קהל נכבד שאני מעריך ואוהב...
כעת לראשונה הנני מאבד את הבתולים לראשונה עם טור ב-mako שהוא בעצם הראשון, "הבתולי". לעת עתה אשתף אתכם במה שעובר עליי ואף אנתח את התחושה ששרויה בי טרם העונה החדשה של אח גדול.
קודם, לפני כן ברצוני לומר שעברו עלי שינויים ברמות שלא ניתן לתאר מאז יציאתי מבית אח גדול. עברתי תהליך מאוד משמעותי ששינה את השקפת הראייה שלי על העולם. לפני התהליך עצמו, טרום כניסתי לבית האח הגדול, הייתי חשדן, מופנם, חסום רגשית ואף אגרסיבי מילולית. אבל קיבלתי פרס, שהוא הכלים שרכשתי בתהליך עצמו לחיים אמיתיים. עכשיו אני משוחרר יותר, משתלב מבחינה חברתית עם הקהילה השומעת. אינני רואה יותר את העולם שחור או לבן כפי שהייתי, קיצוני שמקשה על עצמי. למדתי על החשיבות הגדולה בלפתח דיאלוג שמוביל לאינטראקציה טובה.
ברצוני לשתף אתכם בתחושה כרגע, ימים ושעות לפני תחילת העונה החדשה. בטוחני שאני מזדהה עם התחושה שהם מרגישים כרגע בחדרי המלון... התרגשות של אקסייט. במונח פסיכולוגי: "היפומניה". חששות שמלוות בפרפר נחמד בבטן. כעת הנני יודע שהדיירים האלו יקבלו את החשיפה הגדולה מאי פעם, הם נפרדים מאלמוניות לחלוטין. אחרי שיצאתי מבית האח גדול שילמתי מחיר מסוים על אובדן פרטיות, ודברים אחרים.
אני סקרן לדעת מי הן הדיירים שיהיו בבית האח הגדול, איזה קאסט הולך להיות. עולים בי זיכרונות מהחוויה הבלתי נשכחת עם האח הגדול. ניהלתי איתו רומן, כשדיברתי אל המצלמות. אפילו בגדתי באח גדול עם אסי עזר, שהייתי בקשר טלפוני עימו, ואף הצקות לארז טל המקסים. החוויות עם הקונפליקטים היו מאוד משמעותיות עבורי, וזכותם אני מכיר את עצמי טוב יותר.
עד כאן מסיים ולהמשך הבא ויהי מה עד הסוף!!!