כבר כמה שנים שאני מנסה לקנות כמה שיותר בחנויות שאינן רשתות, וזה לא ממש קל. זה פשוט עם בית המרקחת שנמצא בפינה. זה אמור להיות די קל גם עם הירקן ושתי המכולות השכונתיות, אבל בסוף בלא מעט מקרים אני מוצא את עצמי בטיב טעם. מה לעשות, ביום שישי בשבע בערב הסניף של טיב טעם הוא היחיד שפתוח. הוא אמנם חלק מרשת, אבל עדיין שכונתי, קטן וידידותי כמעט כמו מכולת. אני כמעט לעולם לא קונה ב-am:pm, בעיקר מכיוון שהקנייה שם מדכדכת, העובדים עגמומיים, אף פעם אין להם מושג מה יש בחנות ומה אין בחנות, ובאופן כללי לחנות יש גרוב מנוכר.
ביום רביעי השבוע פסקה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב נגד מאה בעלי מכולות בתל אביב ובעד טיב טעם ו-am:pm, בעניין אכיפת חוק שעות העבודה. היא גם חייבה את בעלי המכולות בקנס דרקוני של 75 אלף שקל. זה אחד מפסקי הדין הכי מעצבנים של הזמן האחרון, והוא מוכיח שוב שמערכת המשפט הישראלית נמצאת במצב מקושקש מאוד. הטענה של בעלי המכולות הייתה שהם לא יכולים להתמודד עם הרשתות שפתוחות עד מאוחר בלילה ועם הקנסות של העירייה.
כנראה שהשופטת שפסקה לטובת הרשתות אינה מבינה כלום בצורך בשמירה על מרקם עירוני מבעבע, שכולל גם עסקים קטנים. זה שהיא גם הוסיפה קנס עצום, כאילו היו בעלי המכולות איזה טרדנים, מבהיר שהיא מנותקת לגמרי, ובודאי לא הבינה כלום מאירועי הקיץ שעבר. נקווה שהעליון יהפוך את ההחלטה שלה, או לפחות יעיף את הקנס.
הקרב בין המכולת השכונתית ל-am:pm מדגים היטב את הדילמה של העירוני החילוני המנסה להיות בעל מצפון חברתי. האידיאל הוא כמובן שלפחות חלק מהחנויות יהיו פותחות בשבת, שמי שרוצה לקנות בשבת יוכל לעשות את זה, וגם שמי שרוצה ויכול לעבוד בשבת, כי זה משתלם לו, יוכל לעשות את זה, כמובן בלי קנסות מסריחים של העירייה. האידיאל הוא שגם לאנשים פרטיים, בעלי עסקים קטנים, תהיה יכולת להתמודד עם המפלצות הגדולות. מצד שני האידיאל הוא גם שיהיה מעט הבדל בין ימי החול לשבת, שהעיר אכן תהיה שקטה ונעימה יותר.
אפור? לא יושב עליכם יפה
בסבך כל ההבנות האלה, אסור אף פעם לשכוח: אנחנו חילונים, ואנחנו רוצים לגור בסיבה חילונית, שבה לא כופים עליך חוקים דתיים. צריך לאזן בין כל האינטרסים של החזקים והחלשים וכן הלאה, אבל אסור להתבלבל. והשבוע, אחרי ההצעה של עירית תל אביב להנהיג תחבורה ציבורית בשבת, יותר מדי אנשים התבלבלו.
כאילו, מה? הרי ברור שזה האידיאל החילוני, שכל אדם יוכל להגיע לאן שהוא רוצה בשבת, גם אם אין לו מכונית. והנה, אחרי שההצעה של חברת המועצה תמר זנדברג קיבלה רוח גבית מראש העיר, התמלא פייסבוק במבול שטויות שממש הביא את הסעיף. כן, אנחנו חילונים, אבל. אחד נזכר שאוטובוסים בעצם מזהמים את האוויר. אחר נזכר שיש מיניבוסים וזה מספיק. שלישי טען שיש משהו נחמד בזה שהעיר שקטה בשבת. ואחרון חביב הסביר שהכל צביעות, כי העירייה שמנסה לארגן תחבורה ציבורית לקראת הבחירות, היא אותו גוף שקונס עסקים בשבת ועושה מזה בוחטות (וזה בעצם מה שבעלי העסקים הקטנים מהסיפור הקודם נלחמים בו). אנשים פשוט נהיו נורא נודניקים.
זה הפן הכי מעצבן של העידן החדש, שאין בו יותר שחור ולבן, וכולם מעדיפים המון המון גוונים של אפור. נכון, אוטובוסים תורמים לזיהום האוויר, אבל אפשר לקנות אוטובוסים שמזהמים פחות, ואפשר גם להפעיל פחות קווי אוטובוס, אבל אנחנו רוצים עיר חילונית וחופשית. אנחנו רוצים עיר שהיא ההפך מבית שמש או ירושלים, שבהן אין אפור ואין שום גווני ביניים, רק שחור. משונה שאותם אנשים שכה מזדעזעים מהדרת נשים ויריקות ברחובות בית שמש, לא מבינים שהדרך היחידה לעצור את הסחף היא להילחם ולהקצין גם את הצד שלנו, או לפחות להפוך אותו לברור.
הרי נציגי הדת אינם אנשי ניואנסים. איתם זה רק בכיפוף ידיים. בכל מקום שבו הם הופכים לרוב, או לפחות ללשון מאזניים, הם משתלטים וסוחטים. נכון שבתל אביב אנחנו בשליטה, אבל השליטה הזאת בנויה על כך שנקפיד שהעקרונות החילוניים יהיו בלתי הפיכים. וכמו שהם מקצינים כל הזמן, גם אנחנו נקצין. במקום להתפלפל על סיבות נגד תחבורה ציבורית בשבת, עדיף לצאת לקרב נגד העירייה כדי שתעיף את כל הקנסות לעסקים שפתוחים בשבת. תל אביב חייבת להיות עיר חילונית ופתוחה, וזה כולל גם תחבורה ציבורית וגם חנויות מכולת.
מי שלא מבין את זה, עדיף שבסקר הבא יכריז על עצמו דתי או לפחות מסורתי, ויפסיק מיד לשמוע דיסקים של נשים.