לשני המעליבנים שהחליטו לא לעקוב אחריי יותר בפייסבוק: רציתי להגיד שבדיוק היום אני מחלקת קופונים לברברה סטרייסנד, לכוורת ולגמר האח הגדול – לכל מי שמופיע ברשימת העוקבים שלי כרגע. אוי! פספסתם! באסה!
אז בפעם הבאה תחשבו קצת לפני שאתם מנתקים איתי כל קשר, בסדר? יופי.
ובכן, אחרי שאתמול טיפלנו בבחורה שהארוס שלה דורש שתעבור הגדלת חזה, היום יש לנו גבר שחושש שאשתו תעזוב אותו, בחורה שחולמת להיות שחקנית בהוליווד, ונשיא מדינה שחוגג 90 ומצליח לעצבן אותנו - נראה לי שהבנתי למה.
שאלות, הערות וטובות הנאה נא לשלוח לכתובת הזאת. יאללה, לעבודה.
היי אורית,
אני במצב לא טוב. אני ואשתי נשואים כ- 20 שנה עם שלושה ילדים, היא מורה ואני עצמאי. לאחרונה היא החליטה לעשות הסבה מקצועית. לא אהבתי את זה שהיא הולכת ללימודי ערב אבל היא לא שאלה אותי. היא מאוד מרוצה מהלימודים אבל אני מרגיש שאיבדתי עליה שליטה: היא הולכת וחוזרת מתי שהיא רוצה, לא מודיעה כשהיא מאחרת, הכירה שם חברה לא לרוחי, עושה מה שבא לה. יש לציין שההסבה הזו התאפשרה בזכות יכולתי לפרנס ללא עזרתה.
אני עוקב כל הזמן אחרי החשבון שלנו, מנסה לברר איתה איזה עוד מהלכים היא מתכוונת לעשות... אם היא תעזוב את הבית זה יכול למוטט אותי כלכלית. מה את מציעה לי לעשות?
תודה, ו'
ו' היקר,
אני מנסה להבין למה אין לי יותר מדי אמפתיה אליך, למרות חוסר האונים שלך; אולי זה בגלל שאם אשתך תעזוב אותך, הדבר שהכי מפחיד אותך זה שחשבון הבנק שלך יתמוטט. ומה עם הלב שלך? הוא יעמוד בזה, אתה אומר?
מעבר לזה, כשקראתי את שאלתך נאלצתי להזכיר לעצמי שאנחנו לא מדברים פה על נערה מתבגרת או על מכונית באוטוסטראדה; מה זאת אומרת "איבדתי עליה שליטה"? זאת אשתך, הלו, למה שתרצה לשלוט בה בכלל?
תראה, אין ספק שהיא עוברת משהו. היא רוצה שינוי בחיים, מחפשת סיפוק ועניין, מנסה למצוא את האושר שלה. אין גם ספק שאתה מחוץ לכל זה; מתי בפעם האחרונה שאלת אותה מה שלומה? איך החיים? האם טוב לה? תתחיל להתעניין קצת, אולי היא תיפתח.
עכשיו, למה אתה חושש מפרידה? הגבר הממוצע לא יפחד שאשתו תיפרד ממנו רק כי נרשמה ללימודי ערב; האם יש לה סיבות לפרק את הנישואים האלה? את זה רק אתה יודע.
אין לי מושג אם היא מעוניינת בשינוי גם בחייה האישיים, אבל אפשר להבין אם כן; אתה לא בן זוג מפרגן במיוחד.
למה שלא פשוט תשאל אותה מה היא מתכננת? האם אתה מסוגל לדבר איתה על עוד דברים חוץ מאשר על כסף?
אני מציעה לך לשחרר קצת את החבל, כי אשתך היא לא פודל שמחכה לאישור לאן מותר לו ללכת. למרות שכרגע אתה מפרנס אותה, היא אדם עם רצונות ושאיפות. תהיה רגיש מספיק להבין את זה.
במקום להעביר ביקורת על החברות שלה, תזמין אותה לסרט; במקום לחשוש שהיא תעזוב אותך, תן לה סיבות להישאר. בכל מקרה, אם פרנסה זה הדבר היחיד שאתה יכול לספק לה, ואם כסף הוא מבחינתך הסיבה היחידה להחזיק את הנישואים האלה, אני מקווה בשבילה שיהיה לה מספיק אומץ לצאת מהם.
היי אורית,
אני בת 30, כרגע עובדת כמוכרת בחנות בגדים. החלום שלי זה להגיע להוליווד, אני יודעת שאני שחקנית מאוד מוצלחת. בתיכון תמיד כיכבתי בכל ההצגות, הנחיתי את כל הטקסים וכו'. הבעיה היא שההורים שלי לא תומכים בי בכלל, תמיד כשאני מדברת על זה הם אומרים לי שאני צריכה ללכת ללמוד מקצוע טוב ולהתחתן ולעשות את כל הדברים שבחורות בגילי עושות.
אבל אני חולמת להיות שחקנית ואני יודעת שאהיה! איך להסביר זאת להורים שלי? אני חוסכת כסף ללימודי משחק ועובדת מאוד קשה בשביל זה, הבעיה היא שבזמן האחרון כל שיחה שלנו הופכת לריב בגלל הנושא הזה.
תודה,
א'
היי א',
ואני רוצה להיות ראש ממשלת יפן, נו? אבל אני לא פוליטיקאית ולא יפנית, אז מה הקשר? את רוצה להיות שחקנית בהוליווד אבל את עובדת כמוכרת בגדים בישראל – יש לך סיכוי, את חושבת?
תשמעי, אני לא יודעת מה עשית עד עכשיו כדי להגשים את חלומך להיות שחקנית, אבל אולי לפני הוליווד, תחשבי על פרינג', הצגות ילדים, הפעלות בקניונים, פרסומות, תפקיד קטן בסיטקום, משהו הגיוני?
זה כמובן בתנאי שאת באמת מוכשרת ומסוגלת; מקווה שאת לא מאלה ששרים באמבטיה ואז הולכים לאודישנים לכוכב נולד ומגלים שהם הפרומו הכי מצחיק שיש.
בקשר להורים שלך - יקירתי, לא רוצה לייאש אותך, אבל את כבר לא ילדה. אכפת להם ממך, הם בסך הכל רוצים לראות אותך מאושרת ומנסים להוריד אותך מהעננים; תקשיבי להם במקום להתלונן.
ומה עם משפחה, באמת? בעל, ילדים? אל תתני לחיים לחמוק לך מבין האצבעות, כי אם החלום יבוא על חשבון המציאות, את עוד עלולה להישאר קירחת מכל הכיוונים.
הלוואי שבסוף תהיי שחקנית. באמת, מאחלת לך מכל הלב שתצליחי. אבל את יודעת, צריך לעדכן את החלומות לפעמים. אולי אם עכשיו את עובדת בחנות, תשאפי לנהל את החנות? ואם מדובר ברשת חנויות – למה שלא תחלמי להיות מנהלת ברשת? את יכולה כמובן גם לשנות מסלול, אבל כדאי להישאר מחוברת לקרקע.
מה שלא יהיה, תזכרי שיש חלומות שנועדו להישאר בגדר פנטזיה. תארי לך שהיינו יכולים להגשים הכל; היינו נשארים בלי חלומות. די נורא, לא? בהצלחה, יפתי.
לא שאלו אותי אבל בא לי לענות
למה פסטיבל שמעון פרס כל כך מעצבן אותנו?
יחי אדוננו שמעון פרס! אוהבת, מעריצה, סוגדת, יחי, יחי, יחי! זהו, מילאתי את חובתי האזרחית, עכשיו אפשר לדבר תכלס; למה בעצם חגיגות יום ההולדת של פרס מעצבנות כל כך? בסדר, הן עולות מיליוני שקלים, אבל הרי מדובר בכספי תרומות, ובכל מקרה לא כל יום הנשיא שלנו חוגג יום הולדת עגול ומרשים שכזה.
הנה לכם פוליטיקאי שהצליח להגיע לגיל 90 בלי להסתבך בשערוריות מין או שוחד – למה לא להצדיע לו על ההישג?
התשובה פשוטה: מעצבן אותנו שהוא אהוב, ואנחנו לא. רבאק, איך זה שאין שום קשר בין האהדה לשמעון פרס בעולם, לבין האהדה לישראל? איך קרה שהנציג שלנו נחשב לאחד המנהיגים המוערכים בתבל, ואילו אנחנו הישראלים כה שנואים בכל מקום?
אני חושבת שאיפשהו, אפילו בתת מודע, זה בדיוק מה שעובר לנו בראש כשאנחנו רואים איך כל שועי עולם מגיעים לחלוק לו כבוד.
זה יפה שהפרזנטור שלנו הוא אישיות כה נערצת; אבל אם מתישהו הוא יצליח לגרום גם לנו להיות אהודים – אולי אז נחשוב שהוא ממלא את תפקידו נאמנה, ואפילו נצליח לפרגן לו כבוד מלכים.
החיים קשים? כתבו שאלות לאורית
העצות במדור אינן תחליף לייעוץ פסיכולוגי, פסיכיאטרי, רפואי או אחר. אבל הן בחינם. אז כדאי לכם