אני אספר לכם הפעם עוד קצת על העבודה שלי.

העליתי את המופע עם חזי דין. זה ממש שונה מלעבוד מול מצלמה - אתה מרגיש את הקהל, אתה יודע מה עובד ומה לא. בשבילי זה סוג של הגשמת חלום, אני זוכרת שכשהייתי קטנה ראיתי ערוץ הילדים, הייתי מצטרפת אליהם מהסלון, ותמיד רציתי להיות על במה ולהופיע.

כל בנות משתגידי (צילום: יוסי צבקר, ביפ)
קיבלנו קצת ביקורות קוטלות אבל למדנו מזה | צילום: יוסי צבקר, ביפ

יש גם ימי צילום של "משתגידי". אני ממש נהנית לעשות את התכנית הזו: פגשתי שם בנות מדהימות, מכל אחת אני לומדת דברים אחרים. קיבלנו קצת ביקורות קוטלות. אבל מביקורות לומדים, שמנו לב לתרבות דיון בתכנית, ואני חושבת שרואים מתכנית לתכנית איך אנחנו משתפרות, איך אנחנו מקשיבות אחת לשניה.

בסך הכל, אני מרגישה שלחץ ועבודה עושים לי טוב. כשיש חצי יום שאין משהו לעשות, אני מתקשרת לסוכנות לשאול אם יש לי איזה אודישן או משהו. אז בואו תשמעו למה כל כך כיף לי וטוב לי עם כל העבודה הקשה.

>> הפוסט הקודם שלי: אחים שלי צוחקים לי על הדיקציה
>> לכל הבלוג שלי
>> תקראו גם את שאר הבלוגרים של mako