אני בעד מחאות חברתיות. אין ספק שכל ניסיון לנער את השלטון ולהציף למעלה את הבעיות של הציבור הרחב - מבורך. כולנו מכירים כבר בעל פה את היסטוריית המחאות העממיות במצרים, בלוב וגם בישראל. אמנם אחת המחאות הגדולות בשנים האחרונות - חרם הקוטג' - חסכה למשפחה הממוצעת רק כמה שקלים בחודש, אבל אין ספק שמדובר בכלי חשוב ומשמעותי, שיש לנצל בחכמה. אז למה אני ממש לא מתחבר למחאת האוהלים החדשה? זהו, בגלל שבמקרה הספציפי הזה לא משתמשים בה בחכמה.
לפני שמביעים מחאה, צריכים לחשוב עד כמה היא הגיונית. אי אפשר לדרוש שמחירי הדלק ירדו לשני שקלים לליטר, שאייפון 4 יעלה 400 שקל ושלכל בית בישראל תהיה גם גינה צמודה. זה לא יישומי, לא הגיוני, לא כלכלי. לשוק יש כללים משלו, שלא לדבר על אילוצי היצע וביקוש. נכון שהממשלה יכולה לנווט את העניינים, לתת מענקים לזוגות צעירים, להפשיר קרקעות לבנייה, אבל נראה שהחלומות של חלק גדול מהצעירים במאהל התל אביבי קצת יותר גדולים, שלא לומר דמיוניים. לא שמעתי שמישהו מהם מהרהר באפשרות לקנות דירה בפריפריה. רובם רוצים שזה גם יהיה באזור המרכז, קרוב לעבודה, גם שהדירה תהיה נורמלית, וגם שהמחיר יהיה נמוך. סוג של פינוק במסווה של מחאה חברתית.
מה בדיוק המפגינים מצפים שיקרה בעקבות הפיקניק ההמוני הזה? הרי דירה היא לא קוטג', והממשלה היא לא תנובה. אי אפשר להודיע בעוד יומיים שמחירי כל הדירות בארץ, ובפרט במדינת תל אביב, יורדים ב-20%. אי אפשר להכריח את כל בעלי הדירות להוריד את מחירי השכירות. גם אי אפשר, למרבה הצער, להקים באוויר קומה שנייה של תל אביב, ולבנות בה דיור מוזל.
להעביר את הקיץ בסבבה
הנקודה השנייה נוגעת בטון של המחאה התל אביבי. אם הצעירים האלה היו באמת רוצים למחות מתוך כאב, הם היו יוצאים להפגנות אמיתיות, מקימים התארגנות פוליטית משמעותית, מנסים לרכוש באופן קבוצתי ומשתלם דירות חדשות מחוץ לגוש דן ומנסים להזיז דברים באופן רציני. אבל נראה שמדובר פשוט בקמפינג עם הווי של טיול שנתי. אפרת גוש ואריק ברמן מסתובבים באזור ושרים, בוטיק שוקולד שולח ל"מפגינים" שוקולדים מובחרים, צעירים יוצרים ג'אם סשנים ומעגלי מתופפים, קבוצות יושבות מסביב לנרגילות, אנשים חוגגים ימי הולדת עם בלונים, ח"כית מגיעה כדי להצטלם כשהיא ישנה על מזרון וכן הלאה. לא המצאתי כלום, הכל לקוח מתוך כתבה ב-ynet.
אז רגע, אתם בטוחים שהגעתם למחות, או שסתם בא לכם להעביר את הקיץ בסבבה, להתמנגל, להחליף דעות, להפריח סיסמאות ולהרגיש שייבשתם את הביצות? יכול להיות שגם תוספת של סדנאות ויפאסנה ויוגה יעשירו את האווירה, ואולי גם איזו אפליקציית הפגנות לאייפון, אבל בינינו - זה לא מעיד על רצינות.
אם לסכם - ודאי שיש מצוקת דיור בארץ, ואין ספק שהיא צריכה להיפתר. אבל באמצעים רציניים ובעבודה עקבית, ולא דרך אווירת הפנינג. אמנם יש מי שחולם שזוהי ההזדמנות לפתח את הגליל ואת הנגב (כמו ראש עיריית באר שבע, שעל פי המאמר שכתב הוא לא מבין שהחבר'ה מתל אביב לא ממש סופרים את העיר שלו), אבל כמו שההתארגנות הזו מנוהלת כרגע - ההישגים שלה יהיו בעיקר תקשורתיים.
אולי אחד מראשי המפגינים אפילו יהיה ח"כ מטעם קדימה בכנסת הבאה, בטח תוקם איזו ועדה. אבל האם זה אומר שבעוד שנה-שנתיים מחירי הדירות בתל אביב יצנחו פלאים? תרשו לי לפקפק בכך. זה לא שמחר יחלקו קופונים לדירות ב-2BUY. אלא אם כן מישהו ימציא שיטה מהפכנית לבנייה על האוויר, ואז גם בעיית החנייה תיפתר על הדרך.