איזה פחד זה לעמוד על במה

בחגים הייתה הדממה בבסיס שלי, ובזמן הזה התחילו המופעים שלי ושל חזי. ביום הפרמיירה התעוררתי מוקדם, עם המון התרגשות. כל הכרטיסים נמכרו מראש והאולם היה מלא. היו לי המון פחדים - שאני אשכח את המילים, שאני אשכח את הטקסט, שאני אתבלבל בתנועות, שהקהל לא יצחק מהבדיחות, שהילדים לא יתחברו ושזה בכלל יהיה משעמם. אלישי בכלל לא היה בארץ והוא היה חסר לי.

ואז המופע התחיל, ונהייתי מאושרת מלעלות על הבמה. לראות את כל הילדים, לשמוע אותם צוחקים, לראות את התגובות. הרגשתי שאני מצליחה להגיע לכולם ולדבר אל כולם.

ואם אתם רוצים לקבל טיפ איך להיות קצת יותר מאושרים, תסתכלו עד הסוף.

>> הפוסט הקודם שלי: למה בכיתי בצילומים של משתגידי
>> חן אהרוני מספר מה קרה איתו מאז כוכב נולד