אני קצת בבלגן עם עצמי
רק לפני רגע הייתי בת 7, אכלתי קרמבואים וישבתי על הברכיים של אמא בלי דאגות. עכשיו אני חיה בתחושה שמה שאני עושה לא מספיק, ואני לא יודעת איך לתת עוד. כנראה שפשוט גדלתי מהר מדי בזמן האחרון
אני מצוברחת. עברתי לגור עם אלישי בתל אביב, אבל מה שבאמת קורה זה שאני כל היום על הקו בין תל אביב לראשון, מבלה בפקקים על איילון.
מלווה אותי תחושת אשמה תמידית שאני לא מבלה מספיק עם האחים שלי, וגם לא מספיק עם אלישי כי אני כל הזמן בעבודה. אני מרגישה שמה שאני עושה לא מספיק, ואני לא יודעת איך לתת עוד. העבודה זה מה שמציל אותי - אני משחקת נסיכה מאוהבת, ואני חייבת לבוא עם אנרגיות טובות לחזרות ולהופעות, וזה מה שמכניס אותי למקום חיובי.
אני קצת בבלגן עם עצמי. גדלתי כל כך מהר לאחרונה, שאני קצת לא מוכנה להסתדר לבד. שום דבר לא הכין אותי לזה. לפני רגע הייתי בת 7, אכלתי מלא קרמבואים, ישבתי על הברכיים של אמא ושום דבר לא הדאיג אותי. ועכשיו...