מי שפתח בשבועות האחרונים אתר ימני, עיתון ימני, עלון בית כנסת או סתם טור של כותב מהצד הימני של המפה, היה בטוח שהבעיה האקוטית ביותר – שלא לומר, הבעיה הקיומית – של מדינת ישראל כרגע, היא לא האטום האירני, לא הפליטים מסודן ואפילו לא העובדה שהפוליטיקאי יאיר לפיד מקבל בקביעות שטח פרסום חינמי במוסף הנקרא במדינה. הבעיה האמיתית שלנו, שלכו תדעו, אולי גם תגרום לחורבנה של מדינת ישראל, מסתכמת בשתי מילים: גבעת האולפנה.
העיתונות המגזרית מלאה בכותרות מפוצצות. הנה מדגם מייצג: "'קוממיות' קראה לפעיליה: 'הגנו בגופכם על בתי גבעת האולפנה'"; "אני מוכן לחטוף מכות בפינוי גבעת האולפנה. שידעו שזה לא בא בקלות"; "נאבק נגד הפינוי במסירות נפש – ייהרג ואל יעבור". נדמה כאילו מי שנמצא בתוך העניינים חושב שזהו, חורבן הבית השלישי יגיע מפינוי כמה בתים בודדים. לא פחות.
אני כמובן מבין כל אדם שרוצים לגרש אותו מביתו. הרי כבר חווינו כמה טראומות כאלה, שבראשן תכנית ההתנתקות נטולת החמלה והאנושיות, שעל הדרך גם גרמה לפריחתו של חמאס ולהתקפות בלתי פוסקות על יישובי הדרום. אז ודאי שלא נכון לגרש יהודים מביתם, אבל בכל זאת, צריכים לקחת גם זום-אאוט ולהביט על הדברים באופן כולל, לא רק נקודתי. היכולת הזו די חלשה, אני חושש, בקרב אלה שמזדעקים כנגד פינוי האולפנה, כאילו אין עוד עוולות אחרות במדינת ישראל.
מפסידים שקל מכיוון אחד, מרוויחים חמישים מכיוון אחר
כמובן שאפשר לבוא מולי עם ניתוחים מלומדים, והסברים על כיצד פינוי הבתים הוא למעשה כניעה לטרור, ועד כמה אסור להתקפל מול לחצים בינלאומיים, ועד כמה כל חוסנה של מדינת ישראל תלוי בכך, ועד כמה מדובר בטרגדיה אנושית. אין לי ספק בכל אלה, ואני ממש לא ציני.
אבל מצד שני, יש גם שיקולים אחרים שאי אפשר להתעלם מהם. גם גורמי הימין השונים חייבים להבין שעל הממשל לממש את פסיקת בג"ץ (הגם שאני ממש לא מחזיק ממערכת בתי המשפט בישראל), להבין שכאשר מנהיגים את מדינת ישראל צריכים להתחשב במכלול רחב יותר של שיקולים (כן, כולל בינלאומיים), ולהבין שלא יתכן מצב שבו 100% מהדרישות שלהם ימולאו. נתניהו ממילא הבטיח שעל כל בית שיפונה, ייבנו עשרה בניינים חדשים ביהודה ושומרון. אפילו שר הביטחון ברק אומר כי "ניתן להרחיב את הבנייה בבית אל בעשרות מבנים נוספים ביותר מדרך אחת". אז למה בעצם להתעקש על בתים ספציפיים? למה לנסות להפוך את כל העולם בגלל כמה בתים בודדים?
אז אחיי אנשי הימין, אני בהחלט מבין אתכם. אבל תבינו גם אתם את המצב הכללי, תבינו שגם לממשלה יש אילוצים (גם אם אותם אילוצים לא ממש מעניינים אתכם), ונסו להיות קצת יותר מתוחכמים וסבלניים. לפעמים יש עסקאות שמפסידים בהן שקל מכיוון אחד, אבל מרוויחים חמישים שקלים מכיוון אחר. אז במטותא מכם, גלו גדלות נפש, תלמדו לחרוק שיניים גם כשלא הכל זורם לרוחכם, אל תעלו על בריקדות על כל פיפס ביהודה ושומרון, ותלמדו להפסיד בכבוד בקרב בודד ולא באמת משמעותי לגורלה ועתידה של מדינת ישראל. את האנרגיה תשאירו למלחמות הגדולות באמת.