איזה עולם הפוך. נתחים עצומים מהמדיה מנותקים מהמציאות, וחיים בלה-לה-לנד פנטסטי שיצרו לעצמם. מפתיע לקרוא פעם אחד פעם טורים של כותבים רהוטים ואינטליגנטיים, שינסו להסביר לכם עד כמה הפליטים מסודן ומשאר המקומות תלויים רק במדינת ישראל הקטנה, עד כמה עלינו לעזור להם בכל התקציבים העומדים לרשותנו, עד כמה הממשלה מרשעת, ועד כמה שר הפנים אלי ישי איום ונורא. תכף יתחילו למכור לנו שהפליטים חסרי המעש הם למעשה קרש ההצלה של דרום תל אביב, ערד ואילת. בזכותם אותן ערים יהיו נקיות מפשע ומזנות, בזכותם השממה תפרח, הכלכלה תתייצב, אירן תיעלם, המשיח יבוא וישראל תנצח באירוויזיון. כן, אין בכלל ספק.
>>אביב לביא: מה שאלי ישי לא רוצה שתדעו
הייתי יכול להתגולל כאן בכיף על כל הפנטזיונרים שגרים הרחק מדרום תל אביב, ערד ואילת, אבל אוחזים באיזו תיאוריה קוסמית כאילו קליטת אלפי פליטים או שוהים בלתי חוקיים תהפוך אותנו למדינה נאורה שקולטת אנשים אומללים ונותנת להם כאן חיים טובים יותר. קל ונוח לחשוב כך כשמתחת לבית שלך לא ישנים שבעה פליטים סודנים רעבים וחסרי מעש, והבת שלך בדיוק צריכה לחזור בלילה מחברה. אבל אם חושבים על זה לעומק, מדובר ברגש חיובי. ואני לא ציני בכלל. יפה שעדיין יש אידיאליסטים בתוכנו, יפה שיש לרבים מאיתנו כוונות לעזור. הבעיה היא שבדרך לעזרה רומסים אותם יפי נפש שלל ערכים אחרים, יהודיים לא פחות. על "עניי עירך קודמים" שמעתם?
לא נעים לחרוג מהפוליטיקלי קורקט, אבל כן, לא סתם רוב יפי הנפש הם העומדים בראש הסנגוריה הציבורית לטובת הפליטים מגיעים מהצד השמאלי של המפה. עם כל הכבוד לכוונות הטובות לעזור לכל העולם ואחותו, הם שוכחים (כמעט כמו תמיד) את אחיהם. מדינת ישראל משופעת בעניים, באנשים שכדי לגמור את החודש צריכים לפנות שוב ושוב אל עמותות חסד למיניהן, בחולים שמקבלים טיפול שערורייתי, במובטלים מבוגרים שאף מקום עבודה לא רוצה לקלוט, ועוד לא הזכרנו את הסכנות החיצוניות.
עם כל הכבוד לגמילות החסדים היומרנית והגלובלית - לא הגיע הזמן להתחיל עם גמילות חסדים מקומית לאחינו, בשר מבשרנו? לא נראה לכם הזוי שיש לא מעט יהודים שמעדיפים פלסטינאים על פני מתנחלים, אינדיאנים על פני חרדים, ועכשיו גם פליטים מסודן על פני תושבי דרום תל אביב, ערד ואילת? ואני לא מבין - מה, זה יותר מגניב? זה יותר צודק? אולי יותר הרואי?
כמובן שלא אותם כותבי טורים יפי נפש יסבלו מנוכחות הסודנים. הרי את פרנסתם הם יגזלו? (לא, הם יגזלו את פרנסת הסבל והצבעי הישראלי, שהם ממילא קשי יום); בשכונות שלהם הם יתנחלו בחוסר מעש? ממש לא. כל הפרו-מסתננים יישבו במשרדיהם הממוזגים, יפריחו לחלל האוויר מילים יפות וצודקות, ויכעסו כשאנשים קצת יותר מציאותיים מהם, כמו אלי ישי, יהרסו להם את האידיליה הקוסמית המושלמת.
אין ספק שכואב הלב לראות את הסודנים. הם רעבים, מסכנים ונטולי קורת גג. אבל גם בין אחיי יש רעבים, מסכנים ונטולי קורת גג. וכשאני בא לבחור למי עליי לעזור מבין השניים, אין לי ספק במי עליי לבחור.
>> הטור הקודם שלי: אבי זרקי, אני מתבייש בשבילך
>> איזה יופי, נזכרתם בשכונות