האם פרטי כרטיס האשראי שלכם נגנבו? בואו לבדוק

מתקפת סייבר על ישראל
הפריצות החמורות באמת בכלל לא מגיעות לתקשורת | צילום: רויטרס

תנשמו עמוק ותתחילו להתרגל. פריצות למאגרי מידע, כמו הפריצה למאגר כרטיסי האשראי שנחשפה אמש - זה המחיר של החיים בעולם הדיגיטלי. וידענו את זה מראש. כמה מערכות הגנה שלא יוצבו, תמיד אפשר יהיה לפרוץ אותן. השאלה היא עד כמה הצד השני רוצה, זה הכל. בחודשים האחרונים התפרסמו אינספור מקרי פריצה וגניבה של מידע קריטי. הבנקים הגדולים בעולם נפרצו, גם הפנטגון, תוכניות נשק נגנבו מהחברות האמריקאיות הכי גדולות, פרשת וויקיליקס – מה עוד צריך בשביל להבין את התמונה?

עד עכשיו זה קרה כמעט תמיד במדינות אחרות ולאנשים אחרים, אז לא כל כך התרגשנו. נכון? לא נכון. גם בישראל נפרצו מחשבים ופרטים אישיים דלפו לרשת, כמו תוכנות מרשם האוכלוסין הישראלי, וכרטיסי אשראי וסיסמאות לחשבונות מייל ופייסבוק של ישראלים מסתובבים ברשת חופשי לכל דורש.

בדיוק כמו בתרחישי אימה מופרכים מסרטי מדע בדיוני, קמו בכל העולם מחתרות מאורגנות היטב של האקרים, פושעים גאוני מחשב. חלקם מטעמים אידיאולוגיים, חלקם פשוט גנבים מתוחכמים, שגונבים כסף או מידע סודי. על המסוכנים באמת אנחנו בכלל לא יודעים. מדי יום מתחוללות אינספור פריצות חמורות לא פחות, שלא מגיעות בכלל לידי הציבור. אלה שהתגלו הן טיפה בים, כי כמעט לכל גוף שנפרץ יש אינטרס מובהק להסתיר את הפריצה. האקר שמתרברב בפריצה שבה השיג אלפי פרטי כרטיסי אשראי זה לא דבר שאפשר להסתיר - אבל רוב ההאקרים לא מתרברבים. הם שודדים.

זה חשוב לכם? אל תשימו את זה ברשת

מה אפשר לעשות? לא כל כך הרבה. לנשום עמוק. להתחיל להתרגל ולהבין שהאינטרנט הוא לא עמוד הרשת התמים שאתם גולשים בו עכשיו. הוא ביצה עכורה ואפלולית, רוחשת נחשים וכרישים מוסווים מאחורי ממשקי משתמש נעימים ותכנים מפתים. כמעט מאחורי כל טיפת צוף נוצצת יש צמח טורף, ואנחנו הפרפרים.

זה לא אומר שאי אפשר לקנות ברשת – אבל צריך לדעת ממי קונים, לעבור בקביעות על פירוט האשראי ולהעדיף שירותי סליקה מוגנים יותר, כמו PayPal. ואם יש מידע שבאמת יקר לכם – אל תשימו אותו ברשת בכלל, אפילו לא במחשב שמחובר לרשת. צאו מהנחה שכל מה שנמצא באינטרנט, כולל התכתבויות במייל או באינבוקס של פייסבוק, הוא נחלת הכלל. אם לא עכשיו, אולי מחר.

הכלל הזה נכון לא רק לבני אדם, גם למדינות. אבל הן לומדות הרבה יותר לאט, לפחות במקרה הישראלי. כאן עוד מתעקשים להקים את המאגר הביומטרי החודרני, וחברי הכנסת שלנו עוד משוכנעים שאפשר יהיה להגן עליו. אגב, לפני כמה שנים הם גם היו משוכנעים שאפשר גם להגן על קובץ מרשם האוכלוסין. אם ככה נראית ההגנה על התשתיות הקריטיות של המדינה, כנראה שיש לנו האזרחים עוד תפקיד – להתחיל לאגור תרופות, שמיכות וקופסאות שימורים.

>> הטור הקודם שלי: כולנו נרוויח מהרשת החדשה של רמי לוי
>> המדינה נתנה רישיון להרוס את ים המלח