הסוד היווני שלי

אני מודה שבשעתו היה לי קשה מאוד להתאפק, אבל בכל זאת כיבדתי את בקשתו. חשבתי שזה קצת גבולי למנוע מעוד ישראלים להגיע למקום. כמה זה כבר יפגום באיכות הבילוי? אבל הוא תמיד טען להגנתו שיש ביוון אלפי מקומות מהממים, מי שרוצה שימצא לעצמו מפרץ פרטי. הוא היה מוכן אפילו לספק רשימה.

במסגרת חגיגות היובל המשפחתיות שלנו, החלטנו איתן ואני שניסע לשבוע באי יווני. יש לנו חבר שהוא כתב תיירות בעיתון יווני, והוא שלח לנו לינקים למלא מקומות שרק יוונים מכירים, אבל כיון אותנו לאי ספציפי. זרמנו איתו. הזמנו, נסענו, ובילינו את אחד השבועות הכי יפים של החיים שלנו. בחיי.

אפילו הפקיד במלון התרשם

ביום שלישי באי, כשכבר היינו לגמרי בענינים, שוכבים על שפת הבריכה, איתן שאל:  "אז מה אתה אומר? נגלה לכולם או לא?". האינסטינקט הראשוני שלי היה כמובן לא לגלות. זה הרי תענוג עצום לבלות שבוע בלי לשמוע אף מילה עברית. אבל אז חשבתי על זה. במקרה הטוב נחזור לכאן פעם בשנה? אם בכלל? למה שלא נגלה? זה מקום כל כך יפה ומושלם, שבא לי שעוד מלא חברים שלנו יהנו ממנו. למה להיות סנוב?

אחר כך דנו עוד קצת בשאלה, עד שהבאתי טיעון משכנע. האי הזה, פולגנדרוס שמו (Folegandros), הוא אי קטן יחסית ואין אליו טיסות ישירות. אין בו גם בתי מלון גדולים של הכל כלול ואטקרציות אמיתיות לילדים. מה שאומר שממילא, מי שכבר יתאמץ ויגיע, הוא לא תייר שישאיר עטיפות במבה בכל מקום ויגנוב מגבות. זה ישראלי שאני סומך עליו שיידע ליהנות, וגם לא יביש. ולכן אין לי בעיה לגלות את הסוד הקטן הזה.

אז הנה, קבלו מתנה לחג – המלצה לאתר נופש שאין כמותו. אי יווני קסום, שאהוב מאוד על יוונים. לפני ההגעה לאי, עצרנו ללילה באתונה. בערב ירדתי לקבלה במלון כדי לבדוק מתי לצאת עם המונית לנמל פיראוס, משם לוקחים מעבורת לאי. לפני עמד זוג אנגלי צעיר, שהטריד את הקונסיירז' בעניני מסעדות במיקונוס. הם חייבים לחגוג את מסיבת אירוסין, הם חיי-בים שולחן ל-14 איש. אגלי זיעה כיסו את מצחו.

הכל במינון הנכון

ואכן פולגנדרוס הוא אי נהדר. הוא חלק מהאיים הקיקלידיים, לא רחוק מסנטוריני. מדובר באי קומפקטי, אורכו 12 ק"מ ורוחבו בין 2-4 ק"מ. האי הוא כולו רכס הררי ולאורכו יש כביש שנוסע על קו הרכס. ממנו מתפצלות דרכי אפר לכעשרים חופים קטנים, שאל חלקם אפשר להגיע רק בסירה. יש בו שלושה ישובים. במזרח נמצא הנמל הקטן שאליו מגיעות המעבורות, במערב כפר הררי קסום - ובמרכז הורה, עיר הבירה, כפר גדול שבו נמצאים רוב המלונות. המרכז מלא במסעדות, אחת יותר מקסימה מרעותה.

יש באי אוטובוס אחד שנוסע מצד לצד כל שעה. יש מונית אחת שצריך להזמין מראש. אבל קל מאוד לשכור טוסטוס, טרקטורון או מכונית קטנטנה כמו שאנחנו שכרנו. וככה אתה נוסע לך מחוף קסום אחד למשנהו, עוצר בדרך לאכול, ובערב יוצא אל מרכז הכפר ובוחר לך מסעדה לטעמך. רוב המסעדות כמובן יווניות, חלקן יותר על האש, אחרות יותר בענייני בישולים - אבל יש גם מסעדה צרפתית אחת, ואיטלקית אחת, ואין תחושה שבתום שבוע זורם בגופכם צזיקי במקום דם.

כדאי לציין שבחוף הגדול ביותר באי, אנלי שמו, יש בערך 100 איש, בחופים הקטנים יש כבר פחות מעשרים אנשים, כך שהתחושה היא של פרטיות אינסופית. לחופים עצמם מובילות ירידות תלולות שקצת מפחיד לנסוע בהן, אבל כולם מסתדרים. התמורה היא שהחופים עצמם, נותנים תחושה של קצה העולם. אתה יושב, מביט סביב, ולא מאמין שהגעת למקום כל כך מושלם. אפשר לקרוא (נגיד את מאיר שלו החדש), אפשר לשמוע מוזיקה באוזניות (נניח את עידן חביב החדש) ואפשר גם סתם לצוף במים כמו שק תפוחי אדמה.

בערב הכי כיף לנסוע לעיירה. אם אתם במצב רוח ספורטיבי אז יש שביל שמוביל לכנסיה. זאת עליה של 500 מטר, לא קלה, אבל כשמגיעים למעלה, נפרש לפניכם נוף חסר תקדים. אפשר לשבת שם לקראת השקיעה, ואם מכינים מראש (כמונו) גם להגיע עם אייפון, פלייליסט אהוב ורמקול קטן, ולשמוע את השירים שאתם הכי אוהבים בעולם בנוף מושלם.

לוותר על קינוח, בשביל הגלידה

בגלל שאנחנו חזירים מיד גילינו שיש בהורה גם גלידריה של בחור איטלקי שבא והתאהב ביווניה חמודה ונשאר באי. ככה בסוף כל ארוחה, במקום מנות אחרונות גבוליות (היוונים, אלוהים יעזור להם, לא מצטיינים בזה) ובמקום שוב לאכול אבטיח, אפשר לשתות קפה, לשלם במהירות ולצעוד אל הגלידריה המהממת של תאוס, שבה יש כל ערב טעמים חדשים שהוכנו באותו יום.

יש בפולגנדרוס המון מלונות קטנים בכל מיני מחירים. כדאי לשים לב שביולי-אוגוסט הם עולים פי שלוש. כדאי גם לשים לב שהחופשה של היוונים נגמרת ב-24 לאוגוסט, כך שהשבוע האחרון של אוגוסט כבר זול יותר.

ורק לסיום: כמובן שפולגנדרוס הוא האי הכי שווה ביוון. אבל האמת היא שיש עוד לא מעט איים כאלה. צריך רק להתעניין קצת ולברר. יש איים מכל מיני סוגים וגדלים. ועם כל הכבוד למלונות הכל כלול בכרתים - עם קצת ריכוז, אפשר לשדרג את החיים בהמון. וזה ממש משתלם. שנה טובה. 

 >> לכל כתבות המגזין