כותרות העבר: ליקוי חמה באירופה
"הגירוש וההרס הביאו אסונות נוראים" | צילום: חדשות 2

פעם היו מדברים על תנ"ך ואחר-כך, מתוך זהירות שלא להישמע יותר מידי פנאטיים, החלו לדבר על מסורת, מנהגים ופולקלור. אלו שרצו להיזהר עוד יותר דיברו על היסטוריה. הלא לכל העמים יש היסטוריה, אז איך אפשר שלא להזכיר בכלל שעם ישראל קשור לדת? ובכן, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים וכך נולד השימוש במילה חדשה-ישנה – מורשת. מילה זו מחברת בין היסטוריה ומסורת עם קורטוב של דת.

ובכן, בשם מורשת ישראל, אני מזכירה לכולנו שהשבוע, ב-ט' באב, נחרבו בית המקדש הראשון והשני, ולפיכך רבים בעם ישראל צמים יממה שלמה ומתאבלים על חורבן בית מקדשנו. ביום זה אנו נושאים תפילה מתוך כוונה גדולה ואמונה שיום האבל יהפוך ליום שמחה כפי שחזו רבותינו, בית המקדש ייבנה בהר הבית, תחזור עבודת הכהנים והלויים, והמוני בית ישראל יתכנסו בירושלים כמו בתקופת שלמה המלך.

בתשעה באב, לפני חמש שנים, גורשו היהודים מגוש קטיף על ידי מי שהיה אז ראש הממשלה, אריאל שרון, שהרס את הבתים ואת 21 היישובים, והפקיר את בתי הכנסת לערבים ששרפו ובזזו את קודשי ישראל. לאחר כמה ימים הוא הרס גם ארבעה יישובים בצפון השומרון: גנים, כדים, חומש ושא-נור.

הגירוש וההרס הביאו בעקבותיהם אסונות נוראים: מלחמת לבנון השנייה, עליית החמאס, מלחמת עופרת יצוקה, חשיפת דרום הארץ לאיומי טילים ובכלל להחלשת מעמד עם ישראל בעיני העולם. במקום להתייצב בגאון כעם העומד על שלו, שומר על ארצו ועל אדמתו ועל קודשיו, הוצגנו בפני העולם ככלי ריק והעוינות מצד מדינות העולם לא איחרה לבוא.

מסתבר שחולשה גוררת חולשה וויתור מזמין עוד ויתור ועוד ויתור. כפי שאמר לאחרונה עוזי ארד, יועצו המדיני של ראש הממשלה נתניהו: לא שמים לב לכך שהכרזת נתניהו, בדבר שתי מדינות לשני עמים, פעלה באורח מוזר ביותר - מצד אחד גברה תמיכת העולם במדינה פלסטינית ומצד שני ירדה תמיכת העולם בעצם הלגיטימיות של מדינת ישראל.

כיצד ייתכן הדבר? ככל שנוותר יותר יאהבו אותנו פחות ויכבדו אותנו פחות? מה, לא יודעים להעריך את הוויתורים שלנו? כמה פעמים צריך להסביר, ממש כמו לילד קטן, שאף אחד אינו מעריך עם שמוותר על אדמתו, על מורשתו, על ערכיו. אני מאמינה בכוחו ובבריאותו הטבעית של עם ישראל. אני מאמינה שאפשר לשנות מגמה לאומית מכיוון של הרס, חורבן וויתורים לכיוון של בניה, פיתוח וצמיחה בכל רחבי ארץ ישראל.

שימו לב, כל וויתור גורר עוד גינויים ועוד דרישות להתקפלות. בואו נשנה כיוון, במקום לחלק את הארץ בואו נמשיך להפריח אותה כמו שעשו חלוצים בכל הדורות, ובמיוחד אני פונה אל הצעירים ובפי מילות השיר המרומם: כל עוד הנוער לנו במולדת, קום יקום חזון עם-ישראל.

>> הבלוג של נתי רביץ: אתם מקבלים שוחד - ואפילו לא יודעים מזה
>> בואו להכיר את נבחרת הבלוגים שלנו