאבחנה מעניינת בין הפרשות השונות. בעבר, כשהקים דרעי הצעיר את תנועת ש"ס (יחד עם הרב עובדיה יוסף) הוא חולל בתוך מספר שנים מועטות מהפכה חברתית, תרבותית, דתית ובעיקר פוליטית. המהפכה הזו איימה על ההגמוניה של האליטות הישנות, שלא ראו ברוח טובה את העובדה שצעיר חרדי ומזרחי צובר כוח ועוצמה על חשבונם. חששם התגבר: מי יודע לאן הוא חותר בהמשך?

בעקבות תחקירים בעיתון של המדינה, סומן הכוכב הפוליטי הצעיר באיקס, ובעקבות כך נפתח כנגדו תיק פלילי שהסתיים במאסר. גם אם פסיקת בית המשפט הייתה מוצדקת, לרבים מאזרחי ישראל – ובוודאי ל-17 המנדטים שקטף בקמפיין שיצר בעקבות כתב האישום – היה ברור שהייתה כאן רדיפה של השלטון הישן, שלא רצה לראות את מי שהפיח רוח חיים במהפכה היהודית והספרדית נשאר במגרש ומשפיע.

גם נתניהו קורא סקרים

והנה, עשרים שנה לאחר התחקיר של מרדכי גילת בידיעות, הקערה התהפכה על פיה. דווקא אותו עיתון שלתחושתו של דרעי סימן אותו ורדף אותו (בשלב מסוים הוא אף הגיש נגדם תביעת דיבה), יוצא להגנתו של האיש. מאז התהפכו היוצרות. מלבד העובדה שגילת משמש היום כתחקירן של "ישראל היום", לעיתון הבית של נתניהו יש אינטרס אישי ופוליטי ממדרגה ראשונה להרחיק את דרעי מהזירה, ולהשאיר אותו בחוץ – אולי אפילו בפנים, בכלא.

במפה הפוליטית הנוכחית, אפילו הפוליטיקאי החדש והמבטיח יאיר לפיד אינו מהווה איום על נתניהו. כל מי שקורא סקרים, ונתניהו יודע לעשות זאת היטב, מבין כי הבוחרים של לפיד באים בעיקר על חשבון העבודה וקדימה. לפיד אינו מגדיל את כוחו של גוש השמאל, אלא רק מפצל אותו, ולכן לא גורם לראש הממשלה לחשוש מאיבוד השלטון.

אבל דרעי זה כבר סיפור אחר לגמרי. מחד הוא לוקח מנדטים מש"ס והליכוד, מפלגות ימין; מאידך, באפשרותו להוות מפלגת לשון מאזניים ולהכריע מי יהיה ראש הממשלה הבא. ולנתניהו אין ממש חשק, בלשון המעטה, להיות נתון לחסדיו של האריה השואג, שכלל לא בטוח שיעמוד לצדו.

עכשיו מעניין לראות אם "ידיעות אחרונות" ו"התקשורת השמאלנית" יבחרו להצטרף לנתניהו ועיתונו ברדיפה אחרי דרעי, או שמא יבחרו "לאתרג" את הפוליטיקאי החדש-ישן, שעשוי להיות הסיכוי היחידי לסלק את ביבי מהגה השלטון.

>> הטור הקודם שלי: יאיר לפיד יותר מסוכן לחרדים מאבא שלו
>> פרשת נתן אשל: הדג מסריח מהראש