ראיתי בטוקבקים ששואלים למה אני לא משתפת על אלישי. זה לא כי אני לא רוצה, אלא כי הוא אדם פרטי. הוא לא עושה כאן בלוג.
אני יכולה להגיד שמאוד קשה לי להוציא אנשים מהחיים שלי. זה קשה לעשות את ההפרדה הזו. הוא חלק משמעותי מהחיים שלי, וזה לא משהו שאפשר להילחם בו. זה לא קל, כי כשאני מכניסה אנשים לחיים שלי אני רואה את זה שהם כאן בשביל להישאר. אני ראיתי את אלישי איתי לאורך כל הדרך. אפילו דמיינתי איתו את הבית הקטן, מגדלים משפחה ביחד, אני לא מתביישת להגיד את זה.
קשה לעשות את ההפרדה הזו. יש הרבה דברים שקרו, אני פשוט לא יכולה להגיד אותם כאן. אני מאוד מחבבת אותו ואני לא רוצה להרוס הכל או לפגוע בו. זו הבחירה שלי להיות כאן ולספר לכם.
אני רוצה להראות לכם משהו שאמא שלי הכינה לי ביום הולדת 20 - מין קלסר עם תמונות מכל השנים, מהילדות ועד תקופת האח הגדול. יש פה הרבה כתבות מהתקופה שהייתי בתוך הבית, מלא פרגונים ודברים טובים, תמונות פפראצי. לקרוא את כל זה היה לא ייאמן. כן, אני מתלהבת מהדברים האלה - ומותר לי!